האם נשלם את האגרה בשנה הבאה ומה יצא לנו מסגירת רשות השידור?

חוק השידור הציבורי שאושר שלשום באופן סופי בכנסת צפוי להיכנס לתוקף כבר בשבוע הבא. ההחלטה שהתקבלה היא שהחוק יפורסם ברשומות לאחר תשעה באב שיחול ביום שלישי הבא, כלומר לאחר סיום ימי בין המצרים. הגורמים המעורבים בנושא מאמינים שזה יעזור לתאגיד החדש, שאמור לקום עד ה־1 באפריל, להתחיל את צעדיו ברגל ימין.

לאחר כניסת החוק לתוקף, יתרחשו שני תהליכים. ארדן יצטרך למנות בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון שני שופטי עליון או מחוזי בדימוס שיעמדו בראש שתי ועדות איתור. ועדה אחת בת שלושה חברים תמליץ לשר על 12 חברי המועצה הציבורית של תאגיד השידור החדש. חברי המועצה יבחרו את המנכ"ל הראשון של התאגיד, אחת המשרות המבוקשות בשוק התקשורת. במקביל תפעל ועדת איתור נוספת בת חמישה חברים שתבחר בהליך מזורז מנכ"ל זמני שיפעל עד למינוי המנכ"ל הקבוע. המנכ"ל הזמני יקים את התשתית של התאגיד הציבורי וסמכויותיו בבחירת עובדים יהיו מוגבלות. אין מניעה שהמנכ"ל הזמני יהפוך לקבוע, אבל הוא יצטרך להיבחר שוב על ידי המועצה.

צילום: טל שחר

במקביל למינוי ועדות האיתור, יקבל כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן, את סמכויות הניהול והפירוק של רשות השידור. הכנ"ר ימנה מנהל מטעמו לרשות השידור, ויחל בתהליך מכירת הנדל"ן הרב של הרשות. שווי הנדל"ן הוערך על ידי ועדת לנדס ב־1.3 מיליארד שקל, והוא כולל מבנים באזורי הביקוש כמו מתחם שרונה בתל אביב ושכונת רוממה בירושלים. הנדל"ן אמור לממן את עלויות הפרישה של עובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית שיפוטרו בתהליך.

1. עד מתי בעצם נשלם את אגרת הטלוויזיה?

התשובה לכך עדיין לא לחלוטין ברורה. חוק השידור הציבורי החדש קובע כי האגרה עבור החזקת מקלט טלוויזיה בשנת 2015 תשולם על התקופה שמיום 1 בינואר עד ליום שבו יתחיל לפעול תאגיד השידור הציבורי החדש. התאגיד החדש אמור להתחיל לעבור ב־1 באפריל 2015, אך החוק מאפשר לארדן באישור שר האוצר יאיר לפיד לדחות את תאריך תחילת הפעילות בשתי תקופות של שלושה חודשים כל אחת, כלומר עד ל־1 באוקטובר.

אפשרות אחת היא שרשות השידור תוציא שובר מיוחד לתשלום האגרה ב־2015 שיכלול סכום יחסי של כמה חודשים. אולם אפשרות שנייה היא שכלל לא תיגבה אגרה על 2015. מי שיצטרך לבחור בין שני התסריטים הוא כונס הנכסים הראשי שייקח את המושכות הניהוליות על רשות השידור בימים הקרובים.

רם לנדס. המליץ על החלפת כל ציוד ההפקה הישן צילום: אוראל כהן

הכונס יצטרך לבדוק לעומק את מצבה הפיננסי של הרשות, שכרגע הוא לא לגמרי ידוע למדינה ולהחליט אם היא יכולה לסיים את תפקידה גם ללא גביית האגרה עבור 2015. ההערכה היא ששיעור גביית האגרה עבור 2015 יהיה בכל מקרה נמוך יחסית, לאור התפיסה בציבור כי היא כבר בוטלה. המפרק גם יוכל להעביר את הטיפול בחובות האגרה הקודמים מידי אגף הגבייה ברשות השידור לידי רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים.

2. מאיפה יגיע תקציב תאגיד השידור החדש?

תקציב רשות השידור והטלוויזיה החינוכית עומד ביחד על יותר ממיליארד שקל. לעומת זאת, תקציב תאגיד השידור החדש צפוי להסתכם ב־750 מיליון שקל בלבד. לאחר ביטול אגרת הטלוויזיה, שאותה גבתה רשות השידור בעצמה, יגיע מרבית התקציב של הרשות מהזרמה כספית מהמדינה (650 מיליון שקל), והיתר יגיע מהכנסות מפרסומות וחסויות ברדיו ובטלוויזיה של התאגיד.

אגרת הטלוויזיה היתה מקור הכנסה עצמאי של רשות השידור, ולכן לכאורה היתה צריכה לבסס את אי־התלות שלה במערכת הפוליטית. מכאן נובע החשש מכך שעיקר המימון יגיע לתאגיד החדש מהמדינה עצמה.

אולם חוק השידור הציבורי קובע כי ההעברה הכספית תבוצע אוטומטית מהכנסות המדינה מאגרת הרדיו ומאגרת הרכב, מבלי להיכנס לסעיפי ההוצאות בתקציב המדינה כך שלאוצר לא תהיה יכולת לשלוט על התאגיד החדש. אגרת הרדיו מכניסה כיום כ־400 מיליון שקל שמועברים היום לרשות השידור, ויועברו באותה מתכונת לתאגיד החדש. נוסף על כך, 250 מיליון שקל נוספים יועברו אוטומטית מהכנסות המדינה מאגרת הרכב שעומדות על כ־3.5 מיליארד שקל לשנה.

3. למה עלות הקמת התאגיד החדש כל כך יקרה?

לפי המלצות ועדת לנדס, שעליהן מבוסס החוק החדש, עלות ההקמה של תאגיד השידור החדש תעמוד על כ־350 מיליון שקל, סכום לא קטן שהמדינה תשלם ותקבל חזרה לאחר מכירת הנדל"ן של רשות השידור. עיקר הסכום, כ־250 מיליון שקל, יוקצה לשדרוג טכנולוגי מקיף שיכלול את החלפת כל ציוד הפקת השידורים של רשות השידור שנחשב למיושן מאוד. כך למשל, למרות השקעות כספים גדולות, לרשות השידור אין עדיין אולפן שניתן לשדר ממנו באיכות HD. הוועדה המליצה, בין השאר, על הקמת 8 אולפני טלוויזיה ו־16 אולפני רדיו חדשים לגמרי.

נוסף על כך, ועדת לנדס סברה כי נכון הוא שכל המבנים של תאגיד השידור החדש יהיו בשכירות ארוכת טווח לעומת מבנים בבעלות כיום. המבנים בשכירות יצטרכו לעבור בינוי, שיפוץ והתאמה לצרכים הייחודיים של התאגיד בעלות של עוד כ־30 מיליון שקל. אפשר לומר שבוועדת לנדס עשו כמעט כל מה שאפשר כדי שהתאגיד החדש יקבל לידיו כמה שפחות מהמורשת של הרשות הישנה.

על פי החוק, הקמת הגוף החדש צריכה לארוך תשעה חודשים. איך זה יקרה? כבר היו לכך תקדימים. חברת החדשות של ערוץ 10 לדוגמה עלתה לשידור בתוך חודשיים וחצי בלבד, כולל בניית אולפנים. עם זאת, תאגיד השידור החדש הוא גוף גדול יותר ומחויב לגייס עובדים במכרז, ולכן המשימה תהיה מורכבת יותר.

4. מה יקרה עכשיו עם עובדי רשות השידור?

רשות השידור מעסיקה כיום כ־1,600 עובדים, שרובם צפוי למצוא את עצמם מחוץ למערכת. החוק הקיים קובע כי לפחות 25% מעובדי התאגיד החדש יהיו עובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית שיבחרו ללא מכרז. התאגיד החדש יעסיק כ־750 עובדים כך שהמעמד של 190 מעובדי הרשות והטלוויזיה החינוכית בלבד מובטח. שאר עובדי רשות השידור יצטרכו להתמודד במכרזים פתוחים כדי להתקבל לתאגיד החדש.

נושא שיעור העובדים הקיימים שיקלטו בגוף החדש היה מקור המשבר האחרון בין ההסתדרות למדינה, שאיים לדחות את אישור החוק למושב החורף של הכנסת. בנושא זה עוד לא הושגה הסכמה סופית וההסתדרות וועדי העובדים ברשות ינסו להמשיך וללחוץ כדי שיותר עובדים מהגוף הישן יישארו במערכת.

עם זאת, כל הצדדים מסכימים שעובדי רשות השידור שיפוטרו יזכו לפיצויים מתגמלים בהתאם להסכם שהושג בין האוצר להסתדרות. ההערכה באוצר היא שעלות הפיצויים לעובד תעמוד על 600־750 אלף שקל בממוצע. הכסף שיועבר לעובדים יכלול מענק שינתן לפורשים לצד פיצויים מוגדלים. חלק מהעובדים יוקפצו בדרגות כדי לזכות לפיצויים גדולים יותר, ואחרים יקבלו תוספת באחוזים לפנסיה. עובדים שיקלטו בחזרה בתאגיד השידור הציבורי יצטרכו להחזיר את המענק המיוחד שיקבלו, אבל ישמרו על שאר מרכיבי הפיצויים.

5. ומה יהיה גורל עובדי הטלוויזיה החינוכית?

מעמדם של עובדי הטלוויזיה החינוכית שונה משל עובדי רשות השידור כיוון שהם מוגדרים עובדי מדינה. עובדי החינוכית הם גם אוכלוסיה מבוגרת יחסית שהגיל הממוצע שלה הוא 53, כך שההערכה היא שחלק גדול מהם יחליטו לפרוש לגמלאות במסגרת התהליך.

בניגוד לעובדי רשות השידור שהגיעו בחסות ההסתדרות להסכם על תנאי הפרישה מול המדינה השבוע, עובדי הטלוויזיה החינוכית המיוצגים על ידי הסתדרות עובדי המדינה טרם חתמו על הסכם מקביל, אך ההערכה היא שהם יקבלו תנאים דומים.

לעובדי החינוכית שלא יקלטו בתאגיד החדש ולא יבחרו לפרוש תצטרך המדינה להציע אופציות לניוד ליחידות אחרות במשרדי הממשלה. אופציה זאת תהיה רלבנטית בעיקר לבעלי מקצועות כלליים יותר כמו חשבים, יועצים משפטיים, נהגים או עובדי מנהלה. עם זאת, נעשה ניסיון לאפשר גם לעובדים במקצועות ההפקה והבימוי לעבור הסבה מקצועית ולהיקלט למשל כמורים לתקשורת במערכת החינוך, אם יבחרו בכך.

אחד הנושאים הנידונים הוא מספר הצעות הניוד שתחויב המדינה להציע לעובדי החינוכית, כאשר בהסתדרות דורשים שהעובדים יקבלו חמש הצעות ניוד ובמדינה מדברים על שלוש אפשרויות. עובדים שלא ימצא להם תפקיד אחר במערך הממשלתי יפוטרו בסיום התהליך.

בניגוד לרשות השידור, שלה ימונה כבר בימים הקרובים מפרק, הטלוויזיה החינוכית תמשיך לפעול עד לתחילת פעילותו של תאגיד השידור החדש ב־1 באפריל או עד שישה חודשים לאחר מכן. הנהלת הטלוויזיה החינוכית תמשיך בתפקידה עד לסגירה, שלאחריה יועברו כל הנכסים הרוחניים והפיזיים של החינוכית לידי התאגיד החדש.

6. מה ייצא לכולנו מהמהלך לסגירת רשות השידור?

הרווח הצרכני המיידי מהחוק הוא כמובן ביטול האגרה, אך אם בכך יסתכם העניין כולו יהיה זה כישלון צורב. התאגיד החדש אמור להפיק יותר תוכן ולהפעיל שלושה ערוצי טלוויזיה מלאים - ערוץ מרכזי, ערוץ ילדים ונוער וערוץ בערבית. נוסף על כך, הוא צריך להחזיר את הרלוונטיות של השידור הציבורי, בעיקר הטלוויזיוני, לאחר שערוץ 1 הפך לאחד מהערוצים הציבוריים בעלי הרייטינג הנמוך ביותר בעולם.

התאגיד החדש צריך להשיב לשידור הציבורי את הסטנדרטים העיתונאיים הראויים, לאחר שבמשך השנים הוא הפך למושפע יותר ויותר מלחצים פוליטיים חיצוניים. אולי מעבר לכך התאגיד החדש יידרש לפעול על פי נורמות ראויות, לאחר שרשות השידור הפכה לגוף שמנהליו עושים כטוב בעיניהם ואינם מרגישים מחויבים למסגרת החוקית. "החוק מניח את התשתית הדרושה ליצירת גוף שידור ראוי", אמר אתמול גורם שהיה מעורב בתהליך. "כעת ההצלחה שלו תלויה בניהול ובאנשים שיקלטו אליו".