“החיסון יצליח רק אם ניצור כאן אוכלוסייה א' וב'"

"המדיניות ברורה - להגיע לחיסון עדר ובשביל זה צריכים שכ־4 מיליון ישראלים יתחסנו כדי למגר עם הנגיף. אבל המפתח כדי להגיע לשם הוא ההתנהגות. הכל תלוי בתמריצים שיינתנו לציבור”, כך אומרת סיגל רגב רוזנברג, מנכ”לית קופת חולים מאוחדת בראיון ל”כלכליסט”, לרגל תחילת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, שהחל אמש עם לא מעט אתגרים, הפתעות ומחסומים בלתי צפויים.

לדברי רגב רוזנברג, “הדרכון הירוק חייב להיות מאוד משמעותי. כבר עכשיו צריכים לרדוף אחרי אותם פקידים שמנסחים את הדרכונים הללו ושייתנו תמריצים. צריך ליצור במדינת ישראל אוכלוסיה א' ואוכלוסיה ב'. זו שמתחסנת שתוכל להגיע למסעדות, לחו”ל, לקונצרטים ולבתי קולנוע, וזו שלא. סוג א' וסוג ב'".

עד כדי כך?

“התמריצים חייבים להיות מצוינים, זו כלכלה של שנה א'. מי שמתחסן, אפשר יהיה באמת להחזיר אותו לכל הפעילויות: עבודה, פנאי, משק, הכול. הרי חיסונים יש למכביר. לכן הסיפור הגדול הוא התנהגות הציבור. בסופו של דבר אסור להגיע למצב בו האזרחים יגידו שאחרים יתחסנו. אסור שיקרה מה שקרה עם השפעת שלא היו בחיסון הזה תמריצים ברורים”.

מנכ”לית קופת חולים מאוחדת סיגל רגב רוזנברג מתחסנת נגד קורונה, אתמול. “לשפעת הזמנו כמות כפולה של 500 אלף מנות אך הגיעו להתחסן פחות מ־300 אלף” צילום: שלו שלום

המטופלים בסופו של דבר יגיעו?

“לפי כל הסקרים לפחות מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת רוצה להתחסן ויש לחץ לרוץ ולזמן תורים. אבל אפשר גם לשמוע הרבה ‘אנו רוצים להתחסן, אבל לא רוצים להיות הראשונים’. המהססים רוצים לראות איך כולם מגיבים ושאין כאן בלוף גדול”.

חיסון רק לקשישים או חיסון עדר

מבצע החיסון החל שלשום בפסטיבל מרשים שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר היה הראשון מבין המתחסנים במדינה. הכל נראה מושלם עד שהגיעה ההפתעה הגדולה הראשונה והשביתה את החגיגה: מוטציה של נגיף הקורונה שמתבררת כמדבקת יותר עם מבנה חלבוני אחר.

משום שטכנולוגיית החיסון היא מבוססת חלבון, הדבר גרם לחשש כבד כי החיסון הנוכחי – הן של פייזר והן של מודרנה שאושר בסוף השבוע - לא יהיה אפקטיבי לזן החדש.

לדברי רגב רוזנברג “ייתכן כי הגילוי של המוטציה יעכב את התהליך. אבל לא צריך לעשות מהומה על לא מאומה. כעת אנו יודעים מעט מדי על המוטציה הזו. אני מאמינה שתוך כמה ימים יתווסף מידע. האנגלים עושים הרבה ריצופים גנטים על המוטציה והם יגלו בקרוב מה המשמעויות שלה. חייבים להמתין. אם יתברר שהחיסון הנוכחי לא מתאים למוטציה הזו - זה יהיה בעייתי. הדבר עלול ליצור היענות הרבה יותר נמוכה להתחסן. אבל בשלב הזה אני אופטימית”.

יש סיבה לאופטימיות?

“ניהלנו שיחות רבות עם ד''ר דוד מוסינזון הרופא הראשי של הקופה והוא הסביר שהטכנולוגיה החדשה של החיסון ה־mRNA מאפשרת ליצור חיסון חדש למוטציות בצורה קלה מאוד ומהירה. מדובר על כמה שבועות. זה מהר מאוד. ממש קרן אור”.

הנשיא ראובן ריבלין מתחסן, אתמול. בשבוע הבא יעלה הקצב צילום: Mark Neyman מארק נוימן לעמ

איך את מצליחה להתנהל כאשר את לא יודעת כמה חיסונים יש לך וכמה אנשים את צריכה לחסן?

“יש במצב הנוכחי שני תרחישים. הראשון הוא שהקשישים ושאר האוכלוסיות בסיכון יתחסנו, ותו לא. התרחיש השני הוא ייצור חיסון עדר. כלומר, כ־4 מיליון ישראלים מתחסנים ואז לנגיף לא יהיה איפה להתרבות. ההבדל העיקרי הוא שבתרחיש הראשון התחלואה תימשך. תראה מה קרה עם השפעת: הזמנו כמות כפולה של חיסונים - 500 אלף מנות. ומה קרה בסוף - אנו מגרדים את ה־300 אלף מלמטה. כיסינו פחות או יותר את אוכלוסיית היעד – קשישים, חולים כרוניים, נשים בהריון, אבל לא יותר מזה למרות שקנינו כמות כפולה. חשבנו שבגלל הקורונה ירצו עוד אבל זה לא קרה”.

לדברי רגב רוזנברג, בעידן הקורונה גם אם רק אוכלוסיות בסיכון יתחסנו, המטרה הושגה כי “מספר החולים הקשים ירד וגם התמותה תרד ובסופו של דבר זו המטרה. אבל כאמור, המגפה תמשיך להשתולל כאן. הממשלה שואפת לחסינות עדר וזה מה שעומד מאחורי הקנייה המאסיבית של החיסונים. רוצים להעלים את הנגיף ולמגר את המגפה. זה תלוי בנו”.

יש מספיק חיסונים?

“כרגע, למיטב הבנתי, אין בעיה של כמות. אני מבינה שכל יום נוחתים כאן עוד חיסונים. אני לא שומעת כרגע על בעיה של כמות”.

ואתם עומדים ביעדים שקבעתם?

“אנו כרגע בקדם חיסון וזה כמו הקדם אירוויזיון. מתחילים בהילך נמוך עד שיהיה ניתן לפצל את המגשים ולהנגיש את המנות למרפאות קטנות יותר”.

החיסונים מגיעים במגשים של 1,000 יחידות, חייבים להישמר בטמרטורה של מינוס 75 מעלות ו־5 ימים אחרי שיצאו מהקפאה, אם לא נעשה בהם שימוש, יש לזרוק אותם.

מתי תיכנסו להילוך יותר גבוה?

“רק בשבוע הבא. אז נתחיל ביכולות גבוהות יותר. צריכים סבלנות השבוע. הכל בהיקפים קטנים עכשיו. ביום שלישי כבר ייפתחו 12 מתחמים משותפים לכל קופות החולים כאשר בכל מתחם יהיה דלפק של כל קופה. זה חיסון גל ראשון והוא ‘בקטנה’. בשבוע הבא אנו נהיה בכוחות מתוגברים”.

היו תלונות על עומסים כבדים במוקדים, מדוע לא נערכתם?

“קודם כל במאוחדת מעל 50% מהמבוטחים הזמינו את החיסון באפליקציה או דרך האתר. לגבי המוקדים שיהיה ברור: גם אם תשים 5,000 מוקדנים זה לא יעזור כי כולם מתקשרים. אנו מזמינים את הקהל הספציפי ורק את הקהל הזה צריך להתקשר. מי שלא קיבל זימון שלא יתקשר”.

אז בשבוע הבא מגבירים הילוך אבל גם נכנסים לסגר שלישי?

“אין ברירה. המגפה משתוללת. צריך להמשיך להיות סבלניים כי בחודשים הקרובים לא יהיה כאן חיסון עדר. החיסונים לא ישפיעו עד אפריל־מאי. המצב עכשיו לא טוב ולפי מה שאני רואה יהיה סגר. ואני לא אוהבת סגר. אבל הסגרים מוכיחים את עצמם. ראינו מה קרה עד עכשיו. כל פעם שהוסרו הגבלות ויש חג - פורים, פסח, ראש השנה חנוכה - אז חוזרים אחורה. גם בכיתות הגבוהות בבתי הספר ותיכונים רואים מה קורה. אין מנוס: חייבים בחודשים הקרובים לגלות אחריות ולהתאפק אחרת יהיה קשה לצאת מזה”.

זקוקים לתוספת תקציבית כמו ב־2020

האם בסגר החדש יש לסגור גם קניונים?

“אני לא חושבת שנדבקים בקניונים. נדבקים במסיבות ובכל האירועים ההמוניים. אני לא נגד פתיחת קניונים אני נגד פתיחת הכיתות הגבוהות שלדעתי ולצערי הן חייבות לחזור לזום. וכמובן לאסור התקהלויות של יותר מ־10 אנשים. חייבים להוריד תחלואה עכשיו כי כרגע היא משתוללת”.

הקופה שלך נמצאת במצב פיננסי מאתגר ואז הגיעה מגפת הקורונה. מה זה עושה?

“כרגע מבצע החיסונים אינו זול כי אנו מתגברים אחיות, חובשים, ופרמדיקים וגם כרגע תגברנו אחיות בטיפול בקורונה עצמה שמשתוללת. יש הוצאות גדולות על ציוד. ל־2021, אני חייבת תוספת תקציבית דומה לזו שקיבלנו ב־2020. הרי את החלק הכי נמוך בתקציב המיועד לבריאות בתוך קופסת הקורונה נתנו לקופות. כל מה שדאגו לת לנו עד היום חייבים לתת גם בשנת 2021. אסור לשכוח כי הקהילה נושאת בטיפול של 97% מהחולים. עכשיו יש לנו גם חולים וגם חיסונים”.

את מסיימת את היום הראשון למבצע החיסונים יותר אופטימית?

“בוא נראה מה קורה עם המוטציה. בהנחה שגם המוטציה הזו תיעלם, אני יותר אופטימית. גם הטיפולים בחולים הקשים משתפרים. ניתן לראות את השיפור גם בכמות החולים וגם במשך הזמן המתקצר לטיפולים.