ככל שמצב הכנרת יהיה יותר טוב, יהיה יותר רע

החודש התבשרנו על כך שהכנרת הוסיפה העונה לא פחות מ-3 מטרים למפלסה, שיא ממטרים וזרימות מרנינות לב בשנה ברוכה במיוחד, אחרי שנות בצורת ארוכות וקשות.

על משקל אמרתו הידועה של לנין "ככל שיהיה רע יותר, יהיה יותר טוב" ניתן לקבוע, לאור ניסיון העבר, היפוכם של דברים לגבי משק המים: ככל שמצב הכנרת ומקורות המים יהיה השנה יותר טוב, יש בהחלט לחשוש שמצב הדברים של משק זה יהא רע יותר בטווח הבינוני והארוך. הניסיון מוכיח כי רק כשאקדח הבצורת האימתני מכוון על רקתם של משרדי הממשלה הם מקדמים את שצריך לקדם. עמד על כך רק לפני מספר חודשים מבקר המדינה: "רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של 'הליכה על הסף' שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור".

ה"אי" בכנרת בימים אחרים צילום: אפי שריר

בחודש יוני 2018 החליטה ממשלת ישראל על שורת צעדים בנושא להתמודדות עם הבצורת והצורך בהגדלת מלאי המים הנמצא זמין בישראל. הממשלה החליטה להקים בטווח המידי שני מתקני התפלה, בגליל המערבי ובשורק.

בנוסף קבעה הממשלה יעד כושר ייצור התפלה עד לשנת 2030 – 1,100 מלמ"ק לשנה וככול שמקורות המים הטבעיים לא יגיעו לקווים הירוקים – להעלות יעד זה ל-1,200 מלמ"ק בשנה. בנוסף, החליטה הממשלה על שורה של פרויקטים: חיבור אזורים מנותקים למערכת הארצית, קידום תשתית שתאפשר תגבור אספקת מים לכנרת, שיקום נחלים ועוד.

הממשלה גם החליטה במסגרת החלטה זו, וכחלק מהחלטות נוספות שנועדו להביא לרפורמה ממשית בחברת מקורות תוך הקצאת תקציבים לפרויקטים רבים. החלטות אחרות נוגעות לצורך לטהר אקוויפרים מזוהמים בזיהומים תעשיתיים קשים.

עמידה ביעדים אלו מחייבת הקצאת משאבים מתאימים לקידום המיזמים השונים (ולמעט ביצוע פרויקטי ההתפלה עצמם הממומנים על ידי יזמים פרטיים בשיטת ה-PPP). כמו כן נדרשות יכולות ביצוע ונחישות רגולטורית, ללא התייחסות לשיפור היחסי במצב משק המים.

עד כה כשהבצורת רק החמירה והיוותה איום של ממש היה ברור שיש קונצנזוס-מוחלט בקרב משרדי הממשלה השונים והגורמים המקצועיים שיש לעשות הכול כדי לקדם את התוכניות. למרבה הצער עליית מפלס הכנרת והתמלאותה היא מתכון בדוק להחלשת מוטיבציה, פסיביות ודחיית משימות ותקציבים.

"החשודים המידיים" בגרימת עיכובים וגרירות רגליים הם כמובן משרד האוצר: אגף תקציבים וחשב כללי ונציגיהם, הדומיננטיים מידי, במועצת רשות המים. הדברים נכונים במיוחד נוכח הגידול בגרעון התקציבי והצורך לטפל בו רגע אחרי הבחירות. יש לקוות כי הלקחים מהתנהלות האוצר בעבר בנושא עיכוב מיזמי ההתפלה נלמדו, ואולי כדאי היה כי ייצרבו בתודעתו ובקרב מקבלי ההחלטות.

כזכור, בדו"ח ועדת החקירה לעניין מצב משק המים נקבע לגביו מפורשות כי גישתו של משרד האוצר היא זו ש"גרמה לאיחור גדול בתוכנית הקמת מתקני התפלה למי ים בהיקפים הנחוצים".

החלטותיו הרגולטוריות של מנהל רשות המים, גיורא שחם, שהגדילו את מכסת הקצאות המים לחקלאות שקוצצו, כבר באמצעה של עונת הגשמים עצמה, מחייבות אותו ביתר שאת לעמוד על המשמר ולקדם בנחרצות חסרת פשרות את מיזמי ההתפלה ושאר הפרויקטים.

עו"ד גידי פרישטיק הוא מומחה בדיני סביבה ומים ושותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם ושות'