במקום לשמור על ביטחון תזונתי, תוצרת ישראלית מושמדת

בזמני חירום אלו נבחן החוסן הלאומי שלנו במגוון תחומים – מוכנות מערכת הרפואה, החינוך ואספקת מוצרים חיוניים כמו חשמל, מים ומזון.

בעוד שבימים כתיקונם אנו מייבאים כ-30% פירות ו-12% ירקות מכלל התוצרת הטרייה,  אנו מתבשרים, דווקא בימים קשים אלו, על כך שרשתות השיווק מעדיפות בירקות ופירות מיובאים, בעוד שתוצרת מקומית מושמדת או נותרת ללא קטיף בשדות בכמויות אדירות. מלבד התלות המסוכנת ביבוא, גם חקלאי ישראל שנאלצים להשמיד יבולים שלמים, נפגעים אנושות ממדיניות הייבוא בצל משבר הקורונה.

מחסור בביצים. אסור להסתמך על יבוא צילום: מיטל בריל

ואכן, בשנים האחרונות, עם עידוד מדיניות יבוא המזון וההקלות שמשרד הבריאות קידם ביבוא פירות וירקות, כלכלתם של חקלאים ישראלים רבים נפגעה אנושות ואיתה גם החוסן התזונתי של מדינת ישראל.

חוסן תזונתי מתבטא בייצור מקומי של מזון איכותי ובריא המספיק לכלל האוכלוסייה וביכולת שינוע ואספקת המזון גם בעתות חירום. הגוף האמון על בטיחותם של פירות וירקות מיובאים ומקומיים הוא משרד הבריאות, שהציג רק לאחרונה את נתוני החריגות הגבוהים של שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות, כ-13%, עלייה ביחס לשנים קודמות. למעשה, השימוש והפיקוח על יישום חומרי הדברה בישראל נמצא בתת-אסדרה וסובל מהיעדר מדיניות ממשלתית אפקטיבית ארוכת שנים.

לא רק כמות המזון חשובה, אלא גם האיכות, במיוחד בתזונה הישראלית המבוססת על ירקות ופירות. לכן, על מנת להיערך לאירועי קיצון אנחנו חייבים לפתח ולחזק ייצור מזון מספק ובריא, נקי משאריות חומרי הדברה שיש להם השפעות בריאותיות שליליות, במיוחד על אוכלוסיות בסיכון כמו ילדים, נשים בהריון ועוד.

אם נשכיל ללמוד ממגפת הקורונה הקשה ונחזק את מעמדה של החקלאות הישראלית תוך צמצום שאריות חומרי ההדברה בתוצרת, נוכל לזכות במזון איכותי בשגרה וכן להיערך טוב יותר לקראת אירועי חירום נוספים, שלבטח יגיעו לפתחנו בשנים הקרובות עם משבר האקלים.

משבר האקלים - ואיתו הצפות, שטפונות ובצורות - צפוי לפגוע קשות ביכולת ייצור המזון ברמה העולמית והלאומית, ובכך חשיבותה של היערכות לאומית מקיפה. אירועים אלה עלולים להביא לשיבושים בייצור, אחסון ושינוע מזון וכן להגביר מחלות ומזיקים בחקלאות על ידי הורדת האפקטיביות של חומרי הדברה במשטר אקלים חם יותר ורווי פחמן דו חמצני.

בימים קשים אלה אנחנו שומעים שוב ושוב על חקלאים שנותרו עם יבולים ללא דורש. סגירתם של מסעדות ובתי מלון פגעה אנושות בחקלאי הארץ אשר גם ככה נלחמים על לחמם.

מלבד בזבוז המזון מכמיר-הלב, נשמעת זעקתם לציבור ולממשלה לתמיכה ולהעדפת צריכת מזון מקומי על פני זה המיובא. בזמנים כאלו יש לחייב את רשתות השיווק להעדיף צריכה מקומית על פני יבוא ולפצות את חקלאי ישראל על אובדן הכנסתם.

היערכות לאומית נכונה למשבר אקלימי או בריאותי חייבת להעמיד בסדר עדיפויות ראשון את החוסן הבריאותי והתזונתי של כלל הציבור. חוסן זה מבוסס על חיזוק חקלאי המדינה, במיוחד בעתות משבר, וקידום שוטף אחר הפיקוח והאסדרה על חומרי ההדברה בפירות וירקות.

ברנדט באור היא מומחית בריאות וסביבה באדם טבע ודין.