ירידת מחירי המזון נכנסה להמתנה: רפורמת הקורנפלקס תידחה בארבעה חודשים

משרד הבריאות כשל בעמידה בלוח הזמנים ליישום רפורמת הקורנפלקס, שהיתה אמורה להיכנס השבוע לתוקף. הרפורמה, ששר האוצר משה כחלון מקדם ומתגאה בה מאז שנכנס לתפקיד ושמטרתה לפתוח את שוק המזון ליבוא מקביל שיוביל להורדת מחירים, תיכנס לתוקף בסופו של דבר עשרה חודשים לאחר שאושרה בנובמבר האחרון, במקום חצי שנה כפי שהבטיחו משרדי הבריאות והאוצר.

ל"כלכליסט" נודע כי רק בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני הכניסה המתוכננת של הרפורמה לתוקף, פנה משרד הבריאות בבקשה רשמית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדחיית מועד כניסת הרפורמה לתוקף בחצי שנה. הבקשה הגיעה רק בשבוע שעבר אף שלמשרד הבריאות היה ברור עוד קודם לכן שאין ביכולתו לעמוד במסגרת הזמנים שנקבעה לו. לבקשת הדחייה אף קדמה פניה של משרד הבריאות למשרד המשפטים בבקשה להחיל את החוק באופן מדורג, אך זו נדחתה על הסף.

בחצי השנה שחלפה מאז שאושרה הרפורמה אמור היה משרד הבריאות לבצע תהליכי הכנה פנימיים לקראת יישומה, בהם התקנת תקנות והבאתן לחתימת השר יעקב ליצמן. בשלב זה טרם הוגשה לחתימת ליצמן אפילו תקנה אחת, ולא נערך עוד דיון ברפורמה בוועדת העבודה.

הדיון שנערך אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שנקבע מבעוד מועד ותוכנן לעסוק בכניסת הרפורמה לתוקף, עסק בסופו של דבר בבקשת הדחייה של משרד הבריאות. במכתב ששלח בשבוע שעבר ביקש שר הבריאות יעקב ליצמן מיו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף מכולנו, שיעשה שימוש בסמכותו ויאשר לדחות את מועד כניסת הרפורמה לתוקף בשישה חודשים. ליצמן נימק את בקשתו בכך שמדובר בשינוי מורכב הדורש זמן התארגנות נוסף. "למשרדנו היה ברור כי החוק, על כל ההסדרים הקבועים בו, לא יוכל להכנס לתוקפו תוך התקופה של שישה חודשים שהוקצבה לנו, ועל כן פנינו למשרד המשפטים בבקשה לבחון אפשרות לתחולה של החוק בשלבים, כאשר פרק היבוא ייכנס לתוקפו ראשון", כתב.

הבקשה הוגשה לאלאלוף אף שבמשרד הבריאות ידעו על הדחיפות שביישום פרק היבוא ברפורמה. "משרדנו החל בשלב הראשון ליישם את הרפורמה לעניין יבוא מזון רגיל, שהיתה המניע העיקרי להכללת החוק בחוק ההסדרים". כתב ליצמן לאלאלוף. עוד הוסיף ליצמן כי באמצע החודש דחה משרד הפנים בקשה זו. "משרד המשפטים הודיע לנו כי לא ניתן לפצל את מועד תחולת החוק לחלקים, ויש לבקש דחייה של כל החוק כמקשה אחת". עם קבלת עמדת משרד המשפטים הכין משרד הבריאות טיוטת צו לחתימתו של אלאלוף.

מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת ויקטורי אייל רביד, המוביל בשנה החולפת את התמיכה באישור היבוא המקביל, הביע בשיחה עם "כלכליסט" את מורת רוחו מההחלטה על דחיית הרפורמה. "הכנו את עצמנו לכך שבימים הקרובים נוכל לפתוח את עולם היבוא המקביל בגדול, כדי שהמחירים לצרכן בישראל ירדו. ההחלטה לדחות את יישום הרפורמה בארבעה חודשים מובילה אותנו לחודש אוקטובר, שלכל אורכו יחולו חגי תשרי ולכן הדחייה בפועל תהיה ל־2017. זה פשוט לא הוגן כלפי הצרכן הישראלי. המדינה ומשרד האוצר בפרט עשו הרבה דברים לטובת הצרכן בתקופה האחרונה, ואני לא מצליח להבין למה הם ויתרו למשרד הבריאות ואישרו את הדחייה הזאת".

העיקר שכחלון רצה למהר

בנובמבר 2015, בתום כחודשיים של דיונים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת פה אחד את סעיפי חוק "הגנה על בריאות הציבור (מזון)", המכונה רפורמת הקורנפלקס, במסגרת חוק ההסדרים. זאת למעט הסעיפים העוסקים בפיקוח וטרינרי, שהדיונים בהם נמשכו. יו"ר הוועדה אלי אלאלוף הכריז עם תום הדיון האחרון כי "הרפורמה עתידה להפחית את יוקר המחיה ולהוריד את מחירי המזון לצרכן. אישרנו הקלות דרמטיות ליבואני מזון יבש, אך לא התפשרנו על בריאות הציבור והידקנו את הפיקוח על העוסקים במזון".

החלטת הוועדה קבעה כי החוק ייכנס לתוקף חצי שנה מיום פרסומו. כחלון אמר בתום הדיון שקבע זאת כי "הרפורמה הזאת חיכתה יותר מדי שנים, הגיע הזמן שהיא תצא לדרך. מדובר ברפורמה שמשפיעה על החיים של האזרחים מדי יום. ככל שמשפחה יותר חלשה, היא מוציאה אחוז יותר גבוה על צריכה — כך שהרפורמה הזאת תעזור אפילו יותר לשכבות החלשות".

כחלון הוסיף כי שוק המזון בישראל הוא מהריכוזיים בעולם. "ארבע חברות שולטות ב־40% מהשוק — זה לא אמיתי. הרווח המצרפי של עשרת היבואנים הגדולים עלה ב־230% בתוך שמונה שנים. שהשכירים והעצמאים יחשבו בכמה עלה השכר שלהם בשנים האלה, אני מבטיח להם שבפחות". כחלון הדגיש את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים ואמר אז: "צריך להגיד את האמת, הרגולציה חונקת את היבואנים הקטנים ואת התחרות. ברפורמה הזאת אנחנו נעזור להם. הנחיתי את הצוות שלי באוצר לסייע בתקציבים ולהעמיד לרשות משרד הבריאות את כל האמצעים בכדי שהרפורמה תצא לדרך באופן המהיר ביותר".

אלא שכאמור, רפורמת הקורנפלקס לא תצא היום לדרך. משרד הבריאות ביקש דחיה של שישה חודשים, אך מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מאיר כהן מיש עתיד, אישר דחיה של ארבעה חודשים בלבד. בביקורת על משרד הבריאות אמר כהן: "במערכת פרטית היו משנסים מותניים ועובדים יום ולילה כדי לעמוד בלוחות זמנים. גם במערכת הציבורית צריך לעמוד בזמנים כמו צבא. הסובל העיקרי הוא הציבור. אני חושש ממדרון תלול של בקשות להארכות, ואת זה לא נאפשר".

מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אלי גורדון טען בדיון כי מאז אושרה הרפורמה בוועדת הבריאות של הכנסת, לפני חצי שנה, נעשים "מאמצים מסיביים להשלמתה", כהגדרתו, אולם התהליך עדיין בעיצומו. גורדון ציין כי בין היתר נדרשת עוד חתימה של שר הבריאות על תקנות ונדרשת תוספת כוח אדם. מנהל המחלקת הווטרינרית במשרד הבריאות ד"ר ינון יוני אמר כי המערכת הממוחשבת שנדרשה לרפורמה הוקמה לאחר מאמצים רבים, ותהליך מתן פטורים ליבואנים כבר מתרחש דרכה.

מימין: שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן. מה עשו במשך חצי שנה צילום: עמית שעל, אדם קפלן, תומי הרפז, אבי כהן

יש מי שמרוויח

הרפורמה, המונה 334 סעיפים, עוסקת בהסדרה מקיפה של ענף המזון בארץ וכלל העוסקים בו, להם נקבעו חובות, כללים, אחריות ותנאי רישוי. במסגרת הרפורמה הוחלט על הסרת עיכובים, חסמים בירוקרטיים ופישוט תהליכי יבוא של מזון יבש לישראל. במהלך הדיונים בוועדה העריך שר האוצר משה כחלון כי פעולות אלה יובילו להוזלה של מאות שקלים בסל המזון השנתי של כל משפחה בישראל. בין ההקלות שאושרו: ביטול הדרישה מיבואן להציג מסמכים מקוריים מיצרן המזון — צעד המאפשר לבצע יבוא מקביל, וזירוז הכנסת מוצרי מזון לתחומי ישראל תוך יום עבודה אחד מרגע שיגיש היבואן הצהרה על עמידה בכל הוראות הדין. ההקלות שנקבעו מבוססות על מודלים הנהוגים באיחוד האירופי ובארצות הברית.

עם זאת, לא ניתנו הקלות ביבוא מזון רגיש כמו מזון לתינוקות, בשר ומוצריו ותוספי תזונה. עוד קבעה הוועדה כי בשר מעובד ובשר קפוא שהופשר יימכרו רק אם יסומנו ככאלה במילים מפורשות. בנוסף, בשר קפוא שהופשר יימכר רק אם ייארז מראש. חברי הכנסת החליטו גם לאסור על ייחוס סגולה של חיזוק, ריפוי הגוף, הקלה על מחלה או מניעת מחלה למוצר מזון.

בנוסף נקבעו החמרות בענישה לעוסקים בתחום המזון שיעברו על החוק, כך ששופט יהיה רשאי להטיל עד שנתיים מאסר או קנס בגובה של עד 900 אלף שקל על מבצעי עבירות ובהן הצעה לציבור של מזון בלתי ראוי למאכל אדם או מזון הכולל תוסף או חומר טעם וריח אסורים, יצור מזון משאריות, אי קביעה או סימון של אורך חיי המדף, יבוא מזון רגיש ללא אישור מיוחד ועוד. משרד הבריאות יוכל להטיל עיצומים כספיים בגובה של בין 8,000 ל־40 אלף שקל על מפרי סעיפי החוק.

ההחלטה על דחיית יישום הרפורמה התקבלה בשביעות רצון בקרב היבואנים והיצרנים המקומיים וזכתה לתמיכה של נציגי האוצר, איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים: "טרם נקבעו תקנות לאחריות פלילית בחלק מהמקרים, וצריך לזה זמן", מסרה מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים גליה שגיא.

עו"ד רוית ארבל, ראש מחלקת הגבלים עסקיים ורגולציה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', שמייצג חלק מחברות המזון הגדולות, אמרה כי "נוכח מורכבותו של החוק, השינוי המשמעותי שהוא מבקש להחיל ומידת ההיערכות הנדרשת ליישומו הן בהיבט משרד הבריאות והן מצד התעשייה והיבואנים, דחייה של כמה חודשים היא צעד ראוי ונכון. במיוחד כאשר מראש נקבעה בחוק תקופת התארגנות קצרה מדי".