"בחירות זה כיף, אבל כבר ממש לא משתלם"

אם בעבר פרסומאים היו מוכנים לעשות כמעט הכל כדי להוביל קמפיין פוליטי בבחירות, כיום הם נשמעים הרבה פחות להוטים לקחת קמפיינים של מפלגות. הסיבות לכך שונות: מהתגמול שהולך ופוחת עבור קמפיינים פוליטיים ועד האינטנסיביות הרבה של מערכות בחירות, שמחייבת את המשרד להנמיך פרופיל ולשים בצד את יתר עיסוקיו.

"לא צמחנו בקמפיין"

הפרסומאי גיל סמסונוב, שליווה את בנימין נתניהו בבחירות האחרונות, הודיע כבר בסוף הקמפיין לפני שנתיים כי לא ילווה מערכת בחירות נוספת. גם היועצים האסטרטגיים איתי בן חורין וטל אלכסנדרוביץ', שהובילו בבחירות הקודמות את הקמפיין של מפלגת העבודה, החליטו שלא ללוות עוד מפלגות באופן שוטף, ועדיין שוקלים אם ליווי בן כמה חודשים של מפלגה כדאי מבחינתם.

"לעבוד עם מפלגה זה משהו שתופס 20% מהזמן שלך ושווה ערך לעבודה עם כמה לקוחות", אומר בן חורין. "התשלום שאתה מקבל לא משתווה למה שמשלמת אותה כמות לקוחות". לדברי בן חורין, "מצד אחד זו עבודה מאוד מעניינת ואינטנסיבית שמייצרת היכרויות נוספות ומנופים מול אמצעי התקשורת, אבל מצד שני זה פוגע בעבודה השוטפת ועוצר את הצמיחה של המשרד. בתקופה שליוויתי את הבחירות לא הצטרפו אליי לקוחות חדשים. זה חלק מהדילמה, כי בסוף זו עבודה שמסתכמת בשלושה חודשים".

איתי בן חורין: לעבוד עם מפלגה זה משהו שתופס 20% מהזמן שלך, אבל התשלום ממש לא שווה למה שהיית מקבל מלקוחות רגילים"

גם התגמול הכספי, מתברר, נמצא בירידה. "לפני כמה שנים יועץ שהצליח בבחירות יכול היה לקבל יותר ממיליון שקל על קמפיין של מפלגה גדולה", אומר בן חורין. "היום זה סביב חצי מיליון שקל אם המפלגה הצליחה בבחירות, והרבה פחות אם המפלגה לא הצליחה. התקציבים הרבה יותר קטנים מבעבר. היום גם אין אנשים שמאוד מזוהים עם בחירות כמו שהיו בעבר אייל ארד או מוטי מורל. אין היום משרדים שבחירות הן עיקר עיסוקם, מכיוון שהיועצים האסטרטגיים מבינים שפוליטיקה זה משהו חד־פעמי, ורק הלקוחות הקבועים הם נישואים ארוכים".

גם סמסונוב מאשר כי התקציבים הולכים וקטנים: "פעם היה המון כסף בבחירות. מיליונים רבים שולמו, על סף 10 מיליון שקל לכל מפלגה. הבונוס הגדול היה תקציבים של חברות ממשלתיות אחרי הבחירות, אבל זה התמעט מאוד בשנים האחרונות". לדברי סמסונוב, "היום יש תקציבי מדיה של 2 מיליון שקל לכל היותר. משרדי פרסום מדירים את עצמם מהבחירות, כי זה מוריד את המשרד ל־5–3 חודשים של התעסקות רק בזה".

הדגש של הקמפיינים עצמם עבר שינוי. "הפרסום בטלוויזיה וברדיו סורס לגמרי, אז הקמפיין מנוהל בתקשורת ולא דרך פרסום", אומר סמסונוב.

בנוסף הקמפיינים מנותבים לדיגיטל, שבו אין מגבלות רגולטוריות. אני מניח ש־60% מתקציב הבחירות הקרובות יופנו לסלולר".

משמאל: יאיר לפיד ומקורבו יורם באומן. גם הפעם הם ימשיכו לעבוד יחד צילום: אוראל כהן

"בונים על הבונוסים"

יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן בר ריבנאי שליווה את יש עתיד בבחירות האחרונות, אומר כי בבחירות השיקול הכלכלי איננו העיקר, אלא האדרנלין והרצון להיות מעורבים. "אין בבחירות כסף גדול. מרוויחים מזה, אבל זה לא כסף גדול, בטח ביחס להשקעה של שלושה חודשים של עבודה מאומצת יום ולילה. אני גם חושב שבעולם של היום התקווה שייצא לך משהו מהקפיין אחר כך, כמעט לא קיימת. היכולת לנתב תקציבים כתוצאה מקמפיין פוליטי מאוד מוגבלת. היום מרבית התקציבים הממשלתיים סגורים בלפ"מ (לשכת הפרסומים הממשלתית - א"י), וכשאתה מריץ מועמד זה מקטין את הסיכוי שלך לקבל תקציבים כי יש עליך זכוכית מגדלת".

יועץ התקשורת זאב ינאי, ששימש בעבר כדוברו של עופר עיני בקמפיין שלו לראשות ההסתדרות, חושב שבמערכות הבחירות יש דווקא לא מעט כסף: "אתה כיועץ ומנהל הקמפיין מקבל סכום משמעותי שיכול לנוע בין 200 ל־400 אלף שקל. הבונוס הגדול זה הבונוס על ההצלחה. המפלגות מתחייבות חוזית שאתה מקבל בונוס פר מנדט, וזה מתמרץ את העובדים בקמפיין. זה בונוס שיכול לנוע בקלות בין 50 ל־100 אלף שקל לכל מנדט. כך שאתה יכול לגזור עוד מיליוני שקלים מהבונוס. החיסרון הוא שמשרד שמלווה מפלגה מרכז מאמצים בתוך הקמפיין, ראשי המשרד כל כך ממוקדים בו שהם לפעמים שוכחים לקוחות אחרים, ולא מעט לקוחות עוזבים משרדים ששקועים בקמפיין בחירות".

מישהו לרוץ איתו: הקמפיינרים המסתמנים בבחירות הקרובות

מפלגתו של כחלון: נמצאת במו"מ עם אודי פרידן, מבעלי פרסום ראובני פרידן

הבית היהודי: תמשיך לעבוד עם מנהל הקמפיין משה קלוגהפט שעבד עמה בבחירות הקודמות

העבודה: בוחנת אפשרות לעבוד עם פאר לוין, עבדה בעבר עם בן חורין אלכסנדרוביץ'