רשות ני"ע מתכננת קיקסטארטר לגיוסי חוב מהציבור
הרשות מציעה מודל הסדרה לגיוס אג"ח לעסקים קטנים ובינוניים שיהיה פטור מפרסום תשקיף. זאת בתנאי שהיקף הגיוס לא יעלה על מיליון שקל
רשות ני"ע מעודדת גיוס המונים כמודל לגיוס כספים מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית. הרשות, שבראשה עומד שמואל האוזר, פרסמה נייר עמדה לגבי פטור מפרסום תשקיף גיוס המונים עבור עסקים קטנים ובינוניים.
- רשות ני"ע שמה סוף לפיצול מלאכותי של קרנות השקעה
- בדרך למשבר בועת האג"ח הקונצרניות
- מבקר המדינה עצר את קבלת ההחלטה על שוק אג"ח עמוק
עידוד צמיחה של חברות סטארט־אפ
כיום על פי חוק, כל גיוס של חוב או הון מהציבור הרחב שעולה על 35 משקיעים מחייב פרסום תשקיף, חובת דיווח ופיקוח מצד הרשות. אלא שהרשות מבינה כי דרישות דומות במודל מימון המונים, שכרוך בעלויות רבות, יטרפד אותו בארץ, ולכן היא מבקשת להעניק לו הקלות. הרעיון בבסיס גיוס המונים הוא גיוס סכומים קטנים ממספר גדול של משקיעים מהציבור. תעשיית גיוס ההמונים צומחת בעולם, וכיום בעזרתה מגייסים סכומים גבוהים עבור פרויקטים רבים.
בשל מגבלות של דיני ניירות ערך הגיוס נעשה במודל של תרומה של משקיעים ללא ציפייה לתמורה או שותפות ברווחים. ברשות מבהירים כי מתוך רצון לעודד צמיחה של חברות סטארט־אפ ועסקים קטנים ובינוניים, שעל פי רוב לא יכולים לשאת בעלויות הרגולציה הכרוכות בפרסום תשקיף, ישנה מגמה גוברת של הקלות רגולטוריות בעולם. כעת ברשות מבקשים ליישם גם מודל מקל בישראל. הרשות מביאה בחשבון גם את הסיכונים הכרוכים בהשקעה לא מפוקחת, שכוללים חשש מהונאה ותרמית, היעדר נזילות (לא סחיר) והיעדר כפיפות לחובות גילוי ולכללי ממשל תאגידי.
הפורטל הפיננסי העתידי שדרכו יתבצע השירות יהיה גוף שיענה על דרישות שתגדיר הרשות, בהן ביטוח נושאי משרה ודירקטוריון שיכלול דח"צים. הרעיון הוא שפורטלים, כמו הד סטארט שפועל היום בישראל במודל של גיוס ללא תרומה, יוכלו לשנות את המודל לכזה שייתן תמורה דרך התשתית שתספק הרשות. עם זאת, הרשות לא קיבלה עדיין פנייה פורמלית מאף גוף.
הקלה בהגדרת משקיע מתוחכם
ההסדרה המדוברת כוללת מגבלה המאפשרת לכל תאגיד לגייס מיליון שקל בשנה, למעט מצבים שבהם מעורב בהשקעה משקיע מתוחכם שאז הגיוס המרבי יעלה ל־2 מיליון שקל. עוד מוצע כי ההשקעה המרבית של משקיע בודד תעמוד על 5,000 שקל להשקעה בודדת ולא יותר מ־10,000 שקל בשנה לכל ההשקעות בתחום. הרשות מציינת כי מבדיקות שערכה עולה ספק ממשי שמשקיע מתוחכם יירתם לתהליך לאור היקפם הנמוך של סכומי הגיוס.
לכן היא החליטה להקל בהגדרה של משקיע מתוחכם ולכלול גם לקוח כשיר שכולל לצד קרנות נאמנות, קופות גמל, בנקים, חתמים וחברי בורסה, גם בעל נכסים פיננסיים בשווי של 12 מיליון שקל עם מומחיות בתחום שוק ההון או מבצע לפחות 30 עסקאות בשוק ההון ברבעון (כלומר שחקן נוסטרו). המגבלה השנייה נוגעת להגבלת המודל לגיוסי חוב בלבד. זאת על רקע פגישות שקיימה הרשות עם גורמים שונים בשוק, שמהן עולה כי גיוס מניות פחות רלבנטי לפלח העסקים הקטנים והבינוניים.
הנדבך השלישי כולל דרישה כי הפורטל שדרכו יבוצע הגיוס יהיה גוף מפוקח על ידי הרשות. בנוסף נדרש כי הפורטל המימוני יהיה מחויב בפרסום מידע על החברה המגייסת, רישום והחזקת האג"ח שהונפקו והגנת הפרטיות ואבטחת המידע באתר. הרשות מציעה גם לקבוע דרישות גילוי ובכללן לחייב את העסקים המגייסים לדווח על התוכנית העסקית העדכנית שלהם, פרטי היזמים ונושאי המשרה, תיאור הבעלות ומספר העובדים בחברה.