אקסלנס: לבטל את נציגות האג"ח ואת מומחה ביהמ"ש

הטלת מגבלת זמן להגעה להסדר חוב, ריכוז עמדות בעלי סדרות האג"ח בידי נאמן אחד מטעמם וקביעה מראש של שכר הטרחה המוענק לעורכי הדין שממנה בית המשפט למפרקים - אלו חלק מההמלצות שהגיש בית ההשקעות אקסלנס לוועדת אנדורן לבחינת הסדרי החוב במשק, שהגיעו לידי "כלכליסט".

בית ההשקעות מציע להעביר את הטיפול בהסדרי החוב לידי נאמן אחד, משום שנציגויות האג"ח כיום הן מיותרות, ופרט לכותרות בעיתונים אין להן תרומה משמעותית לקידום התהליך. אקסלנס גם גורס שאין צורך במינוי מומחה חיצוני מטעם בית המשפט או משקיף לחברות, וכי התפקיד צריך לעבור לנאמני האג"ח. "הנאמן היום הוא רק אמרגן אסיפות ויש לתת לו כלים לפתח יכולות של מומחה", טוענים באקסלנס.

הבעיה עם ריבוי השחקנים

אקסלנס יושב כיום בנציגות של אי.די.בי, שמייצגת את בעלי סדרות האג"ח בהסדר החוב המתוקשר ביותר בשנים האחרונות. בשבוע שעבר הציגו המנכ"ל עוזי דנינו ואלכס סורז'קו, מנהל יחידת אשראי, סגן מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס וחבר בנציגות אי.די.בי אחזקות, את נייר העמדה בפני הוועדה שבראשה עומדת מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן.

"הנציגות לא תמיד מורכבת מאנשי מקצוע בעלי כישורים מתאימים לעסוק בתחום של חברות בקשיים, ולפעמים גם גוזלת סכומים נוספים מקופת הנשיה ומייצרת ריבוי דעות נוסף, מעבר לזה שממילא קיים בתהליך ההסדר", טוענים באקסלנס. "אנו ממליצים לבטל מוסד זה ולעבור לפורמט של התייעצויות אד־הוק של נאמני האג"ח עם חלק מהגופים המוסדיים הגדולים, לקבלת עמדתם המקדמית".

עוזי דנינו מנכ"ל אקסלנס צילום: עמית שעל

במסמך שהוגש לוועדה טוענים באקסלנס כי המפתח לטיפול בכשלים הקיימים נמצא בשינוי חקיקה, שתקבע תשתית משפטית לתחום הסדרי החוב. באקסלנס מציינים כי הסיבה העיקרית לסחבת בהסדרי החוב היא ריבוי השחקנים בהליך הסדרי החוב - 24 שחקנים שונים כיום - החל מהכנ"ר, דרך התקשורת ועד למפרק. "היעדר זהות האינטרסים והמתח בין מרבית המעורבים מובילים לכך שהסדרי החוב בישראל נמשכים שנה עד שנתיים, ובמקרים מסוימים אף מעבר לזה", כותבים באקסלנס.

בית ההשקעות ממליץ, לכן, להגביל מראש את תקופת הזמן לגיבוש הסדר, בדומה לארה"ב, שבה ניתנים לחברה ארבעה חודשים להגיע להסדר, ולאחר מכן התהליך מתנהל בלעדיה.

הבעיה עם הנציגויות

אקסלנס כמעט אינו יושב בנציגויות, ולמעשה יש לו נוכחות רק בנציגות של אי.די.בי אחזקות. לאקסלנס ולקרן הפנסיה גילעד, החברות בנציגות, היו עימותים קשים עם נאמני האג"ח, שלקחו לידיהם את ניהול המו"מ מול אי.די.בי ולמעשה רוקנו מתוכן את כוחה של הנציגותבמקרים רבים. אקסלנס טוען במסמך כי "הנאמנים נמצאים בניגוד עניינים מובנה בתפקידם, שכן הם מקבלים את שכר הטרחה שלהם מהחברה המנפיקה ונבחרים על ידיה, וחשוב להם לשמור על יחסים טובים עם החברה או עם בעל השליטה".

באקסלנס מבהירים כי במקום שיהיה נציג לכל נאמן של כל סדרה, ייבחר נאמן אחד ויוענקו לו סמכויות נרחבות, לצד דרישות ברורות לתקופה שתיקבע לגיבוש הסדר. "אנו מציעים שלושה חודשים לכל היותר, ולהקנות לבית המשפט סמכות להאריך בחודש נוסף, אם ישתכנע כי ההארכה נדרשת". רק אם לא יימצא פתרון או שההסדר לא יאושר על ידי הנושים, יועבר התיק לטיפול בית המשפט.

הבעיה עם שכר הטרחה

לפי דנינו, שחתום על המסמך, עלויות הסדר החוב והשכר הגבוה שגובים עורכי הדין ובעלי התפקידים שממנה בית המשפט הם אחת הבעיות הקשות בהסדרים. המלצת אקסלנס היא שבית המשפט יקבע את שכר הטרחה ולא המפרקים, וכי מינוי היועצים יבוצע באמצעות מכרז.

"לרוב, מדובר במינויים שבהם תהליך הבחירה נותר חסוי בפני מחזיקי האג"ח וכך גם הסכמי שכר הטרחה של בעלי התפקידים שמתמנים על ידי בית המשפט", כותבים באקסלנס. "גם כאשר הבקשה למינוי בעלי תפקיד על ידי בית משפט מגיעה מצד הנאמנים עם שם מומלץ, אנו מעריכים שמופעל לחץ על הנאמנים למינוים של בעלי תפקידים 'המתאימים ביותר'. ככלל, בחברות בפירוק או בהליכי חדלות אחרים, נראה כי בעלי התפקידים פועלים ללא מחויבות של שקיפות כלשהי כלפי מחזיקי האג"ח.

כמו כן, ישנם לא מעט מקרים שבהם נמצאים בקופת הפירוק/כינוס יתרות זמינות לחלוקה ומסיבות שונות הכספים לא מחולקים לנושים", טוענים באקסלנס. בית ההשקעות ממליץ שבחירת בעלי התפקידים על בית המשפט או הכנ"ר יבוצעו בהליך בחירה מסודר ושקוף, הכולל קביעת שכר טרחה קבוע מראש.

מאפיין נוסף בולט של תחום הסדרי החוב הוא היעדר שקיפות בקביעת שכר טרחה של יועצים משפטיים, הן של החברה בהסדר והן של הנושים. "כמעט כל נותני השירות פועלים על בסיס שכר טרחה שאינו מפוקח על ידי שום גורם אובייקטיבי... חוסר שקיפות ובקרת הוצאות בתחום ההסדרים גורמים להוצאות כבדות שמשולמות מקופת החברה שבהסדר, תוך פגיעה קשה בהחזר לנושים", מציין דנינו. הוא ממליץ לייצר מנגנון שיאפשר לנושים למנות הנהלה חדשה לחברה או לחלופין למנות משקיף בעל סמכויות, "ולבצע צמצום הוצאות ככל שיידרש".

המלצה נוספת של אקסלנס להגברת השקיפות היא לחייב חברות בהסדר לדווח על כל גוף שמחזיק 5% באג"ח שלהן.