הערכות: אלשטיין ובן־משה מובילים במירוץ לרכישת אי.די.בי אחזקות

אדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה קרובים לרכישת השליטה באי.די.בי אחזקות. לפי ההערכות, מרבית מחזיקי האג"ח הצביעו בעד הההצעה של אלשטיין ובן־משה, ובולטים בתוכם קרן ברוש, פסגות, גילעד, מיטב־דש והראל, שהעדיפו אותה על פני ההצעה של קבוצת גרנובסקי־דנקנר. ההצבעה של המחזיקים תסתיים הבוקר.

אלשטיין ובן־משה זקוקים לרוב של 75% כדי שההצעה תאושר בסיבוב הראשון של ההצבעות, ומסתמן כי הם יצליחו בכך. בכל מקרה, הנאמנים לסדרות ביקשו מהמחזיקים להצביע כבר עכשיו, למקרה שאף הצעה לא תזכה לרוב הדרוש.

להצעה של בן־משה ואלשטיין היו כמה יתרונות על פני ההצעה המתחרה, ובראשם היקף המזומן הגבוה יותר שהציעו, והעובדה שקבוצת השליטה שלהם מצומצמת יותר. לטובתם פעלה גם ההנחה כי דנקנר ימשיך להיות מעורב בחברה, גם אם ההצעה שלו תיכשל - מה שלא נכון לגבי המקרה ההפוך.

גרנובסקי ודנקנר. הראיונות פעלו לרעתם צילום: אוראל כהן

כמו כן, הראיונות שהעניקו בשבוע שעבר נוחי דנקנר ואלכסנדר גרנובסקי פעלו לרעתם. בראיון הטלוויזיוני של דנקנר הוא נראה חיוור ולא החלטי, רחוק מהדמות הנחושה שאפיינה אותו כיו"ר אי.די.בי. במקביל, גרנובסקי אמר בראיון כי אינו מכיר את השותפים וסומך על דנקנר - אמירה שפגעה במסר שהעבירה הקבוצה עד לאותה נקודה, ולפיו דנקנר לא יהיה בעל השליטה ומעורבותו תהיה מוגבלת. דנקנר וגרנובסקי לא הגיעו לאסיפות מחזיקי האג"ח כדי לתקן את הרושם, בעוד אלשטיין ובן־משה הגיעו לשתי אסיפות ושוחחו עם המחזיקים.

עם זאת נראה כי הגורם העיקרי שפעל לרעת דנקנר היה ההתבטאות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, ולפיה רכישת אי.די.בי בידי קבוצת דנקנר־גרנובסקי סותרת את התיקונים בחוק הריכוזיות, שיעלו להצבעה בכנסת השבוע.

קשה לומר שקבוצת אלשטיין ובן־משה היא אופטימלית עבור המחזיקים. מדובר בשני גורמים עם היכרות מוגבלת ביותר עם המשק הישראלי שעומדים להוביל את הקונצרן הגדול במשק, וסימני השאלה סביבם אינם קטנים - ובראשם שאלת מקורות ההון של בן־משה.

בן־משה טוען שעשה את הונו בגרמניה, אך הוא מסרב לגלות את מקורות ההון שלו. יתרה מכך, במכתב ששיגר כחלק מההצעה שלו, הוא התחייב להזרים עם אלשטיין 800 מיליון שקל לאי.די.בי פתוח, אבל בתנאי שלא יידרש על ידי הרגולטורים לגלות את מקורות ההון שלו.

אלשטיין ובן-משה. מקורות המימון לרכישה אינם ידועים צילום: אוראל כהן, אניה בוכמן

הגורם היחיד שהתייחס ברצינות לצעד התמוה של בן־משה עד היום היה רשות ניירות ערך. בנייר העמדה שהגישה לבית המשפט ציינה הרשות כי הצעת "אקסטרה־אלשטיין" כוללת התחייבויות שביצוען תלוי ביכולת הפיננסית של המשקיע: "ליכולת פיננסית זו לא ניתן גילוי במסגרת ההסדר. מדובר בהתחייבויות שאינן נון ריקורס לנכס (התחייבויות שהביטחונות היחידים הניתנים להחזרתם הם הנכס הנקנה - ג"ח) שיש לגביו גילוי, ומשכך יש צורך במידע לגבי יכולתו הפיננסית של המשקיע לצורך תמחור הסיכוי־סיכון בעמידתו בהן. והיה וההתחייבויות תהפוכנה למהותיות לצורך תמחור ניירות הערך של אי.די.בי פתוח לאחר ההסדר, עשויה הרשות להציב דרישות גילוי ביחס ליכולותיו של המשקיע. אם אלה לא יימסרו עשויה הרשות לעצור את המסחר בניירות הערך של אי.די.בי פתוח".

בעבר הציבה הרשות דרישות דומות לבעלי שליטה אחרים ובהם מתיו ברונפמן ושולם פישר, ונראה כי יו"ר הרשות שמואל האוזר יעמוד על הדרישה לגילוי לגבי בן־משה.

בן־משה הסתפק עד היום בתצהיר עו"ד שאישר כי הוא בעל השליטה היחיד בקבוצת אקסטרה. האישור לא סיפק את האוזר, אולם הוא סיפק, ולו זמנית, את חגי אולמן ואיל גבאי, המשקיף והמומחה מטעם בית המשפט. בתגובה לטענה של רו"ח יהודה בר לב בשם קבוצת גרנובסקי דנקנר, כי אין מידע מי בעלי השליטה באקסטרה, השיבו השניים כי ניתן להגיש התנגדות לבית המשפט, וכי אין ביכולתם לברר זאת לפני אסיפות הנושים.

יכולת מימון מוטלת בספק

ישנן שתי נקודות שעשויות לפעול לטובתו של דנקנר. הנקודה הראשונה והמהותית יותר היא שאי.די.בי צפויה לטעון כי חלק מהותי מהמצביעים בעד הצעת אקסטרה־אלשטיין מחזיקים גם באג"ח אי.די.בי פתוח, ולכן אין לספור את קולותיהם. עם זאת, טענה כזו עשויה לעלות גם לגבי קרן ברוש, שמייצגת כ־150 מיליון ע"נ, בשל שותפות של אחד מחברי קבוצת גרנובסקי־דנקנר, כנראה צבי ויליגר, בקרן.

הנקודה השנייה היא עדות של מנהל בכיר בקבוצת בן־משה ולפיה, כפי שנודע ל"כלכליסט", אין לבן־משה היכולות הכספיות הדרושות להוצאת העסקה לפועל. אם השופט אורנשטיין יתייחס לעמדת רשות ני"ע ברצינות וידרוש מבן־משה הבהרות, הדבר עלול להביא להכשלת ההסדר.

בנקודה זו הבנקים המממנים של אי.די.בי יכולים לשחק תפקיד חשוב. ברגע שבן־משה הופך ללווה מהותי, שנוטל על עצמו את החובות של אי.די.בי, לבנקים ישנן היכולות שלהם לבצע "סקירת רנטגן" על בעל השליטה החדש, והם יוכלו להגיע למידע מהותי שיכריע אם לאשר את ההסכם. לבנק הפועלים ישנה גם האפשרות להעמדת החוב של אי.די.בי פתוח לפירעון מיידי במקרה של העברת השליטה.

ייתכן שזו הסיבה לכך שיותר ויותר גורמים טענו בסוף השבוע כי אין מנוס מלקחת את אי.די.בי לפירוק ולמכור את נכסיה כחברות נפרדות, גם במחיר של נזק כספי מסוים לנושים.

אי.די.בי הגישה בקשה דחופה להאריך את ההצבעות ביממה, ומחר בבוקר יגיש אורנשטיין החלטה בעניין. ב־18:00 צפויה להיערך אסיפת הנושים, שתכלול גם את שני הבנקים הנושים של אי.די.בי אחזקות, לאומי וקרדיט־סוויס, שלהם יש לכאורה אינטרס להצביע בעד הצעת גרנובסקי־דנקנר כדי לשמר את הסיכוי לקבל בחזרה את החובות של דנקנר בגנדן וטומהאוק, החברות בראש הפירמידה של אי.די.בי. מנגד, גם לבנקים אין היכולת להפוך את ההצבעה מאחר שאחזקותיהם נופלות מ־25%.