מבחן ורמוס: התמלילים וההקשרים

מאז חתם מנכ"ל פסגות לשעבר רועי ורמוס על הסדר מותנה לסגירת התיק נגדו, מתנהלת מלחמת גרסאות בין כל המעורבים בפרשה, שהסעירה - ועדיין מסעירה - את שוק ההון. התמלילים שמופיעים כאן הם חלק מליבת הראיות בתיק החקירה של רשות ני"ע נגד פסגות. חקירה שהפכה לגלויה בפברואר 2010 עם מעצרם של האחראי על ניהול הנוסטרו בפסגות דוד אדרי ומנהל חדר המסחר בבית ההשקעות שי בן דוד - החשודים המרכזיים הפרשה - בחשד לביצוע תרמית בני"ע. התמלילים שבהם משוחחים ורמוס ואדרי הם של הקלטות שפסגות ביצע בחדר המסחר שלו. הן אותנטיות, אך לא משקפות את מלוא חומר החקירה. בכל מקרה, כל צד מצביע בתמלילים על מה שתומך בעמדתו.

רועי ורמוס צילום: אוראל כהן

מי שחקר בתיק, מחזיק בדעה שמהשיחות משתמע שוורמוס היה שותף למעשים לא חוקיים לכאורה של אדרי, או לכל הפחות שהיה צריך להבין שמשהו לא תקין מתרחש. התמלילים היוו לשיטתו הוכחה שוורמוס לא היה יכול להמשיך להיות מופקד על כספי ציבור, ועל כן היה להרחיקו משוק ההון.

מי שבחן את התמלילים ודחה יוזמה של רשות ני"ע לחתום על הסדר עם ורמוס כבר לפני כשנתיים, ואף החליט תחילה להעמידו לדין בגין עבירות של תרמית בני"ע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מחזיק בדעה שיש בהן בסיס אמיתי להתלבטות והתחבטות.

מי שנחקר, סבור שהתמלילים הם אסופה של גיבובי מילים שאינם מצביעים על מעשה פלילי. התמלילים, לשיטתו, מוכיחים את האבסורד שלפרקליטות לקח כל כך הרבה זמן לסגור תיק עם ראיות כל כך חלשות.

היו גם גופי תקשורת שבחרו ללכת שולל אחר גורמים בפרקליטות ולפרסם כי כתב אישום נגד רועי ורמוס הוא עניין של חודשים ספורים.

מי צודק? כשהדיון הציבורי הופך לרווי בספינים, אין כמו מראה עיניים. לכן החליט "כלכליסט" לפרסם את התמלילים במלואם וללא עריכה, כדי שהקוראים יוכלו לבחון אותם בעצמם. לצד התמלילים הוספנו גם טיעונים, שחלקם הועלו במהלך השימועים בפרקליטות, כדי לתת נקודת מבט אלטרנטיבית.

בטרם צוללים לתמלילים, יש לזכור שתי עובדות. ראשית, הפרקליטות סגרה את התיק נגד ורמוס מבלי שהוא הודה בדבר. שנית, הפרקליטות עדיין לא השיגה חוות דעת כלכלית שתתמוך בכך שהפעולות השפיעו על שערים של ני"ע.

עורכי דינו של רועי ורמוס, ניר כהן, ז'ק חן, אמיר בן ארצי ועינת בן משה, מסרו כי "העלינו את טענותינו בשימוע מול הפרקליטות, וניתנו הסברים לשיחות הטלפון שלצערנו מודלפות באופן מגמתי מתוך חומרי חקירה. טענותינו התקבלו והובילו להחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד ורמוס, תוך שהתיק נסגר מבלי שהוא נדרש להודות בדבר".

הפרקליטות, רשות ני"ע ועורכות הדין של דוד אדרי - נוית נגב, איריס ניב־סבאג וגל הררי גולדמן - סירבו להגיב לידיעה.

3 בספט' 2007

זבוב על הקיר תיק ורמוס: לקרוא ולשפוט אמנם התמלולים מאפשרים הצצה נדירה לקרביים של פסגות, אבל חייבים לקרוא אותם בהקשר הנכון גולן פרידנפלד, תגובה אחת לכתבה המלאה 

אדרי: "תדע לך רועי, ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה".

ורמוס: "אני יודע".

אדרי: "אתה היחידי שיודע. תקשיב, אתה לא יודע איך ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה. תדע לך שהשוק צריך לעלות ולא נתנו לו לעלות והוא יורד".

ורמוס: "רגע, עכשיו, עכשיו זה בגלל הסנטימנט כאילו?".

אדרי: "אנחנו פשוט הרגנו אותו כמה ימים, לא נתנו לו לנשום כחלק מה־Master plan שלנו".

ורמוס: "ברור, ברור, ברור".

אדרי: "אתה יודע, אנחנו לא מבינים איזו השפעה כבר יש לנו על השוק".

ורמוס: "עיקר הפינאלה במק"מ שזה משתחרר?".

אדרי: "לא, לא, מחר הפינאלה יהיה במכרז החלף".

ורמוס: "כן".

אדרי: "זה יהיה הפינאלה האמיתי".

ורמוס: "מתי המק"מ? המק"מ מחר".

אדרי: "גם מחר. גם שם אנחנו ניקח כמות גדולה".

ורמוס: "ואז זה משתחרר".

אדרי: "ואז אנחנו נשחרר אותם לחופשי, מה שנקרא - אני מקווה שלא הרגנו אותו עד כדי כך שהוא לא ישתחרר. אבל ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה. אנחנו פשוט עדיין לא קולטים כמה אנחנו דרמטיים. נחמד פה, תקשיב, נחמד פה מאוד".

ורמוס: "אז מחר זה גם בהחלף וגם במק"מ?".

אדרי: "כן, ביחד".

אדרי: "מחר השוק יעלה - בוא נגיד ככה - אם זאת השאלה שלך, גם היום הוא לא יעלה כבר, השוק גמור. כרגע אנחנו... הוא נמצא בסיטואציה מאוד לא טובה".

ורמוס: "תגיד לי, מה זה ארבע סדרות?".

אדרי: "217, 026, 610 שזאת הסדרה המהותית עבורנו".

ורמוס: "610 זה מצ"מ?"

אדרי: "כן. תגיד לי, מה קרה ב־5480 81 בימים האחרונים?".

ורמוס: (לא ברור)

אדרי: "הרגנו אותם, רצחנו אותם, רועי, הורדנו אותם אחוז. אתה יודע איזה קשה זה להוריד את כל העקום הבינוני אחוז?".

ורמוס: "שיהיה לנו מספיק סחורה".

אדרי: "הבנת?".

ורמוס: "לגמרי".

אדרי: "בקיצור, רציתי לעדכן אותך, אין לי הרבה אנשים לשתף, אתה יודע".

ורמוס: "לא, לא, לא, בסדר, טוב מאוד".

אדרי: "אני אעדכן אותך מחר, מחר תהיה התוצאה הסופית של התוכנית הגדולה".

ורמוס: "וואללה, טוב, ביי".

4 בספט' 2007

ורמוס: "מה קורה?".

אדרי: "טוב".

ורמוס: "מה זה אומר?".

אדרי: "אה, לגבי מק"מ? לא, לא קיבלנו הרבה".

ורמוס: "אני יודע, אני יודע כמה זה".

אדרי: "אני ממש עצוב, שתדע".

ורמוס: "מה יהיה עכשיו?".

אדרי: "לא, זה שטויות. זה חסר משמעות עבורנו. המק"מ זה האקסטרה, מה שחשוב זה מכרז ההחלפה".

ורמוס: "זה ב־15:00?".

אדרי: "כן, לא משנה, אבל נורא נורא רציתי במק"מ הזה. סתם התקשקשתי, הייתי סתם גרידי".

ורמוס: "כן. טוב, מנהלים סיכונים נו, ככה נכין את עצמנו".

אדרי: "לא, סתם, ידעתי שזו קנייה מעולה וסתם התחרבשתי".

ורמוס: "תגיד לי".

אדרי: "זאת היתה קנייה מעולה".

ורמוס: "אז רגע, מה, ב־15:00 קובעים את ה..."

אדרי: "ב־15:30 יהיו התוצאות. זה הקריטי".

ורמוס: "ויש לנו סחורה או אין לנו?".

אדרי: "אה, כן".

ורמוס: "את הזה הם לוקחים בטוח, נכון?".

אדרי: "את 5501?".

ורמוס: "כן, לא, אה, כן".

אדרי: "אם זה שני הדברים אז או שתהיה לנו סחורה ולא יהיה לנו 5501, או שיש לנו רק 5501".

ורמוס: "הבנתי".

אדרי: "נקווה שיהיה בסדר".

ורמוס: "ומה, זה תלוי במחירים בשוק אז? איך הם?".

אדרי: "כן. אין, אין, הם לא קובעים את זה. הבעיה היא שאין להם נוסחה שעל פיה הם עובדים. אתה יודע, הם עובדים בצורה ספורדית כזאתי".

ורמוס: "כן, טוב".

אדרי: "ההחלטה היא שלהם".

ורמוס: תעדכן אותי, שאני אדע מה קורה".

אדרי: "בטח, בטח".

קו ההגנה

הרקע לשיחה בין ורמוס לאדרי היא פוזיציה של אחזקה במק"מים, שאותה בנה אדרי במשך כמה חודשים על ידי רכישה ומכירה של ני"ע. מדובר בפוזיציה של מאות מיליוני שקלים, שלא היתה בה שום כוונה תרמתית - לא כל השפעה על מסחר היא השפעה פסולה. כל גוף שפועל בשוק הני"ע ומזרים פקודות מכירה או קנייה עשוי להשפיע עליו, ודאי אם מדובר בגוף גדול כמו פסגות. אותה תוכנית־על, "Master plan", שעליה דיברו ורמוס ואדרי, היתה בעצם פוזיציה חוקית לחלוטין, שבשל גודלה השפיעה על הנעשה בשוק.

ביטויים כמו "הרגנו אותם", "רצחנו אותם", "הורדנו את השוק", "חנקנו אותם", הם עגה של סוחרים בשוק המניות, ביטויים אמוציונליים של מי שבונה בראשו תוכנית מסחר ורואה אותה מצליחה. האגו של אדרי התנפח - הוא אחד מחמשת הסוחרים המובלים בארץ והוא התלהב מהפוזיציה. הביטויים שבהם השתמש נשמעים בעייתיים רק אם מנתקים אותם מהקונטקס הכלכלי. כל עוד אין הוכחה שבוצעו פעולות תרמיתיות, נשארים רק ביטויים מתרברבים בשפת רחוב של אדם שרוצה להרשים את הבוס שלו בביצועיו.

דוד אדרי. ניסה להרשים את הבוס?

בנוסף, מדובר בשיחות בדיעבד. דברים שוורמוס שומע לאחר מעשה. שיחות עדכון. מה שמעיד שהוא אינו שותף אלא מאזין פסיבי. וכל זה בתוך סדר יום צפוף ועמוס שבו הוא מנהל עשרות שיחות עם עובדיו. מהתמלולים עולה עוד כי ורמוס לא בקשב, וניתן לטעון שאין פה שיח אמיתי.

10 בדצמבר 2007

אדרי: "שמע, אני עכשיו מתקשר לאריק (אריק שטיינברג, יו"ר פסגות דאז - ת"ג ומ"ג), אני אגיד לו ככה, אני אגיד לו שאנחנו נכניס משהו מאוד מאוד קטן להראות כוונות, לא רוצים להיות שותפים, אתה יודע, אנחנו מראים מה היכולת שלנו אם אנחנו היינו אלה שמובילים את זה. זה הרעיון?".

ורמוס: "כן".

אדרי: "אני אדבר איתו?".

ורמוס: "כן, שזה משהו כמו, משהו כמו 2 מיליון כזה?".

אדרי: "משהו כזה, ככה אתה יודע מה שנקרא, כי כי אנחנו בכל זאת חשוב לנו".

ורמוס: "לא, גם אני אומר לך בינינו".

אדרי: "קבוצת הפניקס חשובה לנו".

ורמוס: "כן, לא, לא, אבל אני לא רוצה שהוא גם יהיה באיזו תחושה שאנחנו פה איזה".

אדרי: "מי? אלעד?".

ורמוס: "לא, לא, לא, שאנחנו כזה איזה בור פה שאפשר לעשות".

אדרי: "אריק?".

ורמוס: "כן".

אדרי: "תקשיב, רועי, אנחנו עושים רק מה שנוח לנו. אל תשכח את זה".

ורמוס: "בסדר גמור".

אדרי: "אהה, אסור לשנינו לשכוח את זה. אתה יודע, הוא יכול לבקש, יכול... אתה יודע, אני תמיד מניח שהעסק ביניכם מתואם. אם זה לא המצב, תעדכן אותי".

ורמוס: "בסדר".

אדרי: "אני יש לי, אתה יודע מה דעתי".

ורמוס: "כן".

אדרי: "נאמנותי שמורה לבן אדם אחד".

ורמוס: "לא, לא, לא, זה ברור, עוז דוד, אתה יודע".

אדרי: "קריטי, זה חשוב לי שתבין את זה".

ורמוס: "לא, לא, לא, זה ברור לגמרי".

אדרי: "בסדר, אני מעדכן אותך".

ורמוס: "טוב".

אדרי: "משהו בקטנה כדי להראות שאנחנו בכל זאת רוצים לעזור לקבוצת הפניקס בהנפקה".

ורמוס: "בסדר גמור".

אדרי: "אחלה. יאללה ביי".

ורמוס: "ביי".

10 בדצמבר 2007

אדרי: "הלו".

ורמוס: "דוד?".

אדרי: "כן".

ורמוס: "מה העניינים?".

אדרי: "אה, מלך, מה קורה?".

ורמוס: "בסדר. תגיד, מתי אריק?"

אדרי: "אין לנו בעיה של כמויות?".

ורמוס: "מתי אריק דיבר איתך על אקסלנס, אה על הפניקס?".

אדרי: "אריק דיבר איתי, משגע אותי. הוא אומר לי כמה אפשר לקחת כאן. אני מנסה לראות איך אפשר לעשות את העסקה".

ורמוס: "אנחנו לא, אנחנו לא לוקחים שם שום דבר, דוד".

אדרי: "לא לעשות?".

ורמוס: "תגיד לי, מה אתה רוצה לעזור ל.. אתה ראית מי המפיצים של ההנפקה הזו?".

אדרי: "אהההה, אתה יודע, אני אמרתי לו".

ורמוס: "אבל אתה, אנחנו יושבים בבוקר ואנחנו אומרים לו שאנחנו רוצים לחנך את השוק, אז מה אתה רוצה, הרי האפסים האלה לא מסוגלים לעשות כלום".

אדרי: "אפסים מאופסים אבל בסדר, הוא שאל אותי. אתה רוצה שאני לא אעשה, אני לא אעשה כלום. זאת לא בעיה. אני חשבתי שזה מתואם, אין בעיה".

ורמוס: "בחייך נו, מי שחתם פה זה הפניקס אהה, אקסלנס וכלל שהם ייקחו את זה לנוסטרו שלהם. הרי ההנפקה הזאת תיכשל. אתה מסכים איתי?".

אדרי: "נראה לי שכן. נראה לי שאני יכול לעזור לה להיכשל, אחי, רק שתדע".

ורמוס: "נכון".

אדרי: "עכשיו בא לי, זה מה שבא לי לעשות עכשיו, אתה מבין, לדפוק את הנייר, להוריד אותו למחיר ההנפקה".

ורמוס: "מה, מה, מה נעשה אחרי זה, כאילו עם המניות האלה?".

אדרי: "אני לא, מה פתאום, עכשיו הייתי עושה שורט. מה שהייתי עושה שורט, הייתי לוקח. חמש, עשר מיליון, אתה מבין?".

ורמוס: "איך אתה יכול לעשות על זה שורט עכשיו?".

אדרי: "עכשיו נותנים השאלה. מה, חשבת שלא בדקתי?"

ורמוס: "בכמה ההפצה בכלל? מי מחזיק את הנייר?".

אדרי: "16.63 הפצה לפני עמלת חיתום. הנייר ב 16.70".

ורמוס: "מי מחזיק את הנייר אבל ככה?".

אדרי: "מי קונה שמה?".

ורמוס: "כן".

אדרי: "אומר שאין לו בעיה של כמות, בוא תכף נראה אם יש בעיה, תכף נראה".

ורמוס: "שאלה, תגיד, לא יכולים לעלות עלינו אחרי זה ולראות את כל ה...?

אדרי: "לעלות? לעלות? לא יכולים לעלות על אף אחד. אין, אין דרך לעלות עליך, זה חארטה (המשך לא ברור). מה אתה חושב שאנחנו לבד? רגע, בוא נראה".

ורמוס: "טוב, אני חוזר אליך תכף".

אדרי: "חכה רגע, רועי, בוא, בוא תגיד לי מה אתה רוצה לעשות. תגיד לי, אני אזרום איתך".

ורמוס: "לא, אני, אני לא רוצה לעזור לאקסלנס ול...".

אדרי: "אז לא, לא לשים כלום?".

ורמוס: "בינתיים לא הייתי עושה כלום".

אדרי: "לא לעשות כלום. אתה רוצה שאני אנסה קצת להוריד את זה למחיר, לראות אם יש בכלל קונים או שזה סתם חארטה?".

ורמוס: "תסתכל, תראה".

אדרי: "אני אעשה את זה".

ורמוס: "ביי".

אדרי: "ביי".

קו ההגנה

הרקע לשיחה הוא גיוס כספים בשוק דרך הנפקת איגרות חוב של הגופים המוסדיים הפניקס, אקסלנס וכלל. אדרי, כאחראי על חשבון הנוסטרו של פסגות, מתייעץ עם ורמוס האם להשתתף בהנפקה. ורמוס נמצא כאן במצב בעייתי. מצד אחד, הוא לא רואה לנכון לרכוש את ניירות הערך לחשבון של פסגות בשל חשש שכישלון ההנפקה יגרום לו להפסדים, ומצד שני, הוא חש לא בנוח שאותם גופים יידעו שהוא לא קונה ניירות ערך בהנפקה שלהם. שהרי כלל ידוע הוא שגופים מוסדיים משתתפים מדי פעם בהנפקות של גופים אחרים כדי שאלה ישתתפו בהנפקות שלהם בתורם.

אריק שטיינברג, לשעבר יו"ר פסגות. "אריק משגע אותי" צילום: אוראל כהן

כאשר אדרי אומר, "בא לי לדפוק את הנייר, להוריד אותו למחיר ההנפקה", אלה ביטויים ריקים מתוכן של אדם כועס. אדם עצבני שרואה התנהלות בשוק ואינו שבע רצון ממנה. אך למשפט הזה אין משמעות אופרטיבית. פסגות רכש לבסוף ניירות ערך בהנפקה הזו ולא "דפק" אותה, ואם פעולותיו של אדרי לא השפיעו בדרכי תרמית על הנעשה, כל מה שנותר מהשיחה הוא ביטוי רגשי למתרחש.

וכאשר ורמוס אומר לאדרי, "תגיד לא יכולים לעלות עלינו אחרי זה ולראות", הוא אינו מתכוון לכך שהמעשים אינם חוקיים והוא חושש מרשות ניירות ערך. כוונתו לשאול האם המוסדיים האחרים לא ידעו שהוא אינו תומך בהנפקה. הוא דואג קודם לנוסטרו שלו, אבל גם הנראות של בית ההשקעות מול גופים גדולים אחרים בשוק, חשובה לו.

ההשפעה על העקום: מה משמעות הביקורת של בנק לאומי?

10 בדצמבר 2007

ורמוס: "מה העניינים?"

אדרי: "מה קורה, גבר? שמע, יש לי איזה... אני צריך לעדכן אותך על משהו, מחר יהיה לך זמן?"

ורמוס: "כן".

אדרי: "אז בוא בוא מחר במהלך היום, אני צריך אותך לאיזה רבע שעה".

ורמוס: "אין בעיה".

אדרי: "בסדר".

ורמוס: "טוב".

אדרי: "יאללה, ביי".

ורמוס: "הכל בסדר?"

אדרי: "שלא יהיה יותר טוב".

ורמוס: "וואלה".

אדרי: "(צוחק) בסדר גמור".

ורמוס: "אני גם צריך - תזכור לדבר איתי על דני צידון - אני אספר לך, אתה יודע מי זה דני צידון?"

אדרי: "כן, מבנק לאומי. נו, מה הוא שמה - מנהל הפיננסים - המנהל הראשי של אגף שוק ההון".

ורמוס: "הוא הסביר לי שאנחנו מייצרים עיוותים על עקום המק"מ. מייצרים לא מנצלים".

אדרי: "אנחנו מייצרים?"

ורמוס: "כן".

אדרי: "קודם כל, זה נכון".

ורמוס: "את זה לא אמרתי לו".

אדרי: (צוחק).

ורמוס: "אני אספר לך - לא, אבל אני לא רוצה שהוא יפתח את הפה יותר מדי בדברים האלה".

אדרי: "ברור, ברור, איך הוא יודע?"

ורמוס: "אין לי מושג איך הוא יודע".

אדרי: "זה מרגיז, אה?"

ורמוס: "כן. טוב".

אדרי: "מחר נדבר".

ורמוס: "ביי".

קו ההגנה

בנק לאומי היה המממן של פסגות בעסקאות הנוסטרו, שעה שהעמיד קו אשראי לרכישות מק"מים. לדברים שאומר וחושב דני צידון, כבעל תפקיד בכיר בלאומי, היתה חשיבות גדולה עבור ורמוס. הסיבה פשוטה: צידון היה יכול לסגור את ברז המימון.

השיחה בין צידון לוורמוס, שעליה אף העיד צידון ברשות ני"ע, דיברה על עוצמת ההשפעה שיש לגוף גדול כמו פסגות על השוק ועל כך שפעילות שלו בהיקפים כספיים גדולים מעוותת אותו. צידון הרים גבה בגלל כוחה של פסגות, אבל לא ייחס לה פעילות תרמיתית.

דני צידון. "הוא הסביר לי שאנחנו מייצרים עיוותים" צילום: אוראל כהן

לוורמוס לא היה נוח עם הדברים שאמר לו צידון, אף שניצול מצבים בזירת מסחר הוא עניין לגיטימי, ולכן הוא שיתף את אדרי. אדרי אישר שלפעילות של פסגות יש השפעה אבל אחר כך התרגז, לא משום שנחשפים מעשים לא כשרים, אלא מאחר שהוא לא עושה שום דבר לא לגיטימי - ועל כך הוא כעס.

80 אלף שקל על כלום: מה צריך כדי להדליק את השוק?

20 במאי 2008, 16:16

ורמוס: "מה קורה?".

אדרי: "תראה מה אנחנו עושים שמה ב־217, איזה עסקאות".

ורמוס: "תן לראות".

אדרי: "סתם מכלום, הדלקנו את השוק הזה על כלום, הנייר - השוק היה למטה - ראיתי, אחי, היה בירידות".

ורמוס: "כן, כן, כן".

אדרי: "איזה 0.2, הדלקנו אותו על כלום באיזה שתיים, שלוש עסקאות של Spread כאלה על כלום, היה עוד".

ורמוס: "אתם צופים שהשחרים..."

אדרי: "200 מיליון, עשינו 200 מיליון לכל צד, כאילו 400. אנשים חושבים שהיה כאן איזה טירוף. לא היה כאן כלום, אבל אנשים פתאום נדלקים (צוחק) כאילו, עכשיו זה זרים זה פה זה שם, משתגעים מה קרה פה (צוחק)".

ורמוס: "מישהו יודע".

אדרי: "זה הכל אנחנו, אחי, זה הכל אנחנו, רועי".

ורמוס: "מישהו יודע מה הוא עושה".

אדרי: "אשכרה, על כלום, רועי (צוחק). אתה לא היית מבין על מה, 200 מיליון קנינו, מכרנו והרווחנו איזה 80 אלף שקל. זה לא היה רווח גדול פה, אבל הדלקנו את כל העקום".

ורמוס: "80 אלף שקל זה הרבה כסף".

אדרי: "מה זה? (צוחק)".

ורמוס: "זה הרבה כסף".

אדרי: "יש כאלה שזה הרווח השבועי שלהם".

ורמוס: "ברור".

אדרי: "(צוחק) סתם מצחיק זה, ליהנות זה גם משהו אני חושב, נכון?".

ורמוס: "חשוב, חשוב".

אדרי: "אם לא עושים כסף, לפחות נעשה חיים".

ורמוס: "אתם גם עושים כסף, משתדלים".

אדרי: "עושים, עושים, עושים".

ורמוס: "יאללה, בן אדם".

אדרי: "יאללה, ביי, איש".

ורמוס: "ביי".

20 במאי 2008, 16:25

אדרי: "בית ספר, אתה ראית את השוק, רועי, בית ספר למסחר על כלום, שתדע".

ורמוס: "אה, זה מתרומם עכשיו".

אדרי: "על כלום (צוחק) עולה 0, 0.2, על כלום, רועי, על כלום". כמה מרקט מייקרים ב־Short squeeze, נגמר הסיפור, על כלום שכה אחיה - על כלום - לא קנינו כלום נטו".

ורמוס: "לדעת להלחיץ".

אדרי: "אתה יודע, לא קנינו כלום נטו, אני לא צוחק איתך. אנחנו פה משתינים מצחוק. לא קנינו כלום נטו, הדלקנו את השוק באיזה שתיים, שלוש עסקאות. הכנסנו קצת סקוויזים ונגמר הסיפור. אתה יודע - מעביר מהיד הנכונה, נגמר הסיפור".

ורמוס: "כן, הכל ב־217".

אדרי: "כן, הכל ב־217".

ורמוס: "אנשים מפחדים שהשוק הזה יברח להם".

אדרי: "אתה יודע, זה כאילו לא קורה כלום חוץ ממנו, זה פשוט הדליק אתה יודע, זה פשוט הדליק יעני כאילו אתה יודע, אתה הרגשת שכל האה אה, כל הרצפה היתה מלאה בנפט ורק צריך לזרוק גפרור".

ורמוס: "כן".

אדרי: "זה היה מצחיק".

ורמוס: "טוב".

אדרי: "יאללה".

ורמוס: "יאללה, ביי".

קו ההגנה

הרקע לשתי השיחות שנעשו בפער של דקות ספורות היה פעולות מסחר שביצע כלל פיננסים. האחרון מכר ני"ע ואחר כך רצה לקנות אותם בחזרה. אדרי היה זה שקנה את הני"ע בעשרות מיליוני שקלים לחשבון הנוסטרו של פסגות. כשבכלל פיננסים רצו לקנות בחזרה, הוא מכר להם אותם והרוויח 80 אלף שקל על המרווח בין שער הקנייה לשער המכירה (Spread).

כשעובר סכום כה גדול בשוק, הסוחרים האחרים חושבים שהעסקה משקפת משהו שהם לא יודעים - אחזקה כדאית בנייר למשל. לכן, לא פעם הם מצטרפים ומזרימים ביקושים שמעלים את השער. על זה אדרי מדבר כשהוא אומר "הדלקנו את השוק באיזה שתיים, שלוש עסקאות". הכוונה היא לתאר פעולת מסחר לגיטימית שהשוק פעל בעקבותיה.