הקבינט אישר: כיתות א'-ב' ילמדו שלושה ימים, ג'-ד' בקפסולות

בדיון, שהחל בסביבות השעה 16:00, התברר כי אין תקציב לדרישת משרד הבריאות לפתוח את כיתות א'-ב' תחת מתווה קפסולות, ועל כן הסתמן שהללו יפוצלו לשתי קבוצות, שכל אחת מהן תלמד חצי שבוע בבית הספר וחצי שבוע מהבית. בסוגיית פתיחת החנויות, כולל מספרות ומכוני יופי, התגלעה מחלוקת עמוקה בין משרדי האוצר והבריאות.

לדיון הגיע פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, עם דרישה לבצע הפרדה לקפסולות החל כבר מכיתה א', בנוסף לקיום הפרדה קבועה ומניעת ערבוב מסגרות בצהרונים ובהסעות, חובת עטיית מסכות לכל התלמידים וצוות ההוראה, ועריכת בדיקות סקר. אלא שכבר בפתח הישיבה הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אין תקציב לקפסולות בכיתות א'-ב', דבר שלדבריו יעלה שישה מיליארד שקלים. יודגש כי לגבי כיתוב ג'-ד' כבר קיים תקציב מוסכם לפיצולן לקפסולות.

סגן שר הבריאות: להיזהר מ"מחיר הטעות"

שר החינוך יואב גלנט הזהיר מדחיית ההכרעה בסוגיית פתיחת הכיתות הנמוכות. "צריך להבין שדחיית ההחלטה בשבוע היא דחיית המימוש בשבוע. צריך זמן היערכות. יש 2.5 מיליון אנשים במערכת", אמר גלנט בישיבה המקוונת.

סגן שר הבריאות יואב קיש הזהיר ממה שכינה "מחיר הטעות", ואמר כי המחיר הזה עלול להיות "שידור של ה-1 בספטמבר. זה יכול לגמור את היכולת להמשיך בהקלות ויכול להוביל אחורה לאירוע בלתי נשלט". מנגד, שרת התיירות אורית פרקש הכהן קראה "לגלות יצירתיות וסיכונים".

לימודים בעידן הקורונה צילום: אלכס קולומויסקי

לדברי פרקש הכהן, "זה לא יכול להיות עם אפס סיכון אלא איזון סיכונים. יש שיקולים כלכליים שצריך לקחת בחשבון". היא קראה להעניק סמכויות בתחום הלימודים לראשי הערים. "יצא לי לדבר עם הרבה ראשי רשויות שחיים את השטח שיכולים ומעוניינים לקחת את המושכות. צריך לתת סמכויות לראשי הרשויות שמכירים את העיר שלהם ואת רמות התחלואה", אמרה. שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר: "אם נפתח את א'-ב' מלא ונחזור אחורה, אז אני בנטייה של זהירות. אני בעד חצי שבוע-חצי שבוע".

בהנהגת ההורים הארצית מחו על הכוונה המסתמנת לחלק לחצאים את כיתות א'-ב', ואמרו שלא מדובר "אפילו בחצי פתרון". בהודעה שפרסמה הנהגת ההורים נאמר עוד כי "אין צורך במשקפיים עבות בכדי להבחין בהשפעה ההרסנית של ריתוק תלמידי ישראל לביתם, ולא יעלה על הדעת להמשיך במסלול שיחריף את המצב ויעצים את הפגיעה בהם".

בדיון התגלעה כאמור מחלוקת בין נציגי משרדי האוצר והבריאות בנוגע להצעתו של שר האוצר ישראל כץ לפתוח ביום ראשון הקרוב גם את חנויות הרחוב, מכוני היופי והמספרות. לפיה המתווה חנויות רחוב ועסקים קטנים - לרבות מספרות ומכוני קוסמטיקה - יוכלו תוכל לפתוח את שעריהם רק אם יש להם "כניסה נפרדת מהרחוב" (כלומר אינם נמצאים בתוך מקום סגור כמו קניון).

עוד הוצע במתווה שקבלת קהל במקומות סגורים תהיה עבור טיפולים אחד על אחד, תוך הקפדה על מרווח של 7 מטר רבוע לכל אדם, עם התקהלות של עד חמישה אנשים. גם בקבלת קהל במקומות פתוחים יהיה צורך להקפיד על מרווח של 7 מטר רבוע לכל אדם, עם התקהלות של עד 20 אנשים.

השר כץ אמר כי במצב הנוכחי ישנה "אנרכיה מוחלטת" ולדבריו בעלי עסקים מוצאים פתרונות שונים כדי לפתוח בכל זאת. "אני חושב שכשמדברים על חנויות רחוב ועסקים קטנים זה נותן את ההגדרה באופן מצמצם ומאפשר אכיפה".

יולי אדלשטיין צילום מסך: לע"מ

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר מנגד שלא היה ניתן לאכוף את המתווה בצורה יעילה. "מי אתם מצפים שיעשה אכיפה? ראשי הערים שאמרו שלא יאכפו בעסקים מקומיים?", תהה. בשלב מסוים בדיון התלונן כץ: "לא הסתפרתי כבר הרבה מאוד זמן". השר אמיר אוחנה ענה לו בבדיחות: "אני לא הסתפרתי כבר 15 שנה". כץ השיב: "אתה מסודר מבחינת תספורת".

המומחה הזהיר: "הצורך להתפרנס גובר על הכל"

על פי הצעתו של נתניהו נציגי האוצר והבריאות יצאו באמצע הדיון להתייעצות על סוגיית החנויות, אך בהמשך הם חזרו ללא הסכמות. רה"מ עצמו הבהיר כי אינו "פוסל שום פתיחה", אך מצד שני הזהיר מ"הרבה פרצות". לאחר שהשרה מירי רגב אמרה שאם פותחים חנויות רחוב צריך לפתוח גם שווקים, רה"מ אמר שלא ניתן יהיה לשלוט בהם. "לא נשלוט במחנה יהודה, כולל עם כל החברים שלי שם. זה יכול להיות שלב ב'. יכול להיות שמשרד הבריאות צריך להדק את זה יותר".

פרופ' רן בליצר, שמייעץ לקבינט הקורונה, נשאל על-ידי נתניהו בנוגע לפתיחה חלקית של ענף המסחר, ואמר כי אמנם לא מדובר בעמדתו של משרד הבריאות שלא הסכים בשלב זה לטייק אווי, אך הוא סבור שיש לאפשר בשלב זה שירותי טייק-אוויי ומכירות באוויר הפתוח. "בחוץ זה בטוח, בפנים זה מסוכן", אמר. שר האוצר אמר: "טייק-אוויי לא נותן כלום לרוב העסקים, כדאי לדעת". כץ שאל את בליצר על המתווה המוצע של חמישה אנשים בחנות, וזה ענה לו: "ה-5 הוא לא 5, הצורך להתפרנס גובר על הכל. בחוץ אפשר לנהל את זה בטוח. אתם השבתם לי בדיון הקודם שגם טייק-אוויי לא יחזיק מים באווירה הישראלית".

שוק התקווה סגור צילום: ריאן פרויס

בדיון בקבינט שר הפנים אריה דרעי הביע התנגדות להגדלת הקנסות על מוסדות החינוך שמפרים את ההנחיות, לסכום של 25 אלף שקלים, כפי שהציע ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראשי ש"ס ויהדות התורה, יצוין, כבר הודיעו לרה"מ שהם מתנגדים להגדלת הקנסות ושימנעו את אישור המהלך בכל מחיר. דרעי וסגן השר יעקב ליצמן הסבירו כי האבחנה בין הפרות של בתי ספר וישיבות לאלה שנעשות במקומות אחרים אינה מוצדקת ולא מקובלת עליהם, וכי עולה ממנה ריח של רדיפת חרדים.

פרופ' גמזו הזהיר בדיון מהירידה בהיקף הבדיקות, ואמר שבלי 50 אלף בדיקות ביום יהיה קושי ביישום תוכנית היציאה הדרגתית מהסגר. "עם כמות הבדיקות הנוכחיות לא בטוח שנגיע לשלב הבא", אמר. "אם נגיע לכמות בדיקות של 10 אלף ביום, לא אוכל בבטחה לקיים את הצעד הבא - כי זה עלול לא לשקף את המצב בארץ. ופתיחת מערכת החינוך זה צעד שיכול לקדם הדבקות והעברות. אלו דברים שמאוד מטרידים אותנו".

הוא הציע להטיל סגר על היישוב מג'דל שמס, אחרי שלפני הדיון הזהיר מפני חזרה של קיום חתונות בניגוד לכללים. גמזו, שאמור לפי שעה לסיים את תפקידו בעוד שבוע, קבע יעד לרמת התחלואה הרצויה בשלב הנוכחי: שייעור בדיקות חיוביות של כ-2%.

לדבריו, "המדד החדש" של מערכת הבריאות הוא מה שמכונה "ערים מהבהבות" - כאלו שעלולות להפוך לערים אדומות. המדד להתערבות בערים אלו, הוסיף, הוא שיעור בדיקות חיוביות של יותר מ-5% ומדד הכפלה של 1. במקרים כאלו, אמר, "נציע לשקול שם הגבלות תנועה ועוצר לילי". הוא הוסיף: "נתנפל על הערים הללו כדי לנסות למשוך אותן בחזרה ולהפסיק את ההבהוב שלהן".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו על זה