הבנקים צפויים להתנגד להסדר החוב החדש באי.די.בי

מתווה הסדר החוב, כפי שהוצע על ידי נציגויות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח, שומט את הקרקע תחת צמרת פירמידת הקבוצה - טומהוק והחברה־הבת שלה גנדן. מסיבה זו, במערכת הבנקאית העריכו בסוף השבוע כי אישור מתווה הסדר החוב יאפס את יכולתן של טומהוק וגנדן לפרוע את יתרת ההלוואות שנטלו מהבנקים, ולכן הבנקים יעדיפו שלא להצטרף להסדר.

טומהוק חבה לבנקים כ־330 מיליון שקל, כשרוב נושיה מתייחסים אל החוב כאל חוב אבוד, זאת בטרם הוצע ההסדר החדש. גנדן חבה לבנקים לאומי ומזרחי טפחות 450 מיליון שקל ו־80 מיליון שקל בהתאמה, והשניים עוד קיוו כי יוכלו להגיע להסדר שיאפשר להם להניח ידם על עיקר החוב. אולם במתווה הנוכחי, שנוטל את השליטה בחברות הפירמידה מגנדן שבשליטת נוחי דנקנר ומעבירה לידי נושי אי.די.בי פתוח, לאומי ומזרחי יידרשו לפעול לחילוט ערבויות אישיות שהעמידו לרשותם בעלי המניות בגנדן ומוערכות ב־200 מיליון שקל.

המשך פעילותה של אי.די.בי פתוח יאפשר לה לשלם את חובה להם ולמחזיקי האג"ח השנה ואולי גם בשנה הבאה. החוב הפיננסי של אי.די.בי פתוח מסתכם בכ־6 מיליארד שקל: 4 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, והיתרה לבנקים. השנה צפויה אי.די.בי פתוח לפרוע קרן וריבית על החוב לבנקים ולמחזיקי האג"ח בהיקף של כ־677 מיליון שקל לכל קבוצה — חלק כפול מהחוב היחסי שלה לבנקים לעומת המחזיקים, וכך גם צפוי בשנה הבאה — לכן הבנקים יעדיפו שהחברה תוכרז כסולבנטית בשנתייים הקרובות ויבקשו ליצור גוש חוסם כנגד המחזיקים.

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות צילום: עמית שעל

מחזיקי האג"ח חייבים את אישור הבנקים להסכם

כדי לאשר את הסדר החוב בבית המשפט יש צורך ברוב מיוחד של 75% מהמשתתפים בהצבעה — אם הבנקים יחליטו להצביע נגד ההסדר, ההסדר לא יאושר. חלק גדול מהבנקים הנמנים עם נושיה של אי.די.בי פתוח היו אלה שהעניקו את ההלוואות לגנדן וטומהוק. כך שאם הבנקים יחליטו שלא לאשר את ההסדר, בעלי האג"ח ינסו לשכנע את ביהמ"ש שהחלטת הבנקים נגועה במניעים זרים - הבטחת יכולת הפירעון של גנדן וטומהוק.

כך למשל, בנק הפועלים, הנושה הגדול ביותר של פתוח (770 מיליון שקל), הוא גם נושה של טומהוק (150 מיליון שקל). גורמים במערכת הבנקאית, כמו גם חלק ממחזיקי האג"ח, העריכו בסוף השבוע כי בנק הפועלים יתמוך בהסדר, כי יעדיף להציל את החוב בפתוח על פני זה שבטומהוק ואולי היה אף בסוד העניינים.

בבנק הפועלים מיהרו להכחיש את השמועות וטענו כי "בנק הפועלים לא ניהל מגעים ולא קיים שיחות עם המוסדיים או עם קרן יורק בקשר להסדר חוב באי.די.בי פתוח ובאי.די.בי אחזקות. הבנק לא נתן הסכמתו לשום הסדר".

בינתיים בנק הפועלים מעריך שאי.די.בי פתוח סולבנטית, אך גם אם ביהמ"ש יחליט אחרת, הפועלים כבר הודיע לביהמ"ש כי במקרה שפתוח תוכרז חדלת פירעון, הוא יעדיף הסדר הכולל פריסה של החוב תמורת פיצוי הוני על פני ויתור על חוב והמרתו למניות. לכן כל עוד פתוח סולבנטית, בנק הפועלים כנראה יעדיף שלא לתמוך בהסדר החדש.

גם בנק לאומי לא ימהר לתמוך בהסדר המוצע. החוב של גנדן ללאומי - 450 מיליון שקל - גבוה מהחוב של אחזקות ופתוח לבנק (260 מיליון שקל) ולאומי יעדיף הסדר דומה לזה שחתם עם גנדן ובוטל בעקבות הביקורת הציבורית שספג על כוונתו לוותר לגנדן על חוב של 150 מיליון שקל.

מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס ידוע כמיליטנטי בנוגע להסדרי חוב או למחילה על חובות, כך שהבנק צפוי לסרב להסדר. עם זאת, גם מזרחי טפחות מצוי בניגוד עניינים: פתוח חבה לבנק 200 מיליון שקל, כשהחוב של גנדן וטומהוק לבנק עומד על כמחצית הסכום.

הבנקים יתקשו להציג חזית מאוחדת מול מחזיקי האג"ח

טומהוק חבה לבנק דיסקונט כ־100 מיליון שקל, כשהחוב בפתוח לבנק מסתכם ב־130 מיליון שקל. גם בדיסקונט טרם התקבלה החלטה אם להסכים להסדר. עם זאת, מכיוון שגם במקרה שהשליטה תישאר בידי דנקנר, טומהוק תתקשה לעמוד בפירעון התחייבויותיה, נראה כי ההחלטה של דיסקונט להצטרף להצביע בעד ההסדר תנבע במידה רבה משווי מניות פתוח בהסדר.

אם ביהמ"ש יחליט כי אי.די.בי פתוח סולבנטית ויסכים להעביר את השליטה באי.די.בי אחזקות למחזיקי האג"ח שלה, שלהם עילה לפירעון מיידי של החוב, המהלך יטרוף את הקלפים. במקרה זה, נושי טומהוק וגנדן יתקשו להניח ידם על החוב בצמרת הפירמידה והבנקים ייאלצו להגיע להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח.

האינטרסים המורכבים של הבנקים והעובדה שמדובר בהסדר הכולל כמה חברות בפירמידה, יקשו עליהם להציג חזית מאוחדת נגד מחזיקי האג"ח. אם בכל זאת הם יבקשו לתאם עמדות הם יצטרכו לקבל אישור מיוחד מהממונה על הגבלים עסקיים, והדיונים יצטרכו להתקיים בנוכחות נציג של הפיקוח על הבנקים.