הקרב על השכר של רוסק-עמינח: גרסת בנק לאומי

נגד: החשבת הכללית בשם המדינה

האוצר מבקש את פירוט מדיניות התגמול של בכירי בנק לאומי

מכתבה של עבאדי־בויאנג'ו נשלח ללאומי יום לאחר ששר האוצר יאיר לפיד כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "בימים שבהם רוב הישראלים לא גומרים את החודש בכירי המערכת הבנקאית (ולא רק בבנק לאומי) אינם יכולים להתנהל כאילו החגיגה נמשכת. הוריתי לחשבת הכללית של משרד האוצר להבהיר את התנגדותנו להנהלת הבנק. אם זה לא יעזור, נצביע נגד תוכנית התגמול".

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר צילום: עמית שאבי

עבאדי־בויאנג'ו מבקשת לקבל "פירוט של כל אחד מרכיבי תוכנית התגמול, לרבות שכר, זכויות סוציאליות כולל השלכות הפנסיה, מענק מותנה ומענק הוני, עבור קבוצת 13 נושאי המשרה הנכללים בתוכנית התגמול, המנכ"ל והיו"ר. נודה על קבלת הפירוט בעבור שלוש שנות התוכנית (2013–2015)". עבאדי־בויאנג'ו גם אינה שבעת רצון מהצגת עלויות ההעסקה כפי שהיו בשנים 2011–2012 ומופיעות בזימון לאסיפה הכללית. היא מבקשת "להעביר אלינו את העלות הכוללת ופירוט של עלויות ההעסקה של קבוצת הבכירים".

בנושא השינוי בתנאי הפרישה של מנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח כותבת עבאדי־בויאנג'ו: "מתוכנית התגמול עולה כי נכללו שינויים בתנאי הפרישה. נבקשכם לפרט בפנינו את השפעת השינויים השונים ואת עלותם, ובייחוד בנוגע לקבוצת הבכירים, אם רלבנטי".

עבאדי־בויאנג'ו גם מתייחסת לשינויים בתנאי ההעסקה ושואלת: "האם מדיניות התגמול ותוכנית המענקים כוללות שינויים נוספים בתנאי ההעסקה בבנק לעומת תנאי ההעסקה שהיו בפועל בשנת 2012 ולא הוצגו במפורט בתוכנית? אם כן, נבקשכם לפרט את השינויים וכן את עלותם הכספית".

גם מהשיפוי הגבוה לכאורה לדירקטורים מסתייגת עבאדי־בויאנג'ו. "הסכום המרבי של השיפויים לנושאי המשרה יגדל מ־10% ל־25% מההון העצמי של הבנק, כך שגובה השיפוי המרבי הוא כ־6 מיליארד שקל. מה הביא את הבנק להגדלה לסכום האמור בהתחשב בגובהו האבסולוטי של הסכום?". היא מציעה לשקול "להטיל מגבלה על מימוש השיפוי - הגבלתו לגובה ההון המינימלי שדורש המפקח על הבנקים".

מבנק לאומי נמסר כי "לבקשת שר האוצר שוחחו נציגי הבנק עם החשבת הכללית וסיכמו איתה שתעביר את בקשותיה להבהרות. אלה אכן התקבלו אצלנו ויטופלו, וכשייצא מענה לחשבת הכללית - נעדכן".

"שיפורים בתוכנית חיזקו את הקשר בין הביצועים לתגמול"

לידי "כלכליסט" הגיעה חוות הדעת של אנטרופי התומכת בתוכנית התגמול המבוקשת על ידי הבנק. המוסדיים תלויים במידה רבה בלאומי, שיועציו מספקים המלצות ללקוחותיו לגבי קרנות הנאמנות והמוצרים הפנסיוניים של הגופים המוסדיים. לחוות הדעת צורף גם גילוי נאות המצהיר כי לאומי הוא לקוח של אנטרופי יועצים, חברה־אחות של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי שמספקת את הייעוץ למוסדיים.

גל סטאל, מנכ"ל אנטרופי צילום: ענר גרין

באנטרופי מדגישים כי לזכות הבנק עומדת העובדה כי כל חברי ההנהלה עברו מתנאי העסקה של דור א' לדור ב' במהלך 2013, "מעבר שמשמעותו ויתור על פנסיה תקציבית ממועד המעבר". באנטרופי גם מבהירים כי בעקבות דיונים שקיימה עם הבנק בוצעו שיפורים בתוכנית התגמול. כך, למשל, הוחלט להוסיף לסף התשואה המתוקננת (תחושב כתשואה על ההון בתוספת 0.1% מהציון העודף שישיג הבנק על הציון 100), שנקבעה על 6%, תנאי לקבלת תגמול, שעל פיו התשואה להון המינימלית המזכה במענק היא 7.5%. "תוספת זו חיזקה, להערכתנו, משמעותית את מידת הקשר בין ביצועי הבנק לבין תגמול בכיריו בשנים הקרובות, כך שנוסף רף לקבלת המענק המשתנה", מסבירים באנטרופי.

שיפור תנאים לרוסק־עמינח

בחברת הייעוץ מדגישים כי "הקשר בין התשואה להון לתשואה המתוקננת נובע משני גורמים: המיקום היחסי של הבנק ביחס לתשואה להון בפועל לעומת התשואה המשוקללת בארבעת הבנקים הגדולים האחרים בישראל באותה שנה, והציון המשוקלל של הבנק בהתאם לגיליון מדידת הביצועים שלו".

עוד מסבירים באנטרופי כי "תוצאות הבנק בשנת 2012 היו חלשות. הבנק הציג תשואה שנתית על ההון של כ־3.8% ותשואה מתוקננת של 1.8% שהביאה לתקציב מענקים שלילי לבכירי הבנק בהתאם למדיניות התגמול הקודמת". למרות זאת, מעריכים באנטרופי כי "בשנים הקרובות - אם לא יהיו אירועים בעלי אופי חד־פעמי או אירועים דרמטיים במיוחד - לאומי יציג תשואה שנתית על ההון ברמה של 7%–8%. לכן, השינוי שנעשה במדיניות התגמול בדמות הוספת תנאי סף של תשואה להון תואם את מצב הבנק והישגיו הצפויים ומחזק את הקשר בין ביצועי הבנק לבין תגמול בכיריו".

באנטרופי אף ממליצים לאשר את עדכון תנאי ההעסקה של המנכ"לית רקפת רוסק־עמינח, הכולל את שיפור תנאי הפרישה המקנים לה זכאות ל־250% פיצויים אם תתמיד בעבודתה שלוש שנים לפחות (היא בתפקיד כבר שנה ושלושה חודשים) וללא קשר אם תתפטר או תפוטר. בנוסף כולל העדכון הארכת תקופת אי־התחרות בשכר משישה חודשים ל־12 חודשים. באנטרופי בחרו לקבל את הסברי הדירקטוריון כי "כשמדובר במנכ"ל, אין הצדקה להבחנה בין היקף הזכאות לפיצויים במקרה של פיטורים לבין היקף הפיצויים במקרה של התפטרות", וכן כי "בהתחשב במאפייניו התחרותיים של השוק, הדירקטוריון רואה חשיבות בהארכת תקופת אי־התחרות".

"העובדים אשמים"

בחברת הייעוץ חושפים גם את ההתנהלות מאחורי הקלעים בלאומי, וכותבים כי "ההנהלה מעריכה כי יכולתה להוציא אל הפועל תוכנית התייעלות, תלויה במידה רבה בהצלחה להגיע להבנה עם עובדי ומנהלי הבנק. ההנהלה תולה לא מעט את חוסר יכולתה להציג תוצאות (תשואה על ההון) דומות לשל הפועלים (ובדאי ביחס למזרחי טפחות) בהסכמי השכר ההיסטוריים המקשים על הגמישות הניהולית ועל השליטה בהוצאות התפעוליות (בעיקר הוצאות השכר)".