התרחיש הפסימי לשוק העבודה נראה היום אופטימי

השבוע הקרוב יהיה נקודת מבחן למידת האמון שנותרה למעסיקים במשרד האוצר. בסגר הראשון עשתה הממשלה טעות גדולה ועודדה את המעסיקים להוציא המוני עובדים לחופשה ללא תשלום, הפעם היא מבהירה שגובה הפיצוי למעסיקים יהיה צמוד למספר העובדים שיועסקו לאורך כל ספטמבר-אוקטובר. באוצר מעריכים שישלמו 800 מיליון שקל עבור 160 אלף עובדים ומקווים שמתוכם בין 40–60 אלף יהווה באמת עובדים שיינצלו מהוצאה לחל"ת. עכשיו רק ניתן לחכות ולראות עד כמה המעסיקים ישתכנעו.

המתווה הזה מתאים למעסיקים שירדו בפעילות באופן חלקי ולא לכאלה שהפעילות שלהם תיסגר לחלוטין. האוצר לא הסכים לאמץ פתרונות מרחיקי לכת יותר כמו דמי אבטלה חלקיים (המודל הגרמני) שהיו יכולים למנע הוצאה של עובדים רבים יותר לחל"ת.

מימין: בעל השליטה ומנכ"ל פוקס הראל ויזל ובעל השליטה במלונות פתאל, דוד פתאל צילומים: דימה טליאנסקי, עומר מסינגר

42 אלף מובטלים חדשים נרשמו במהלך סוף השבוע וראש השנה בשירות התעסוקה. כך עולה מהעדכון הראשון של שירות התעסוקה על גל המפוטרים של הסגר השני שפורסם אתמול (ב'). זה פי 12 מכ־3,500 ליום בשבועיים האחרונים. אבל זה עדיין רחוק מהשיאים של עד 130 אלף מובטלים ביום שנרשמו בשבוע השלישי של חודש מרץ והשבוע הראשון של המשבר. אין ספק שבימים הבאים צפויה הסלמה גדולה של גל המפוטרים. אבל ספק אם נראה שוב מספרים של מאה אלף ליום. הסיבה לכך היא שיותר מ־700 אלף איש עדיין לא חזרו לשוק העבודה.

בשבועות האחרונים צנח מספר המובטלים שעליהם מדווח שירות התעסוקה מ־850 אלף ל־740 אלף. זה קרה באמצעות השוואת רשימות דורשי העבודה של השירות עם הדיווחים של המעסיקים לצורך מענק ההחזרה לעבודה. ההנחה היתה שמספר המובטלים ירד בשיטה זו עד 700 אלף, אבל זה כבר לא יקרה בסיבוב הזה. ואתמול נרשמה עלייה ל־780 אלף. באוצר מעריכים שצפויה תוספת של 250–300 אלף מובטלים בסגר השני. זה אומר שבשיא הגל הזה נתקרב למיליון מובטלים. לכאורה זה פחות מהשיא של הסגר הקודם שעמד על 1.15 מיליון. בפועל אם הסגר יהודק, אנו עלולים לחצות את המיליון. בכל מקרה, המצב גרוע בהרבה מאשר בסגר הראשון מכיוון שחלק גדול מהמובטלים נמצאים כבר חצי שנה ללא עבודה. מציאת עבודה הופכת קשה ככל שמתארכת תקופת האבטלה.

נראה שאנחנו הולכים לסיים את השנה עם קרוב ל־20% אבטלה על פי שירות התעסוקה, ו־13%-15% לפי הלמ"ס. בתחילת המשבר חזה בנק ישראל 9% אבטלה ברבעון האחרון של 2020. אז זה היה נראה תרחיש קודר. היום הוא נראה ורוד. באוגוסט האוצר כבר ידע שהחזרת המובטלים למשק נכשלה והוא חזה שבמקרה של החמרה נגיע ל־15% בסוף 2020. בנק ישראל עדכן את התחזית שלו ל-14%. זה בדיוק מה שהולך לקרות.

הפגיעה הרוחבית בענפים השונים נמשכת, והענפים שנפגעו באופן הקשה ביותר גם הפעם הם אלה שנכפתה עליהם סגירה מוחלטת ובראשם – המסחר והמלונאות.

אופנה: "עיתוי אומלל"

בפעם השנייה בתוך שישה חודשים נסגרו הקניונים ומרכזי הקניות החל מיום שישי ונאסרה פעילות רשתות האופנה והמסחר, למעט עסקים חיוניים כמו בתי מרקחת, חנויות מזון, DIY, משרדים ובנקים. כמו בסבב הקודם, הרשתות הפרטיות והחברות הציבוריות, בהן פוקס, קסטרו, גולף, המשביר ודלתא, הוציאו אלפי עובדים לחל"ת, הבולטת שבהן היא פוקס שהוציאה קרוב ל־8,500 עובדים לחל"ת.

אתרי הסחר של החברות ימשיכו לעבוד כרגיל ולשם התפעול שלהם יעסיקו החברות עשרות עובדים שלא יצאו לחל"ת.

לאחר כשלון התוכנית הקודמת, שהבטיחה לחברות מענקים עבור עובדים שהוחזרו מחל"ת – מענקים שרובם הגדול טרם הגיע לחברות בפועל – כעת, התוכנית לתמרוץ עובדים שלא יוצאו לחל"ת נתפסת אף היא כלא יעילה עבור הקמעונאים. "אני לא רואה מעסיק שמשאיר עובד שאין לו תעסוקה בשבילו, בתמורה לתמריץ שהוא מחצית מהעלות של העובד עצמו", אומר שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל ומראשי ועד התאגדות הקמעונאים. "התוכנית הראשונה היתה טובה מבחינה רעיונית אבל היישום שלה היה נוראי. התוכנית השנייה, העיתוי שלה אומלל ונעשה אחרי שהודענו לעובדים על יציאה לחל"ת. יש גם משבר אמון בין המעסיקים למדינה כי ההבטחה למענק בגובה 6 מיליארד שקל לא קוימה עד היום והכסף לא זרם לחברות".

לדבריו, "המתווה של האוצר בסגר הראשון נחל כשלון חרוץ כי התהליך בירוקרטי, ומחריד. לא קיבלנו עד עכשיו אגורה שחוקה והניצול של הקרן הזה עומד על אחוזים בודדים מתוך הסכום שהוקצה". כעת, הקמעונאים זועמים על כך שהאוצר פירסם את התוכנית להשארת העובדים שבוע לאחר שנודע כי המדינה החליטה על סגר ב'. "למה חיכו? אם אתם מודיעים על סגר תודיעו באותה נשימה מה אתם מציעים לעסקים שישאירו את העובדים בעבודה. אין משהו נורא יותר מלחזור על אותה טעות פעמיים", טוען תורג'מן. "יצאתם עם הנחיה על סגר. יש כבר ניסיון של סגר א'. למה אתם מודיעים על סגר ב' ולא אומרים שיש תוכנית לשימור עובדים שלא יצאו לחל"ת?".  

מלמעלה: חנות פוקס בתל אביב וסניף איקאה בנתניה צילומים: יאיר שגיא

מעבר לזה, טוענים בענף האופנה כי המענק של 5,000 שקל עבור כל עובד לא מספיק כדי לשכנע מעסיק להחזיק עובדים שאין להם תעסוקה. "עלות של עובד בתחום הקמעונאות, אחרי תמריצי מכירות, מגיעה ל־8,000–9,000 שקל בממוצע", מסביר גורם בענף. "נגיד שאקבל 5,000 שקל מהאוצר. למה שארצה להשאיר עובד חסר תעסוקה אם האוצר משלם לי חצי מהעלות שלו? אני סגרתי מאות חנויות. מה אני אמור לעשות עם העובדים? אני אשאיר אותם בחברה ומה הם יעשו? יהיו בבית, יקבלו ממני משכורת מלאה, שאני מקבל מהמדינה השתתפות בחלק מהעלות שלהם. זה רק מגביר את הדימום שלי. אל מול האלטרנטיבה השנייה שאני לא משלם את העלות של העובד והמדינה משלמת את זה. אנחנו כבר סוחבים את תוצאות סגר קודם. זה לא שיש לנו סכומי כסף שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבזבז".

אתמול דיווחו חברות האופנה פוקס וקסטרו על ויתור חלקי בשכר הבכירים. הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים של פוקס ימשיך בתפקידו וויתר על מחצית שכרו בתקופת הסגר. זאת בניגוד לוויתור של מלוא השכר עליו הודיע ויזל בסגר הראשון. מנכ"ל קסטרו, רון רוטר, מוותר על 60% משכרו, החל מיום מינויו במאי 2020. יו"ר הדירקטוריון בקסטרו גבי רוטר ומנכ"ל חברות הודיס, יוסי גביזון, מוותרים החל מהדממת פעילות הקודמת במרץ 2020 על 50% משכרם ברוטו ויתר מנהלי הקבוצה מוותרים על 15% משכרם.

מבחינת חברות האופנה הציבוריות, ההבדל הבולט הוא שהן חוזרות מהסגר הראשון רזות קצת יותר. גולף סגרה 15 חנויות ופיטרה 300 עובדים, המשביר צמצמה את מצבת כח האדם בכ־550 עובדים, סגרה שני סניפים וצמצמה את שטחי המסחר. גם קסטרו ניצלה את המשבר לסגור סניפים מדממים או כאלה ששכר הדירה שלהם לא הצדיק את הפעלתם. בקבוצת פוקס המגמה היא הפוכה מהשוק וויזל דווקא ניצל את המשבר לחתום על חוזים לשכירות של מעל עשרת אלפים מ"ר בקניונים ושטחים נוספים מחוץ לקניונים כדי להרחיב את הפריסה של הרשתות שלו.

מלונאות: קיצוצי שכר

הסגר השני פוגע בבתי המלון בנקודה מאוד רכה – חגי תשרי. הנסיבות אפשרו לבתי המלון להתאושש במידה מסויימת במהלך חודש אוגוסט וליהנות מביקושים סבירים במיוחד באילת, אבל כעת הכניסה לסגר נוסף מאלצת את אותם להוציא אלפי עובדים רבים לחל"ת ולייחל שלאחר החגים ועם תום הסגר, תבוא התאוששות מסוימת.

שלוש רשתות בתי מלון הציבוריות – רשת פתאל, מלונות דן וישרוטל – צפויות להוציא עובדים כעת לחל"ת במספר דומה לזה שהוציאו בגל הראשון. התוכנית הטרייה של שר האוצר ישראל כץ לסבסוד עובדים, כתחליף לפתרון החל"ת, ככל הנראה לא תאומץ על ידי בתי המלון. גורם בענף העריך שלא ייעשה שימוש במתווה המוצע ואמר כי "מבחינתנו איך אפשר להסתפק בסבסוד של 5,000 שקל? אנחנו בכלל לא יודעים איך, מתי ובאילו תנאים נחזור מהסגר. אנחנו עלולים להיות האחרונים שיחזרו".

ההוצאה המסיבית של העובדים לחל"ת הותירה ברשתות בתי המלון הנהלות שפעלו במתכונת מצומצמת בדרך כלל ובשלוש הרשתות הכריזו על קיצוצי שכר לבכירים שנותרו. ברשת פתאל הודיעו על הפחתת שכר מדורגת שנעה בין 20%–45% לכלל העובדים בקבוצה. יו"ר ומנכ"ל הרשת, דוד פתאל, ויתר על הבונוס שלו בהיקף 5.8 מיליון שקל על שנת 2019, ועל דמי הניהול שלו עד סוף הרבעון השני. ישרוטל הודיעה על "הפחתות שכר משמעותיות למנהלים", אך היקף הקיצוץ בתנאי השכר לא פורט מעבר בדיווחים. ישרוטל דיווחה גם על צמצום 15% מתקני העובדים בחברה, זאת מעבר להוצאה לחל"ת. רשת מלונות דן דיווחה על קיצוצי שכר שנעו בין 20% ל־50%, הפחתות שכר מדורגות למנהלים והפחתה של כמות ימי העבודה.

התאחדות בתי המלון צופה כי הנזק לענף בשל אובדן חופשת החגים מסתכם ב־800 מיליון שקל, המתווספים לנזק של 1 מיליארד שקל לחודש שנרשם בסגר הראשון.

משקאות: טמפו בחל"ת, קוקה קולה לא

חודשים ספורים אחרי שהחזירה מאות מעובדיה מחל"ת, חוזרת טמפו לנקודת המוצא. החברה הוציאה אתמול עשרות רבות מעובדיה לחל"ת, על רקע סגירת הברים, המסעדות ובתי המלון. דווקא החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), בחרה בשלב זה לא לנקוט באמצעי זה ולא הוציאה עובדים לחל״ת. בגל הראשון הוציאה טמפו כ־300 מעובדי הקבוצה (כולל חברת יקבי ברקן"מ) לחופשה ללא תשלום (מתוך כ־1,300). בתחילת חודש יוני הוחזרו לעבודה מרבית עובדי החברה שיצאו לחל"ת. במקביל, במהלך החודשים אפריל ומאי עברו מרבית עובדי החברה האחרים למתכונת עבודה של ארבעה ימים בשבוע ואילו חברי הנהלת החברה, לרבות בנו של בעל השליטה ז׳ק בר, הועסקו באותו זמן במתכונת של שבוע עבודה מלא תוך הפחתה של 20% בשכרם.

ריהוט, בית וספרים: איקאה חזרה לאחור

שלושה חודשים בלבד אחרי שהחזירה עובדיה מחל"ת, שיגרה אתמול איקאה כ־1,500 עובדים לחל"ת בפעם השנייה. איקאה הוציאה בגל הראשון את עובדיה לחל"ת ולמרות שהיתה הראשונה לחזור, לא החזירה את כל העובדים ומאות מהם סיימו את העסקתם בחברה עם תום תקופת החל"ת. בשונה מהסגר הראשון, המדינה הכירה בחנויות DIY כחיוניות ולכן כל חנויות הום סנטר ואייס נותרו פתוחות והחברות שבחודש מרץ שלחו מאות עובדים לחל״ת, לא פגעו בעובדים בגל השני. ברשתות הספרים לעומת זאת, נאלצו בסוף השבוע האחרון לסגור את החנויות ופועלים במתכונת של משלוחים בלבד. על רקע זה, הוציאה רשת צומת ספרים כ־500 מתוך 700 עובדיה לחל״ת.

תקשורת: הפגיעה התרככה

לאור סגירת הקניונים בתקופת הסגר, נאלצות חלק מהחברות להוציא את עובדיהן בדוכני המכירה לחל"ת או כופות עליהם חתימה על ימי חופשה. לעת עתה מדובר בסלקום, החברות הבנות בבזק (יס, פלאפון ובזק בינלאומי) וסאני תקשורת, אך בחברות האחרות סבורים כי אם הסגר יימשך גם הן יצטרפו. בשונה מהסגר הקודם בו הוציאו החברות בין 4,000-5,000 עובדים לחל"ת, עוצמת הפגיעה התרככה בסגר הנוכחי, שכן ממילא בתקופת החגים עובדים רבים יוצאים לחופשה מרוכזת.  

בהכנת הכתבה השתתפו שחר אילן, אורנה יפת, חזי שטרנליכט, אביאור אבו ונורית קדוש