חיקור דין בארה"ב וברומניה בפרשות השוחד של בני שטיינמץ

המשטרה פנתה לרשויות בארה"ב וברומניה בבקשה לבצע חיקורי דין בפרשות השוחד והמרמה שבהן חשוד המיליארדר בני שטיינמץ. הבקשה לסיוע משפטי מהרשויות בארה"ב, כך נודע, נוגעת לחברה הקשורה לכאורה לשטיינמץ, שממנה על פי החשד הוצאו כספים לתשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בעולם כדי לקדם את האינטרסים של חברת הכרייה BSGR. שטיינמץ וחשוד נוסף בפרשה, היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין, נחקרו לאחרונה שוב במשרדי להב 433 בלוד, בעקבות התפתחות בפרשה.

בדיון שנערך היום בבית משפט השלום בראשל"צ בבקשת היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) להמשיך להחזיק במחשבים שתפסה בחיפוש במשרדו של זילברשטיין, התברר כי חוקרים רומנים גבו ממנו עדות בישראל. לדברי נציג המשטרה בדיון, רפ"ק יניב שמול, אין קשר בין חיקור הדין של הרשויות ברומניה, לפרשה שנחקרת בישראל.

"האם בדקתם את הטענה ששמעתם מטל שיש חקירה פוליטית עם אינטרסים כלכליים ברומניה ושאתם, אולי לא בידיעה, משמשים כלי בחקירה הזאת?", נשאל בדיון נציג המשטרה על ידי סנגוריו של זילברשטיין, עוה"ד אייל רוזובסקי וירון לונדון. "טענות ההגנה של חקירה פוליטית הועלו על ידיו", ענה רפ"ק שמול, "ואם תיתן לי עצה איך לבדוק טענה לחקירה פוליטית אשמח לשמוע".

זילברשטיין עצמו פנה בדיון לשופט ואמר: "כשנעצרתי לפני שנה וארבעה חודשים חילטו את כל כספי. פגעו בי מבחינת פרנסה בצורה כמעט אנושה. את כל החומרים שתפסו הייתי צריך לקנות מחדש, החל מטלפונים, דרך לסדר את המחשבים שהוציאו להם את הארד דיסק מחדש. עכשיו אני נדרש, כשאני עובר קשיים כלכליים לא מבוטלים, לרכוש מחשב חדש".

בני שטיינמץ צילום: סיון פרג'

 

החשד: עסקה פיקטיבית להסוואת תשלומי שוחד

הפרשה הרומנית שבה חשודים זילברשטיין ושטיינמץ, המיוצג על ידי עורכי הדין נתי שמחוני ורונן רוזנבלום, נולדה מהתפתחות בחקירה מקבילה אחרת שמתנהלת בישראל, שוויץ וארה"ב.

במסגרת החקירה הבינלאומית, שהחלה בישראל בדצמבר 2016, שטיינמץ נחקר בחשד שהעביר תשלומי שוחד בהיקף של כ-30 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר, נסאנה קונטה שנפטר, וכן לאשתו ממאדי טור, בין השנים 2008-2012. זאת בתמורה לכך שיקדמו את האינטרסים העסקיים של חברת הכרייה שבשליטתו - BSGR. על פי החשד, בתמורה לתשלומי השוחד השניים סייעו לשטיינמץ לזכות ברישיון כריה של עפרת ברזל במכרה הגדול במדינה – סימנדאו.

באוגוסט אשתקד שטיינמץ נעצר שוב, הפעם עם זילברשטיין. השניים נחקרו בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

על פי החשד בפרשייה הרומנית, שטיינמץ רקם עסקת קרקעות בשווי מנופח על מנת להסוות תשלומי שוחד של מיליוני יורו לפקידי ממשלה ברומניה ובגינאה. זילברשטיין, כך החשד שנחקר אז, שימש כמתווך בעסקאות שוחד. נציין שברומניה הוגש כתב אישום נגד השניים שבו נטען שביחד עם חשודים נוספים הם ניסו להשתלט על קרקעות ברומניה באמצעות תשלומי שוחד. המשפט עדיין מתנהל.

החשד לגבי שטיינמץ היה שהוא ביצע באמצעות חברות בשליטתו עסקה לרכישת קרקעות ברומניה בשווי הגבוה משמעותית משוויין האמיתי. לצורך העסקה, חברה הקשורה לשטיינמץ חתמה על חוזה עם אדם שהחזיק לכאורה בקרקע והעבירה לו את כספים, שלפי בקשת המעצר הסתכמו בכ-9 מיליון יורו.

בפועל, כך החשד, ההפרש בגובה מיליוני יורו בין השווי האמיתי של הקרקע לבין הסכום שהעובר לאותו אדם, היה על מנת שישמש אותו כ"קופה קטנה" לתשלומי שוחד לפי הנחיות שקיבל משטיינמץ. שטיינמץ הכחיש את כל החשדות נגדו.

לגבי זילברשטיין נטען שהוא הוציא חשבוניות על ייעוץ פיקטיבי לחברות הקשורות לשטיינמץ, ואת הכסף שקיבל העביר למשוחדים. מטרת הוצאת החשבונית הייתה להסוות את המטרה האמיתית שבגינה הועברו לו הכספים.

מטעמו של בני שטיינמץ נמסר בעבר לגבי החשדות: "לא היו דברים בישראל ובעולם מעולם".