החלטה היסטורית: הכנסת אישרה את החוק לסגירת רשות השידור וביטול אגרת הטלוויזיה

מליאת הכנסת אישרה הערב (ג') סופית את חוק השידור הציבורי במסגרתו ייסגרו רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל ממרץ 2015 ויוקם תאגיד שידור ציבורי חדש. החוק מבוסס על המלצות הוועדה בראשות איש הטלוויזיה רם לנדס שהוגשו במרץ האחרון. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 45 תומכים ו-11 מתנגדים. ח"כ אחד נמנע.

יוזם החוק, שר התקשורת גלעד ארדן, אמר כי "היום אנחנו מתקנים את המעוות ומחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו. עם ישראל יקבל בקרוב תמורה ללא אגרה. החוק הזה הוא בשורה לכל מי שהתרבות והחברה הישראלית יקרה לו".

הקמפיין נגד סגירת הרשות

לדברי ארדן, "החוק הזה מבטל סוף סוף את אגרת הטלוויזיה שהיא מס רגרסיבי ובלתי יעיל. זוהי בשורה חשובה שתהפוך את הגוף החדש לכזה שייהנה מאמון ומתמיכת הציבור ויפיק תוכן איכותי ומקיף בכל פלטפורמות השידור הרלוונטיות לימינו".

עם כניסת החוק החדש לתוקף, תעבור רשות השידור לניהולו של כונס הנכסים הרשמי שינהל אותה עד לתחילת פעילותו של הגוף החדש במרץ 2015 או עד ארבעה חודשים לאחר מכן. במקביל יחל תהליך הפירוק של הרשות כולל מכירת נכסי הנדל"ן שלה.

תאגיד השידור החדש יעסיק כ-750 עובדים, כאשר לפחות 25% מתוכם יהיו עובדי רשות השידור הקיימת. שאר עובדי רשות השידור (שמעסיקה כיום כ-1,600 עובדים) יפוטרו ויקבלו פיצויים מוגדלים של 600-750 אלף שקל בממוצע לעובד. כ-200 עובדי הטלוויזיה החינוכית עדיין לא סגרו על הסכם פרישה מול האוצר, ומרביתם יפוטרו.

עלות הפרישה של כלל עובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית תעמוד על כ-1.3 מיליארד שקל שיתווספו להשקעה של 300 מיליון שקל בהקמת הרשות החדשה. סכום זה יגיע ממכירת הנדל"ן שבבעלות רשות השידור.

שר התקשורת גלעד ארדן צילום: ששון תירם

"מסר לגופים הציבוריים"

אמיר לוי, ראש אגף תקציבים באוצר, אמר ל"כלכליסט" היום כי "המהלך שולח מסר לגופים ציבוריים שהם לא יכולים לנהוג בבזבזנות בכספי ציבור וגוף שיהיה בלתי יעיל ייסגר. זה משהו שעשינו במע"צ וברפאל, שהפכה לחברה למופת והבאה בתור שצריך לטפל בה היא תעש".

לדברי לוי, "החוק מעצים את ההפרדה בין הפוליטיקה לשידור הציבורי ומבטל מנגנונים שדרשו אישורי ממשלה. אולם על ארגון שמנהל מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור חייבת להיות בקרה סבירה. מנהל סביר יוכל להפעיל את הגוף ללא שום בעיה ובלי שתהיה השפעה על התוכן, אבל אם זה יהיה גוף שלא פועל לפי הכללים אז אנחנו חייבים מנגנונים שיעצרו את זה ולא לחכות 20 שנה כפי שקרה כעת".

בנוגע למכירת הנדל"ן של הרשות אמר לוי כי "יש לנו אפשרות גם לייצר יחידות דיור ושטחי מסחר בתהליך הזה ולסייע בפתרון משבר הנדל"ן. לא חייבים שאולפני הרדיו יהיו ממוקמים בלב אזורי הביקוש כמו במתחם שרונה בתל אביב או בשערי צדק ורוממה בירושלים".

יוני רגב, סגן הממונה על התקציבים באוצר וחבר בוועדת לנדס, אמר כי "מדובר בשינוי שיחסוך המון כסף לציבור ושיפנה את המשאבים להשקעה בתוכן כדי שהאזרח יקבל את התמורה שהוא ראוי לה. אנחנו לא מקבלים יותר את האופציה ששידור ציבורי יביא 1% רייטינג".

ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) תקפה את החוק החדש בדיון במליאה היום. "האם משרד ראש הממשלה הוא מושלם, האם האוצר מושלם? הפגמים הם לא עילה לסגירה ומחיקה", אמרה יחימוביץ'. "הדבר החמור ביותר הוא שהחוק סוגר מקום עבודה על עובדיו ופותח אותו מחדש בתנאים אחרים. מה היינו אומרים אם יצחק תשובה או נוחי דנקנר היו עושים זאת? האם זאת הדוגמה שנותנת המדינה ביחסי העבודה?"

מועצה בת 12 חברים

התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי החדש יעמוד על 750 מיליון שקל, מתוכם כ-650 מיליון שקל יגיעו מתקציב המדינה ו-100 מיליון נוספים מפרסומות וחסויות. אגרת הרדיו שלא מבוטלת מכניסה כ-400 מיליון שקל מתוך 650 מיליון השקלים, כך שהמימון של המדינה לגוף החדש יגדל בעוד כ-250 מיליון שקל במקום אגרת הטלוויזיה. תקציב רשות השידור והטלוויזיה החינוכית עומד כיום על מעל מיליארד שקל.

בראש תאגיד השידור הציבורי החדש תעמוד מועצה בת 12 חברים שתנחה את פעולתו ותפקח עליו. במועצה יכהנו לפחות שש נשים ולפחות חבר אחד מהאוכלוסייה הערבית, והיא תיבחר על בסיס המלצה של ועדת איתור בראשות שופט מחוזי או עליון בדימוס ובאישור השר הממונה על השידור הציבורי. המועצה תבחר את מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי והיא תוכל להדיח אותו ברוב קולות. המנכ"ל יודח גם אם התאגיד בניהולו יחרוג לאורך מספר רבעונים ממכסת העובדים שנקבעה. התאגיד החדש יפיק שלושה ערוצי טלוויזיה לפחות - ערוץ מרכזי, ערוץ ערבי וערוץ לילדים ונוער.

בימים האחרונים התנהל משא ומתן אינטנסיבי בין ההסתדרות למשרדי האוצר והתקשורת כדי להגיע על הסכמה על החוק. בסופו של דבר הוסכם לבטל את הסעיף המגביל את עלות שכר העובדים בתאגיד השידור החדש לכדי 35% מהתקציב השנתי שלו. ההסתדרות התנגדה לסעיף זה בטענה שהוא יוצר תקדים מסוכן שעלול להתרחב לגופים ציבוריים נוספים ולהגביל את השכר שניתן יהיה לשלם לעובדים. במקומו הוכנסה מגבלה קשיחה על מספר העובדים בתאגיד הציבורי.