אומדן הצמיחה הנמוך עוד היה אופטימי; הכיוון: הפחתת ריבית

אם נתון צמיחה כה נמוך היה מתפרסם בימים כתיקונם, הוא כנראה היה מרעיש את המשק כולו. כעת, עדיין עם ממשלת מעבר ובטרם חלפה תרדמת החגים, הפרסום של הלמ"ס שלשום על כך שהצמיחה במשק הישראלי הגיעה ברבעון השני של 2019 לשפל של 0.6%, עבר כמעט בשקט. זאת למרות שעל פי האומדן הקודם של הלמ"ס מלפני כחודש, שהתבסס על הערכת יתר של מחירי היצוא התעשייתי, המשק צמח ברבעון השני ב־1%. 

לאומדן הצמיחה הזה, הנמוך כשלעצמו, היה הסבר משכנע: השינוי במיסוי הירוק על כלי רכב שגרם להקדמת רכישות לרבעון הראשון של השנה. כעת הסבר זה כבר אינו מספיק והאומדן הנוכחי על צמיחה של כחצי אחוז בלבד כבר מחייב תגובה של מקבלי ההחלטות, גם אם הם עסוקים מאוד בעניינים אחרים.

ראשית כל, 0.6% הוא קצב הצמיחה הרבעונית הנמוך ביותר שנרשם בישראל מאז תחילת 2015. המשמעות המעשית של נתון זה היא שברבעון השני לעומת הראשון נרשמה ירידה של 1.2% בצמיחה לנפש, בהתחשב בגידול האוכלוסייה. עוד עולה מהנתונים החדשים כי אם מנטרלים את הסטארט־אפים - כפי שהלמ"ס עושה כל רבעון - הצמיחה במשק היא שלילית ממש — בשיעור של -0.2%. יתרה מזו, התוצר העסקי, שהוא המנוע המשמעותי של המשק, לא צמח כלל.

אך כיוון שבנתונים השליליים האלו "מעורבב" אפקט כלי הרכב שכן גם חברות רוכשות רכב, חייבים להסתכל על הנתון שמנטרל את ירידה בהכנסות ממסים עליהם : צמיחת התמ"ג ללא מסים נטו על היבוא. שלשום התברר שנתון זה ירד ברבעון השני ל־2.7%, וזאת לאחר שבאומדן הקודם עמד על 3.1%. קרי, עד שלשום, כאשר נטרלנו את עניין מסי הרכב עדיין מדובר בקצב צמיחה של כ־3% — שהוא נתון נמוך אך נאה. העדכון האחרון משנה את התמונה ומביא את הצמיחה לקצב נמוך לכל הדעות, שכבר לא קשור כלל לעניין מיסוי הרכב.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל צילום: אלכס קולומויסקי

העדכון הזה אינו נוחת בחלל ריק. הוא מגיע ימים ספורים אחרי תחזית גלובלית לא מרנינה של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית – הארגון הכלכלי החשוב בעולם - שהורידה שוב את תחזית הצמיחה לעולם כולו לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר הפיננסי הגדול של 2008, ומדברת על "האטה מסונכרנת" - הן בכלכלות המפותחות והן במתפתחות.

חצי שעה לאחר פרסום העדכון של הלמ"ס פרסם בנק ישראל, כפי שהיה מתוכנן מראש, את הפרוטוקולים של דיוני הוועדה המוניטרית של הבנק מהישיבה הדרמטית שהתקיימה ב־7 באוקטובר ובה הוחלט על הותרת הריבית במשק על כנה ברמה של 0.25%. מהפרוטוקולים עולה כי 2 מ־5 חברי הוועדה דרשו להפחית את הריבית כמעט לאפס (0.1%) כבר בתחילת החודש הנוכחי ולא להמתין לבשורות הכלכליות הקשות שמגיעות מחו"ל. כלומר מספיק שעוד חבר אחד ישתכנע כדי שהריבית שוב תתאפס. אגב, אותם חברים הדגישו כי הצמיחה הממותנת הנוכחית בישראל כבר מושפעת לטובה מהמדיניות התקציבית המרחיבה שיושמה עד כה — שבבנק ישראל סבורים כי יש לצמצם אותה מיד עם הרכבת הממשלה הבאה.

אם מחברים את עדכון הצמיחה כלפי מטה ברבעון השני עם ההמלצה של קרן המטבע לבנקים מרכזיים לקבל החלטות בצמידות לנתונים ועם האירועים האחרונים בוועדה המוניטרית עצמה, הכיוון הוא ברור: הריבית תרד ואולי בקרוב מאוד. ואולם למרות שההבדל בין ריבית של רבע אחוז לריבית של עשירית האחוז הוא קטן, חברי הוועדה המוניטרית ובראשם הנגיד פרופ' אמיר ירון חייבים להתנהל בזהירות. אם יורידו ריבית מהר מדי הם עלולים להישאר ללא תחמושת במקרה של החרפה נוספת בנתוני הצמיחה. מה עוד שהגירעון שרשמה ממשלת נתניהו־כחלון אינו מותיר מרחב תמרון תקציבי רב לממשלה הבאה.