פרופ' איתמר גרוטו: "החקירות האפידמיולוגיות שלנו - הטובות בעולם"

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו מסמן את היעד ואת אסטרטגיית היציאה מהסגר. בריאיון לאולפן ynet הוא אמר כי הסגר כרגע "די מקיף, והתחושות שלנו מראות שיש היענות טובה בציבור", בוועדת הקורונה הוא אמר כי המטרה היא להוריד את שיעור החיוביים. "אם אנחנו היום בסביבות 12%, היעד הוא בסביבות 7%", אמר גרוטו. 

בתחילת הדיון בוועדה אמר גרוטו כי "מדד מספר החולים אינו משקף, כי הוא תלוי במספר הבדיקות, ולכן אנחנו מדברים על שיעור בדיקות חיוביות". בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, אם 7% זה יעד היציאה, ענה גרוטו: "יותר חשוב ממספר החולים זה הקצב. אם אנחנו רואים שיש ירידה בקצב החולים, אם נראה שה-R - מקדם ההדבקה - הוא מתחת ל-1. כמובן שמסתכלים גם על חולים קשים ומאושפזים".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

על אסטרטגיית היציאה מהסגר אמר גרוטו: "המרכיב הראשון הוא חזרה הדרגתית למודל הרמזור. הוא יהיה, בסופו של דבר, המודל שנצטרך לחיות איתו, אבל ייתכן שנפעל בהתחלה רק בצבע אדום. פרקי הזמן יהיו אחת לשבועיים. צריכים להיות עקביים, לא להיכנע ללחצים. החלק השני הוא איתור וקטיעת שרשראות הדבקה. אנחנו ממשיכים לתגבר את פיקוד העורף ולגייס חיילים נוספים. מרכיב שלישי הוא התעצמות בתי החולים - פתיחת מחלוקות קורונה והיערכות לקראת החורף".

הח"כים בוועדה שאלו את פרופ' גרוטו אם תוכנית רמזור היא היחידה ליציאה מהסגר והשיב: "יש אפשרות ללכת לכיוונים שהם זמינים ללחצים פוליטיים, כי פעם עבדנו לפי סקטורים, וזה לא רק לחצים פוליטיים, זה לחצים של סקטור: הספורט, התרבות. היתרון של הרמזור שהוא מביא בחשבון ומאפשר לפתוח בצורה הדרגתית את כל הסקטורים. הוא כן מנסה לאזן בין כל הצרכים. מדברים על כל המקומות שצריכים להיפתח ומהר בצורה הדרגתית ומדורגת, ולא לעשות אפליה".

בריאיון לאולפן ynet נשאל גרוטו אם בקבינט הקורונה היום יוחלט על החמרת הסגר: "נקיים דיון על זה, בוחנים את האפשרויות. הסגר כרגע די מקיף וצריך לראות אם צריך לעשות צעדים נוספים. אני לא בטוח שבהכרח כרגע צריך צעד נוסף. צריך לתת לדברים לעשות את שלהם. אנחנו מבוססים על תחושות ועל זה שהתנועה די דלילה בכבישים. התחושות שלנו מראות שיש היענות טובה".

שומעים איומים על קריסת מערכת הבריאות. היא באמת בסכנת קריסה?

"התמונה בבתי חולים מורכבת מאוד. הטיפול בבתי החולים כרגע הוא לא הטיפול האופטימלי שהיינו רוצים שיקבלו, גם לא בחולים שאינם חולי קורונה. אני לא רוצה שנידרדר, אבל קריסה היא לא מילה במקום".

מה לגבי ההפגנות, התפילות. תמליצו לסגור?

"ההפגנות הן זכות בסיסית, שלא ניתן לבטל אותה, וגם תפילות ביום כיפור הן משהו שחייבים לקיים. אפשר לצמצם בכמות כזו או אחרת, אבל יש צדדים אחרים, חברתיים. יש להתחשב בכל צדדי החברה ולשקף את התמונה בצורה הטובה ביותר".

אתם רוצים צמצום נוסף בהפגנות?

"כרגע אנחנו לא מציגים הגבלות נוספות. יש מתווה עם המשטרה ואנחנו עומדים מאחוריו".

יש נתונים על הדבקה בהפגנות?

"אנחנו לא צריכים נתונים. אנחנו יודעים שבכל מקום של התקהלות, כמו משחק כדורגל או אירוע תרבות, יש הדבקות. לפעמים יש מפיץ-על, שיכול להדביק עשרות אנשים. רוב ההפגנות הן בחוץ, אבל יש סיכון בכל התקהלות".

אתם עדיין מגששים באפלה.

"לאף אחד אין חקירות אפידמיולוגיות טובות כמו לישראל, הגיע הזמן שנבין שהמערכת האפידמיולוגית שלנו מנצחת כל מערכת במדינה אחרת. מכל העולם מתקשרים אלינו ללמוד. המצב בעולם שונה - יש מקומות שמערכת החינוך פתוחה לגמרי ואין מגבלות, אבל כולם עם מסכות. אין ספק שבישראל מערכת החינוך היא זרז להדבקות".  

יש הדבקות גם בילדים קטנים?

"גם שם יש הדבקות והעברה למשפחות, אבל צריך להביא בחשבון שאם אנחנו רוצים לפתוח את העבודה אחרי הסגר צריך לפתוח גם את הגנים. התחלנו לקיים דיונים בנושא עם הגורמים ומערכת החינוך. עד סוף סוכות יש החלטה של הממשלה שכל מערכת החינוך סגורה, יום אחרי סוכות נגבש המלצה. צריך לראות איך הסגר מתקדם ואיך התחלואה. לפעמים יש טענות שההחלטות מתקבלות ברגע האחרון, אבל צריך להתבסס על הנתונים, ולכן יש דילמה. ראינו מקרים שההחלטות השתנו בגלל נתונים שהשתנו. אבל המחלה הזאת מזגזגת, לא אנחנו, זה וירוס מתעתע".