מחקר של משרד החקלאות: החוליה שמשפיעה ביותר על מחיר הירקות היא החקלאים

הזינוק החד במחירי הירקות ובראשם העגבניות בחודש החולף חשף טפח מההתרחשויות שבין החקלאים לקמעונאים מאחורי הקלעים והעלה לסדר היום את בעיית השקיפות בתחום שרלבנטי כמעט לכל משק בית בישראל.

על מנת להבין מי אחראי לכך שבחגי תשרי עמד מחירו של סלט הירקות על מחיר דומה לזה של תבשיל עוף, יש להתחקות אחר המסלול שעושים הירקות והפירות בדרך למקרר הביתי. אלא שבשל היעדר השקיפות בתחום אפילו מחקר שערכו ד"ר יעל קחל ורוני הרשקוביץ מהחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בחודש שעבר התקשה לתת מענה לשאלה הבסיסית הזו.

הבעיה נעוצה בבסיס

ההצצה שמאפשר המחקר מציגה מגמה לפיה מחיר העגבניות לסיטונאי עולה לאורך השנתיים האחרונות בעיקר לקראת החגים ומתגלגל אל הצרכנים. במרץ ואפריל אשתקד, לקראת ומבהלך חג הפסח, זינקו המחירים גם לצרכנים וגם לסיטונאים. לאחר תקופת התמתנות, המחיר שוב עלה גם בחודש אוקטובר בגלל החגים. באפריל האחרון זינק המחיר הסיטונאי בשיעור חד אף יותר מזה שרשם המחיר לצרכן, מה שעשוי להעיד על כך שהקמעונאים ספגו חלק מההתייקרות.

נשיא איגוד האיכרים. מגדלי הירקות הכריזו על "אינתיפאדת עגבניות"

"מי קובע את המחיר של הירקות? החקלאי. הוא מוכר לסיטונאים את התוצרת במחיר המחירון שמתפרסם בכל בוקר, פחות 10%–20% הנחה בהתאם לכמות שקונים ממנו. הסיטונאי מוכר לקמעונאים במחיר המחירון ונותן 5%–10% הנחה לאלה שקונים כמויות גדולות מאד", מתאר אחד הקמעונאים את השרשרת. אלא שבדרך מהחקלאי לסיטונאי שגוזר קופון, ישנו גם בית האריזה שאליו מגיעים הירקות והפירות למיון, שטיפה, אריזה ועוד, בתמורה לתשלום שמתבטא בסופו של דבר במחיר לצרכן.

על פי נתוני משרד החקלאות, החקלאי מוכר למשל ק"ג תפוחים ב־3.42 שקלים. בית האריזה של התפוחים, שנמצא בבעלות החקלאים, גובה 2 שקלים לק"ג תפוחים, כך שהמחיר עולה ל־5.42 שקלים לק"ג. המרכז הלוגיסטי, שבחלק מהמקרים שייך לקמעונאים, גובה 18% עבור הפחת והשינוע לסניפים ואלו מוסיפים 96 אגורות לק"ג. כך מגיעים התפוחים לחנות כשהם עולים לבעליה 6.38 שקל לק"ג. למחיר זה יש להוסיף את מרווח השיווק הקמעונאי עבור הפחת, שכר העובדים בסניף, חשמל ועלויות קבועות של הפעלת החנות והמחיר לצרכן מגיע ל־8.07 שקלים לק"ג — 136% יותר מהמחיר ששילמו לחקלאי. הקמעונאים טוענים שמדובר בנתונים הנכונים לתחילת העונה, שכן כל חודש בחדרי הקירור של בית האריזה עולה לרשת עוד 40–70 אגורות לק"ג. לכן ככל שחולפים החודשים מאז הקטיף העלות של התפוח לקמעונאי מזנקת.

עוד חוליה בשרשרת

בעוד החקלאים מאשימים את הקמעונאים ביצירת קרטל והקמעונאים מטילים את האחריות על הזינוק במחירי הירקות על החקלאים שקובעים את המחיר הסיטונאי, הצליחה החוליה המקשרת בין השניים לחמוק מאחריות. "החקלאים הפסיקו לאורך השנים למכור ישירות לקמעונאים והם מתעקשים לבצע את המכירה דרך חברות הפצה", טוען בעל רשת שיווק. "לכל מי שרואה בדמיונו חקלאי חרוץ שנאלץ לצאת לשדות ולקטוף בעצמו את התוצרת ולכן הוא נאלץ להיעזר בחברת הפצה, זה לא המצב. גם החקלאים הגדולים פועלים באותה שיטה שמייקרת את המחיר לצרכן". לדבריו, גם הקמעונאים הגדולים ובהם שופרסל, רמי לוי ויינות ביתן שמחזיקים חברת ירקות ופירות נאלצים לפחות בחלק מהמקרים לקנות את התוצרת מאותן חברות הפצה שגוזרות קופון בדרך.

בין חברות ההפצה הפועלות ניתן למנות את יופי של ירקות, שיווק העשור, אגו ואפילו תנובה. "רק חקלאים בודדים מוכרים תוצרת ישירות לרשת ואז המחירים לצרכן הרבה יותר נמוכים"", אומר אותו גורם. לשאלה מדוע החקלאים עושים שימוש בחברות ההפצה, ביודעם שאלו גובות עמלה הבאה לידי ביטוי במחיר גבוה יותר לצרכן, משיבים קמעונאים כי חברות ההפצה מעניקות לעיתים לחקלאים מימון באמצעות תשלום במזומן על הסחורה במקום תשלום דחוי כמקובל. החקלאים מנגד דוחים את ההאשמות וטוענים כי אם היו מבצעים בעצמם את פעולת ההפצה לקמעונאים, העלות היתה גבוהה הרבה יותר שכן כל חקלאי היה מפיץ רק את תוצרתו, בעוד חברות ההפצה מאגדות תוצרת של חקלאים רבים ומחלקות את ההוצאה בין מספר משקים.

החקלאים פתחו ב"מהפכה"

בינתיים, החלטת שרי החקלאות והאוצר להקל על יבוא עגבניות מחו"ל לאור המחירים הגבוהים הובילה את התאחדות האיכרים להכריז אתמול על "אינתיפאדת העגבניות" ופתיחת "מהפכה חקלאית" במסגרתה יקיימו בשבוע הבא "יום זעם". לטענת דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, הממשלה פוגעת בחקלאים המקומיים ותומכת בקמעונאים. "זה זמן שבמדינת ישראל ישנו קרטל קמעונאי נוסח קולומביה, שעושק את חקלאי ישראל וסוחט אותם למחירי הפסד בשיטות שמזכירות סחיטת דמי חסות. לאחר ההחלטה המבישה של שר האוצר ושר החקלאות לייבא עגבניות מטורקיה, אנו קוראים לחקלאי ישראל לצאת לרחובות", אמר אמיתי והוסיף בהתייחסו למחסור החמור בעגבניות בחודש החולף, אשר הוביל לזינוק במחיר לצרכן, כי "המחיר שאותו מקבל החקלאי הינו קטן וזניח ונקבע על ידי הקמעונאי. בשל המחסור, נוצר יחס ביקוש היצע שבו מי שנהנה מתמחור החוסר הינם הקמעונאים ולא החקלאים".

עם זאת, האמירות הללו לא זוכות לתימוכין במחקר של משרד החקלאות, ממנו עולה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בפער התיווך הקמעונאי למרות התחזקות כוחן של הרשתות. משיא של 91% בשנת 1999, ירד פער התיווך הקמעונאי על ירקות ל־45% ב־2013. עוד מצביע המחקר על כך שמחירי הירקות ברשתות הדיסקאונט המהוות היום את עיקר פלח השוק בו פועלות הרשתות הגדולות נמוכים באופן משמעותי.

בתוך כך, בימים האחרונים נרשמה ירידה במחיר המלפפונים והקישואים והתמתנות קלה במחיר העגבניות, הצפוי לרדת בשבוע הבא עם הגעת משלוח ראשון של עגבניות מיובאות לישראל.