$
פרסום ושיווק

"חוק השידור הציבורי החדש הופך להערת שוליים של לבלרים משפטיים"

כך אמר ח"כ אילן גילאון בדיון בכנסת על אישור החוק. ההצבעות יחלו אחרי השעה 18:00. ח"כ ניצן הורוביץ, אף הוא ממרצ, יתמוך בחוק בשל התנגדותו לאגרת הטלוויזיה

אופיר דור 14:4529.07.14

מליאת הכנסת החלה בשעה 13:00 בדיון על חוק השידור הציבורי החדש, במסגרתו תיסגר רשות השידור ויפתח גוף שידור ציבורי חדש במקומה. במסגרת סיכום בין הקואליציה לאופוזיציה, יחלו ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית על החוק אחרי השעה 18:00.

 

הדיון החל בהצגה של יוזם החוק, שר התקשורת גלעד ארדן, את השינויים שהוכנסו בו אתמול בעקבות המשא ומתן עם ההסתדרות.  

 

אחרי ארדן נאם ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ). הוא הודיע כי בעקבות ההסכמות עם ההסתדרות הוא מתכוון לתמוך בחוק, אף שהיה אחד המתנגדים הנמרצים לו בשלבים מוקדמים. העובדה שפריג' מצהיר על תמיכתו בחוק – מעידה על כך שהוא צפוי לעבור בתמיכה רחבה.

 

ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי הוא מתכוון להתנגד לחוק. "פירוק רשות ציבורית אחת עלול לגרור פירוק של רשויות נוספות", אמר גילאון. "מדינה שנפטרת מנכסיה הציבוריים היא מדינה חסרת אחריות. כל החוק הזה הופך להערת שוליים של לבלרים משפטיים".

 

חכ אילן גילאון. נגד חכ אילן גילאון. נגד צילום: שאול גולן

 

לעומת זאת ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) אמר שיצביע בסופו של דבר בעד החוק אף שהתנגד לו בתחילה ושיש בו הרבה בעיות. "לא פשוט לשלוח 1,300 עובדים הביתה", אמר הורביץ. "צריך להיות ברור שעובדים שיפוטרו יקבלו פיצוי הולם במיוחד שאנשים בגיל מסוים מתקשים למצוא עבודה נוספת. צריך לא לגרור אותם בירקורטית".

 

למרות זאת, אמר הורוביץ כי הוא תומך בחוק בין השאר בשל התנגדותו לאגרת הטלוויזיה, שתבוטל במסגרת החוק. "האגרה היא מס גולגולת לא צודק כי אדם שמשתכר 2,000 שקל משלם אותה אגרה כמו אדם עשיר. המימון לשידור הציבורי צריך להגיע מתקציב המדינה".

 

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר שהוא מתכוון להתנגד לחוק. "אני מצטער שהדיון החשוב הזה מתקיים בימים שאין בהם קשב ציבורי", אמר חנין. "יש בישראל שידור ציבורי שצריך לחזק אותו ולשחרר אותו ממי שניכסו אותו לעצמם כמו הפוליטיקאים. יש רדיו מצוין ברשות השידור וגם טלוויזיה ציבורית טובה. איפה נשמע על סגירה ופתיחה? האם אי אפשר לשפר ולתקן?"

 

לדברי חנין, "המהלך מאוד מסוכן והוא שולח הבית 1,300 עובדים. ומי ישאר? ישארו העובדים שיעברו סינון ואולי סינון פוליטי. עובדים שבמועצה שממנה השר חשבו שהם מתאימים. המהלך הזה מסוכן".

 

ח"כ עמרם מצנע (התנועה) מתכוון גם הוא לתמוך בחוק. "החוק הוא סביר ומאוזן אחרי שהוכנסו בו תיקונים מהותיים, אני יכול לתמוך בו. יש סיכוי סביר שלא תהיה מעורבות פוליטית בגוף השידור החדש", אמר מצנע. 

 

מיקי רוזנטל (העבודה) אמר שיתמוך בחוק אף שבקושי רב. לדעת רוזנטל, "אין דין תחנות קול ישראל לדין הערוץ הראשון בטלוויזיה. הערוץ הראשון אבד עליו הקלח והרדיו חי ונושם. אפשר היה להחריג את הרדיו מהסגירה ולפתור את בעיותיו. מלבד זאת אני חושש שהחומה הסינית בין הפוליטיקה לתאגיד השידור אינה מספיק גבוהה".

 

גם ח"כ נחמן שי (העבודה) אמר שלא יתמוך בחוק: "תמכתי במתווה יותר מתון שיכניס שינויים בשידור הציבורי אבל לא ישפוך את התינוק עם המים. במתווה הנוכחי אנחנו לא יודעים מה יהיה אחר כך".

 

גם שלי יחימוביץ (העבודה) הודיעה כי לא תתמוך בחוק. "אני לא מבינה את האובססיביות בקשר לחוק ואת הדחיפות והאש הקנאית בעיניים להעביר את החוק בזמן המלחמה ולהביא הרס וחורבן במקום שלם", אמרה יחימוביץ. "האם משרד ראש הממשלה הוא מושלם? האם האוצר הוא מושלם? הפגמים הם לא עילה לסגירה ומחיקה".

 

לדברי יחימוביץ, "הדבר הכי חמור זה לסגור מקום עבודה על 1,800 עובדיו ולפתוח אותו מחדש בתנאים אחרים. מה היינו אומרים עם יצחק תשובה או נוחי דנקנר היו עושים זאת? האם זאת הדוגמה שנותנת המדינה ביחסי העבודה?"

 

הגבלת השכר ל-35% מהתקציב

 

השינוי העיקרי שהוכנס בחוק אתמול הוא הביטול של הסעיף המגביל את עלות שכר העובדים בתאגיד השידור החדש לכדי 35% מהתקציב השנתי שלו. לסעיף זה התנגדה ההסתדרות בגיבוי יו"ר הקואליציה יריב לוין, כיוון שלדעתם הוא יוצר תקדים בעייתי שעלול להתרחב לגופים ציבוריים נוספים. בסופו של דבר הוסכם כי במקום סעיף זה תוכנס מגבלה על מספר העובדים.

 

החוק כולל סעיף לפיו לפחות 25% מעובדי גוף השידור החדש יהיו עובדי הרשות הקיימת. אולם ההסתדרות והמדינה הסכימו כי סעיף זה לא ימנע מהצדדים להגיע לכלל הסכמה על מספר גבוה יותר של נקלטים בהמשך.

 

הקמפיין נגד סגירת רשות השידור הקמפיין נגד סגירת רשות השידור

 

במסגרת הסכמי הפרישה המתבססים על הסכמות שהושגו ב־2011, אז נידונה רפורמה מצומצמת יותר בשידור הציבורי, יקבל עובד שיפוטר מהרשות בין 600 ל־750 אלף שקל בממוצע. באוצר מעריכים את עלות פרישת העובדים ב־1.3 מיליארד שקל שיתווספו להשקעה של 300 מיליון שקל בהקמת הרשות החדשה. עם זאת, מרבית הסכום אמור להגיע ממכירת הנדל"ן הרב שבידי הרשות, כשהמדינה תספק רק הלוואות גישור עד למכירתו. 

 

עם אישור החוק, צפויה רשות השידור הקיימת להיסגר בסוף מרץ 2015. במעמד זה תבוטל גם אגרת הטלוויזיה. ברשות השידור החדשה צפויים להיות כ-750-700 עובדים, לעומת מעל 1,600 עובדים ברשות הקיימת. במקביל תיסגר הטלוויזיה החינוכית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x