בנק ישראל, רכישת אג"ח קונצרניות כרגע לא ממש עוזרת

במרבית נקודות התפנית של מחזורי העסקים שידענו בעבר היה בנק ישראל "שחקן ראשי". הוא העלה את הריבית במצבי גאות ואינפלציה, והוריד את הריבית במצבי שפל כלכלי ללא אינפלציה. אבל בשנים האחרונות נותר בנק ישראל עם ארגז כלים מוגבל.

הריבית היא בגבול התחתון שלה, ריבית אפס. לא ניתן להוריד את הריבית כדי להגדיל את הביקוש המצרפי ולהיאבק בגלישה למיתון. במסגרת האפשרויות המוגבלות שיש בידיו, החל בנק ישראל לרכוש אגרות חוב (אג"ח) קונצרניות. ההיגיון במדיניות החדשה של בנק ישראל ברכישת אג"ח קונצרני, הוא לעזור לבנקים תחת פיקוחו, כדי לייצב את החובות המסופקים במאזניהם.

בורסת תל אביב צילום: בלומברג

ובאמת, מניות הבנקים עלו כאשר נודע על המהלך. השאלה לדיון הציבורי היא אם לסיוע העקיף לבנקים, כשהוא רוכש אג"ח של קונצרנים גדולים שלחלקם הגדול אין בעיות נזילות, יש אפקט של ממש על היציבות הפיננסית של הבנקים.

כאשר בנק ישראל רוכש אג"ח של חברות, מחיר גיוס ההון עבורן פוחת. בעקיפין, רכישת אג"ח של הקונצרנים הגדולים עוזרת גם לבעלי חוב קטנים יותר, שהאג"ח שלהם איננו היעד למהלך הרכישה של בנק ישראל. כאשר מחיר ההון יורד לגדולים, אז גם האג״ח של הקטנים נעשה יותר אטרקטיבי, ואז גם המחיר של האג״ח של הקטנים יעלה (והתשואה על נייר הערך תרד). אבל, תגובות שוק אלו הן מצומצמות בכוחן להעניק סיוע לחדלי פרעון.

מהלך רכישת אג"ח קונצרניות על ידי בנק ישראל למעשה מפחית את המחיר לגיוס הון עבור הקונצרנים הגדולים, שלהם אין בעיות נזילות. באותו זמן, הוא כמעט שלא מסייע לקונצרנים קטנים עם קשיים בפירעון חובותיהם. מה עוד שבמהלך הרכישה של אג"ח קונצרני אין תשובה לבנקים ביחס לפרעון החובות של משקי הבית שנמצאים בבעיות נזילות קשות! החוב לבנקים של ציבור כה גדול שלא זוכה לטיפולו של בנק ישראל, הוא החוב של משקי הבית.

עולה כאן השאלה האם למרכיב התדמית במהלך הזה של בנק ישראל, והציפיות שהוא יוצר, יש גם השפעה כשלעצמה? השאלה של "תדמית" עולה תמיד במצבים שהשוק נתקף בפניקה. כמו בתנועת עדר, הפאניקה גוררת לערעור היציבות הפיננסית של הבנקים.

אבל, שלא כמו ב"משבר הפיננסי הגדול" שאירע ב-2008, אין המשבר הנוכחי נובע מכשלים פיננסים. הוא נובע ממגיפה, לא מכישלונות עסקיים. ה"שחקן הראשי" שאמור לטפל במשבר הוא משרד האוצר.

מכיון שרכישת אג"ח קונצרניות איננה ממוקדת באלה שהם בעלי חוב מסופק לבנקים - משקי הבית והקונצרנים הקטנים, המהלך הוא בבחינת "בזבוז משאבים"-- מעשיר עשירים מבלי להועיל ליציבות הבנקים.

אסף רזין הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר Israel and the World Economy: The Power of Globalization, MIT Press (2018)