כך הפך חוב משכנתא של 40 אלף שקל בתוך חצי שנה ל-2 מיליון שקל

באפריל בשנה שעברה פתח אחד הבנקים תיק בהוצאה לפועל לחייב שלא שילם את המשכנתא שלו, מתאר מבקר המדינה בדוח מיוחד על ההוצאה לפועל שמפורסם היום (ג').

על פניו מדובר בפעולה שגרתית במשולש של בנק-חייב-הוצאה לפועל, מה גם שהחוב היה קטן מאוד יחסית לחובות מהסוג הזה ועמד על 40 אלף שקל. אלא שבדיקה אקראית של המבקר חצי שנה לאחר פתיחת התיק גילתה בו חוב של לא פחות מ-2.3 מיליון שקל, 13 עיקולים שביצע הבנק על רכוש החייב, ושכר טרחה של 57 אלף שקל לטובת עורכי הדין של הבנק שהושתו על החייב. אם זה לא מספיק, בדיקה מדוקדקת יותר גילתה שתפיחת החובות למימדים מפחידים נובעת מכשלים של ממש בהוצאה לפועל – פקידי ההוצאה לפועל רשמו בטעות ריבית גבוהה יותר מהמותר בחוק בשיעור שנתי עצום של 10,392% במקום 8.1%. במקרה אחר, הריבית שהוזנה בטעות בתיק של חייב עמדה על 195%, פי 24 מהמותר בחוק.

רק ביקורת של מבקר המדינה הביאה לכך שהחייב הגיש בקשה לתיקון הריבית. ההוצאה לפועל הודתה שמדובר בטעות אנוש ותיקנה רטרואקטיבית את החוב. אלא שכל הסיפור  היה יכול להימנע אם ההוצאה לפועל היתה חוסמת את האפשרות להכניס למחשביה ריבית שגבוהה מהמותר בחוק.

לא מדובר בטעויות כאלו שקורות מדי פעם. הנתון המדהים ביותר בדוח המבקר הוא שבבדיקה אקראית של 639 תיקים בעשר לשכות שונות של ההוצאה לפועל, נמצאות ליקויים בהליך הרישום והפתיחה של 258 מהם, כלומר ב-40% מהתיקים, ובחלקם גם יותר מליקוי אחד. בנוסף, ב-70 מתיקים בהם נמצאו טעויות היו אלו טעויות בחישוב הריבית או במילים אחרות - לא מעט חייבים שילמו וממשיכים לשלם חוב שלמעשה לא קיים. אם איכשהו אפשר לומר כי אלו הן טעויות אנוש בתום לב, מתברר מבדיקת המבקר שבהוצאה לפועל לא טרחו לקיים בקרה סבירה על אופן הזנת נתוני הריבית בשלב פתיחת התיק.

סניף ההוצאה לפועל בתל אביב. לא מונעים הזנת ריביות גבוהות מהמותר צילום: תומי הרפז

למעשה, רק בינואר 2015, בעקבות תחקיר של העיתונאית גל גבאי שעסק בריביות הגבוהות שגובים הבנקים על הפיגורים במשכנתאות, החלה ההוצאה לפועל בבדיקה של הריביות שנגבות בתיקי משכנתאות וגילתה כי ב-700 תיקים, כ-15% מתיקי המשכנתאות, נגבית ריבית גבוהה יותר מזו שהיה מותר על פי החוק. בדיקה נוספת גילתה עוד 100 תיקים כאלו, שב-35 מהם נגבית רביית שנתית של 18.7% לשנה, ריבית כפולה מהתקרה שקבע החוק לאותו מועד. המבקר מוסיף גם כי בנק ישראל לא פעל בזריזות מספיקה כדי להורות לבנקים להחזיר את הכספים שניגבו ביתר, ועשה זאת רק בנובמבר האחרון. בבנק אומרים כי הסיבה לעיכוב של חצי שנה בטיפול הוא הצורך בחוות דעת משפטית בנוגע לפרשנות הנכונה של צו הריבית שקובע את התקרה שמותר לגבות.

בדיקת המבקר העלתה תוצאות דומות גם לגבי גביית חובות לרשויות המקומיות, בהן ההוצאה לפועל עדכנה באיחור של חצי שנה שהריבית המותרת ירדה ב-3% ל-6% בשנה. מדובר על כמות עצומה של 175 אלף תיקים שמנוהלים בריבית גבוהה מהמותר.

מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה כי "לגבי חלק משמעותי מהתיקים שנבדקו, עמדת הרשות הינה שאין המדובר בתיקים שגויים. על כן סך כל התיקים השגויים נמוך מזה שקבע המבקר. על פי הערכת הרשות היקף התיקים השגויים עומד על כמחצית מכמות התיקים השגויים לדעת משרד מבקר המדינה. ברוב הגדול של הליקויים מדובר בליקויים שאינם משמעותיים ואין בהם פגיעה מהותית בזכויות החייבים."

לטענת הרשות חלק מהותי מהשגיאות שהתגלו נבע מהחלפת מערכת המחשוב: הביקורת בהוצאה לפועל החלה בינואר 2015, כשלושה חודשים בלבד לאחר העלאתה לאוויר של מערכת המחשוב החדשה "כלים שלובים". בנוסף, לדברי הרשות, הדרך בה נשלפו התיקים במדגם פגעה באקראיות והמדגם אינו מייצג ולא ניתן להסיק ממנו את המסקנות אליהן הגיע המבקר או אלה העלולות להשתמע מהדוח. "המבקר שלף תיקים שנפתחו באותו היום, מאותו הסוג, על ידי אותו עורך דין ועל ידי אותו פקיד", טענו ברשות.

"אשר לביקורת המתייחסת לטיפול הרשות בתיקי המשכנתא על דירת מגורים ובתיקי הרשויות המקומיות. אנו סבורים כי הביקורת כלפי הרשות אינה במקומה. בשני המקרים האמורים מדובר בתקלה שמקורה בגורם אחר חיצוני למערכת, ושהתגלתה על ידי הרשות. מרגע הגילוי פעלה הרשות בכל הדרכים לטיפול בתקלה".