אותו קיצוץ אבל קצת אחרת
במקום לקצץ הטבות להורים של ילדים בגנים או להטיל תשלום קבוע על ביקור אצל רופא, אפשר היה להגדיל את ההשתתפות בנטל של השכבה השמנה באמצעות העלאת מס רווחי הון או מס עיזבון. "כלכליסט" מציג את הגזירות שנפסלו ובודק אילו כוחות פעלו מאחורי הקלעים
שלשום בבוקר, עם הפצת הצעת התקציב וחוק ההסדרים לשרי הממשלה, התחיל סחר הסוסים הרשמי. זה שבמהלכו מכניסים אנשי האוצר לשורת ההצעות הארוכה והמייגעת שחיברו גם עדר עזים, חלקן כבר בלות, ואחר כך מסכימים להוציא אותן - כדי להגיע אל קו המטרה שסימנו לעצמם זמן רב מראש. המקח וממכר העיקרי יתרחש, כמו בכל הצעת תקציב, רק בעוד חודש, אחרי שאנשי אגף התקציבים יסיימו להכין את הצעת התקציב המפורטת, ושר האוצר יאיר לפיד יגיש אותה לאישור הכנסת.
- מחיר הגזירות למעמד הביניים: 8,000 שקל בשנה
- לפיד: "אני מקבל בהבנה את הביקורת, אבל האדם העובד הוא לא היחידי שנפגע"
- הסדר החוב של לפיד
אבל גם התהליך שהתחיל שלשום, זה שצפוי להתרחש בארבעת הימים שנותרו עד לדיון בתקציב שתקיים הממשלה ביום שני בשבוע הבא, הוא מעניין ומרתק. זו נקודת הזמן שבה שרי הממשלה השונים מקבלים מסמך כתוב ומתחילים להבין את מה שנאמר להם עד עכשיו בדיונים ארוכים ומשמימים. זו גם פחות או יותר נקודת האל־חזור לכל מי שמרגיש שנערי האוצר מציעים לנגוס נתח גדול מדי מהנחלה שהקים סביבו. לכן מצעד העלייה לרגל אל לשכת שר האוצר צפוי להיות בסוף השבוע ארוך ומגוון.
האם נתניהו שוב ימתיק את גלולת הגזירות?
בנימין נתניהו. ימתן את הגזירות? צילום: מרק ישראל סלם- ג'רוזלם פוסט בינתיים נפתחה חזית נוספת בנושא המשא ומתן על גזירות התקציב מכיוון לא כל כך צפוי. "אני לא מתכוון להתערב בתקציב כפי שהוגש לממשלה, למעט נושא אחד שנשאר פתוח, שהוא תקציב הביטחון שצריך להיפתר"- כך אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ממקום מושבו הזמני בבייג'ינג. בעברית יותר מדוברת, משמעות המשפט של נתניהו היא "עוד כמה ימים אני בארץ, ואז תבינו את המשמעות האמיתית של שר־על לענייני כלכלה. יאיר לפיד הוא אולי מתאגרף, אבל לא ברור עד כמה הוא חזק בהיאבקות בוץ. אמרתי רק תקציב הביטחון? התכוונתי שגם התוספת למס הכנסה היא גדולה מדי וניתנת לשינוי. מיד עם חזרתי מסין אפגש עם שר האוצר ויחד נודיע על כמה הקלות בגזירות. ההליכה לקראת שכבת הביניים תירשם על שמי, ולפיד ימשיך לשכשך בבריכת הבוץ".
הסיפור הזה יכול היה להיות דמיוני בלבד, אלמלא התרחש כבר משהו דומה מאוד במציאות, ולא לפני הרבה זמן. רק לפני תשעה חודשים קיימו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר יובל שטייניץ שורת דיונים ארוכה לגיבוש מהלך שיביא לצמצום הגירעון ולקירובו ליעד החדש שנקבע אז, של 3% מהתוצר. בשלב מסוים התערב בדיונים גם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שדרש להכביד את נטל המס, ולחבילת הצעדים נוספה גם הצעה להעלאת שיעור מס הכנסה ב־1% בכל מדרגות המס.
ביום שישי בצהריים פורסם דבר המס הנוסף באתרי האינטרנט. שר האוצר שטייניץ הבין שהכבדת נטל מס הכנסה על בעלי השכר הנמוך ומעלה תירשם על שמו, והורה להחיל את תוספת המס רק ממדרגת מס הכנסה של יותר מ־8,900 שקל ברוטו לחודש. את 700 מיליון השקלים שנגרעו כתוצאה מכך מהקופה הציע האוצר לגייס באמצעות הקדמת המהלך של העלאת שיעור הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי.
שר האוצר יאיר לפיד צילום: עמית שאבי לפיד הבטיח, אבל בינתיים אין מס ירושה
אחת השאלות החשובות ביותר שהתעוררה עם פרסום גזירות התקציב, והפגיעה הקשה הגלומה בהן במעמד הביניים, היא מדוע שר האוצר לפיד לא היה יותר נאמן למה שהוא עצמו הצהיר לפני הבחירות, ומדוע נמנע האוצר ביודעין מלהכביד יותר את הנטל על בעלי ההכנסות הגבוהות במיוחד.
אחת מהצעות המס שהועלו לדיון ציבורי בחודשים אחרונים, ואף נידונה בהרחבה בצמרת האוצר, היא הטלת מס על ירושות בסכומים גבוהים במיוחד, או בשמה היותר רשמי "מס עיזבון". בשאלות שהפנה "כלכליסט" לראש מפלגת יש עתיד לפני הבחירות, נשאל לפיד גם האם מפלגתו תתמוך בהטלת מס ירושה. בניגוד להצהרות המשוחררות יותר שפיזר אז בעניינים כלכליים אחרים, דווקא בנקודה זו היה לפיד זהיר יותר וענה: "יש עתיד תתמוך במס ירושה מדורג. יש לציין כי מס זה צריך לאזן בין השאיפה לצדק חברתי לבין הצורך למנוע בריחת הון מישראל אל מקלטי מס מעבר לים".
גל הרשקוביץ. באוצר טרפדו מסים בינתיים אין לנו גם מס עיזבון מדורג. הסיבה: במס עיזבון יש אולי הרבה נראות וצדק חברתי, אבל מתברר שאין בו כל היגיון כלכלי. הסכום שעליו מדברים כל אלה שמציעים להטיל מס עיזבון הוא הכנסה שנתית של כ־3 מיליארד שקל. אבל צריך לזכור שסכום זה מתייחס להכנסה ברוטו, שתפגע בהכנסות ממסים אחרים, והעיקרי שבהם הוא מס הכנסה. קבוצת האנשים שעליה אמור לחול מס העיזבון מורכבת מחבורה קטנה יחסית של אנשים מאוד עשירים, שהיכולת שלהם לבצע תכנוני מס ותרגילי התחמקות מאוד גדולה. כאשר בעל הון גדול במיוחד יעביר כתוצאה מהפעלת מס עיזבון את פעילותו הכלכלית לארץ אחרת, ייפגעו ההכנסות ממס הכנסה. וכאשר יהיה מדובר בקבוצת אנשים מסוג זה, עלולה ההשפעה המצטברת להיות גדולה מסך ההכנסות ממס עיזבון, כך שבסיכום כולל ההכנסות ממסים דווקא יקטנו.
מס על רווחי הון היה משאיר את הזיכוי לאקדמאים
מקור הכנסות נוסף שעשוי היה להזרים סכומי כסף לקופה הציבורית ובכך להקטין את הלחץ על בעלי השכר הנמוך והבינוני הוא העלאת שיעור מס רווחי הון, נניח ב־5% נוספים. מדובר במס שכבר נגבה כיום על רווחים מפיקדונות או ממסחר בבורסה. מס כזה עשוי להכניס לקופה מדי שנה סכום של כ־500 מיליון שקל. תוספת הכנסות זו שקולה, למשל, להצעות החדשות של האוצר, להקפיא את ההצמדה למדד של נקודות הזיכוי במס הכנסה ולבטל את נקודת הזיכוי הנוספת שניתנת כיום לבעלי תארים אקדמיים.
טענות הנגד למהלך זה מתחילות בחשש של השפעתו על הפעילות בבורסה ומגיעות עד לעובדה שלמעשה כולנו, ובכלל זה גם מעמד הביניים ובעלי ההכנסות הנמוכות, מושקעים בשוק ההון - בפנסיות שלנו. אבל באותה מידה אפשר גם לומר שכלל לא ברור עד כמה תוספת מס של 5% תשפיע על שערי המניות בבורסה, וגם לא על רצונם של המשקיעים לעבור כתוצאה מהכבדת נטל המס מהשקעות פיננסיות לאפיק השקעה אחר, נניח בנדל"ן.
פרויקטי התשתיות העיקריים שעמדו בפני קיצוץ היו השלמת מסילות הברזל בין עכו לכרמיאל ובית חיפה לבית שאן, הקפאת נתיב שלישי בין שער הגיא לירושלים, ביטול שדרוג כביש 3 בדרום וביטול הזרוע המזרחית בצפון המדינה מצומת התשבי לכיוון עמיעד. עלות ההקפאות היתה אמורה לחסוך בין 2 ל־3 מיליארד שקל. שר התחבורה ישראל כץ התנגד בכל כוחו לקיצוץ - לטענתו חלק ניכר מהפרויקטים כבר יצאו לדרך ולכן אין היגיון בהקפאתם. עוד טען כץ שאחד מבכירי משרד האוצר אמר לו שהוא מעדיף לראות איך מיליארדים שכבר הושקעו ייקברו באדמה ובלבד שהרכבות בצפון לא ייצאו לדרכן.
בסופו של יום ירד היקף הקיצוץ ל־600 מיליון שקל עד 1.2 מיליארד שקל, בשל היגיון כלכלי פשוט - אם התחילו לסלול כביש או להניח מסילה, אין טעם לא להשלים את המהלך. בנוסף, הפרויקטים הללו הם חלק מתוכנית נתיבי ישראל, שעברה כהחלטת ממשלה באפריל 2010 ובעלות של כ־25 מיליארד שקל, שתכליתה קירוב הפריפריה למרכז על ידי רישות המדינה בכבישים ומסילות. שושביני התוכנית היו ראש הממשלה נתניהו ושר התחבורה כץ, כמו גם אורי יוגב, עד לא מזמן יו"ר הרכבת. פגיעה בבייבי שלהם מעולם לא נראתה אפשרית באמת.
תוכניות נוספות שנשלפו שוב ממגירות משרד האוצר לקראת הכנת התקציב כללו את ההצעות לבטל לחלוטין את הפטור ממע"מ בעיר אילת, להטיל מע"מ על פירות וירקות ולבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות.
הפטור ממע"מ על אילת נמצא על הכוונת של רשות המסים זה שנים ארוכות, שכן היא מתנגדת לפטורים. עד כה כשלו כל הניסיונות לבטל את הפטור בעיר, מהלך שאמור להכניס לקופת המדינה כ־1.2 מיליארד שקל. יישום התוכנית קשה בין השאר לנוכח הפרסומים התמידיים על משבר הפוקד את מלונאי העיר ופרנסיה.
הטלת מע"מ על פירות וירקות תניב כ־4.2 מיליארד שקל לקופת המדינה, אולם זהו מהלך שנתפס כאנטי־חברתי הואיל והם תופסים חלק גדול יותר דווקא בסל ההוצאות של העשירונים התחתונים. מסיבה זו התוכנית חזרה גם הפעם למגירה, כפי שקרה כבר מספר פעמים בשנים האחרונות.
השאלה המרכזית: מה יהיה גודל הקיצוץ בביטחון
ישראל כץ. נלחם בקיצוץ בתשתיות צילום: גיא אסיאג ואחרי כל ענייני המסים שלא הוטלו, ואלה שהוטלו אבל ככל הנראה ישונו בקרוב, נשארנו עם הדבר האמיתי - הקיצוץ שעדיין לא סוכם בתקציב הביטחון. זה לב העניין בתקציב 2013–2014. ללא קיצוץ משמעותי בסעיף הוצאה מרכזי זה, לא יהיה כל צידוק מוסרי לבצע את שורת הקיצוצים הכואבת שמציע האוצר.
משרד האוצר מציע לקצץ בביטחון בשנתיים הקרובות כ־4 מיליארד שקל, ובכך להחזיר אותו לתקציב המקורי של 2012, כפי שמתחייב מהמלצות ועדת טרכטנברג. הדיון המסכם בנושא יתקיים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר האוצר יאיר לפיד ושר הביטחון בוגי יעלון רק ביום ראשון הקרוב, יום אחד לפני הדיון המסכם בתקציב בממשלה.
אפשרות אחת היא שסכום הקיצוץ שעליו יוחלט יהיה קטן יותר. במקרה כזה יהיה על הממשלה לאשר מקור חלופי לסכום הכסף שלא קוצץ, והפתרון הכי הגיוני יהיה חזרה לשיטה הישנה והמוכרת של קיצוץ רוחבי בשיעור אחיד בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה.
אפשרות נוספת, והרבה יותר הגיונית, היא הדרך שבה מתנהל תקציב הביטחון לפחות בעשור האחרון. בכל אחת מהשנים בפרק זמן ארוך למדי זה אושר למערכת הביטחון תקציב שנתי שכלל קיצוץ כזה או אחר, אבל בסוף השנה התברר שבפועל התקציב לא רק שלא קוצץ, אלא אף גדל במהלך השנה כמה מיליארדי שקלים.
