לטיפול דחוף: לאן נעלם הביטוח הסיעודי

200 אלף ישראלים שחצו את גיל 60 ושילמו כל חייהם על ביטוח סיעודי דרך מקום העבודה, חשופים כבר כמעט שנה לסיכון להפוך לסיעודיים מבלי שיש להם ביטוח. 45 אלף מתוכם חצו את גיל 75, ועבורם איום ההפיכה לסיעודיים רק גובר. בכל יום שחולף החשיפה שלהם לסיכון גדלה, והרגולטור - משרד האוצר - עדיין לא נותן להם מענה. כל שהם יכולים לעשות הוא לקוות שלא ייפלו וישברו את האגן, או תאונה מהסוג הזה. והמחדל הזה, כל כולו, הוא מעשה ידי אגף הפיקוח על הביטוח באוצר. 

לכתבה הראשונה בסדרה: דורית סלינגר, לטיפולך הדחוף - החישוב המעוות שנוגס לכם בפנסיה

לכתבה השנייה בסדרה: סכנה לפני פרישה

לכתבה השלישית בסדרה: פינוקו של סוכן

הסיפור של הביטוחים הסיעודיים הוא מורכב, רצוף פרטים משמימים ונפתולי בירוקרטיה ואקטואריה, וכרוך במחשבות על זקנה, חולי ומוות. אלה הסיבות העיקריות לכך שהעניין הציבורי בסיפור הזה שואף לאפס, אף על פי שהמחדל הממשלתי כאן הוא רב־שנים, וזועק לשמים. המחדל הזה מזכיר מאוד את מה שקרה בקרנות הפנסיה הישנות, שהגיעו לסף חדלות פירעון עד שהמדינה נאלצה להתערב ולהלאימן תוך הזרמת עשרות מיליארדים מכספי משלם המסים. רק שבהיעדר תשומת לב ציבורית, אין סיכוי שמצוקת הביטוחים הסיעודיים תסתיים בהכנסת היד לכיסו של משלם המסים. ממש לא.

איור: ערן מנדל

הקץ לקבוצות: החברות סירבו להמשיך לבטח את המבוגרים

הסיפור הזה התחיל ב־2011, כשקבוצת גמלאים של קרן מקפת גילתה שחברת כלל, שממנה רכשו ביטוח סיעודי קבוצתי, מסרבת להמשיך ולבטח אותם. הסיבה: הם הפכו למבוגרים מאוד - זה קורה לאנשים בסופו של דבר - ולכן הסיכוי שלהם להפוך לסיעודיים גדל במידה ניכרת. הדרך היחידה שלהם להמשיך ולקבל מחברת כלל את הביטוח היתה לשלם תעריפי עתק של 500 שקל ויותר מדי חודש.

כשכלל ביטוח הודיעה שאין יותר ביטוחי סיעוד קבוצתיים לגמלאי מקפת, ומי שרוצה שירכוש ביטוח סיעודי באופן פרטי בתעריפים גבוהים עוד יותר - במשרדי המפקח על הביטוח במשרד האוצר נפל האסימון. משהו כאן לא בסדר. אחרי עבודת מטה מקיפה הוחלט על פתרון בשיטת הגרזן. ואמנם, בתחילת 2014 נכנסה לתוקף הוראה חדשה של המפקח על הביטוח, שלפיה אין יותר אפשרות לקנות ביטוח סיעודי בצורה קבוצתית (כלומר, דרך מקום העבודה או הקיבוץ). מי שרוצה, יכול לקנות באופן פרטי, או דרך קופה החולים. זהו.

עד כאן, הכל יחסית בסדר.  

אלא שלקבוצת ישראלים, שעברו את גיל 60 ולכן נחשבים בסיכון להפוך לסיעודיים, נכונה הפתעה: הם גילו שאם ירצו להמשיך ולקנות באופן פרטי את אותו הביטוח שעליו שילמו כל חייהם במסגרת קבוצתית, ייגבו מהם תעריפים בלתי שפויים כל חודש. מאות ואפילו אלפי שקלים. ובלי ביטוח, אין כיסוי, והסיכון, כאמור, גדול. מה עושים?

המפקח לשעבר על הביטוח עודד שריג יצר פתרון ביניים עבור האוכלוסייה הזו. מי שעבר את גיל 60 וירצה בכך, יוכל לקנות ביטוח סיעודי מיוחד: הוא מקנה פחות כיסוי מהביטוח הסיעודי הקבוצתי שבוטל, אבל עולה פחות מהביטוח הסיעודי הפרטי. מין מתווה ביניים לאוכלוסייה המבוגרת, שלפחות תישאר עם משהו ביד, גם אם לא מושלם.

סלינגר נכנסת לתמונה: המתווה הקודם נעצר, ופתרון טרם הוצג

אלא שאז התחלפו הפקידים. שריג פרש, ובמקומו נכנסה לתפקיד המפקחת דורית סלינגר. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלה היתה עצירת מתווה הביניים הזה לאוכלוסייה המבוגרת, שנהגה אחרי יותר משנתיים של עבודה. ומה במקומו? בינתיים, כלום. בפיקוח על הביטוח החליטו ללמוד את הנושא מחדש. בינתיים חלפו שמונה חודשים, ופתרון עדיין אין. כל המבוגרים שחצו את גיל 60 ולא קנו ביטוח סיעודי פרטי במיטב כספם, נותרו ללא כיסוי.

בסופו של דבר באגף הפיקוח על הביטוח ימצאו פתרון, סביר להניח שבתוך שבועות ספורים. מי שחצו את גיל 60 יוכלו לבחור אם להמשיך עם המוצר החדש שיוצע, להישאר בלי ביטוח או לרכוש ביטוח פרטי. חברות הביטוח לא יוכלו לסרב לקבל אותם בטענה שהם מבוגרים או חולים מדי. אבל מי שאיתרע מזלו ובפרק הזמן שחלף הפך לסיעודי, כבר לא יקבל מאיש שום פיצוי, ושום כיסוי.

רק אחרי שהמפקחת על הביטוח תציג את הפתרון החדש, שעליו היא עמלה כבר שמונה חודשים, יוכל הציבור לשפוט אם הוא היה שווה את כל הזמן שהלך לאיבוד, או שמא זהו רק הפתרון הקודם בשינויים מינוריים.

אחת הסיבות לפרק הזמן הארוך שחלף היא אוזלת היד הכללית של הממשלה, וחוסר היכולת לקבל החלטות מהר, מבלי לעבור אינספור משוכות בדמותם של אישורים מיועצים משפטיים, פוליטיקאים ופקידים אחרים.

ענף בצמיחה: היעד - לשחרר את חסם המעבר בין קופות החולים

ענף הביטוחים הסיעודיים מגלגל יותר מ־3 מיליארד שקל בשנה. שני שלישים מתוכם נמכרים באופן קבוצתי, רובם הגדול דרך קופות החולים. בעשור האחרון גדל היקף הביטוח הסיעודיים ביותר מ־400%, קצב הגידול המהיר ביותר בקרב כל סוגי הביטוחים הרפואיים. חברת הראל ביטוח לבדה מחזיקה במחצית מהשוק הזה, בעיקר בגלל הביטוח הסיעודי של חברי קופת חולים כללית, וחברת כלל מחזיקה בשליש מהשוק.

גם בתחום הביטוחים הסיעודיים שנמכרים דרך קופות החולים, סלינגר מעכבת החלטה שכבר קיבל קודמה. כבר בסוף 2012 הכריז שריג כי החל מינואר 2014 קופות החולים יוכלו להציע למבוטחים שלהן רק ביטוח סיעוד אחיד לכל הקופות. המפקח על הביטוח יהיה זה שמגדיר את גובה הכיסוי שלו ואת משך הכיסוי. התחרות תהיה על המחיר.

מטרת הצעד הזה היתה לשחרר חסם מעבר בין קופות החולים. שכן כיום, אם חולה מחזיק בביטוח סיעודי דרך הקופה שלו ומבקש לעבור לקופה אחרת, הוא צפוי לאבד את זכויותיו בביטוח, עד כדי כך שחברת הביטוח שמוכרת את הביטוח עבור קופת החולים החדשה תהיה רשאית לפסול אותו מלהצטרף לביטוח הסיעודי שלה. הדבר מהווה חסם מעבר בעיקר עבור החולים המבוגרים יותר, שנמצאים בקבוצת סיכון להפוך לסיעודיים.

אלא שאחרי כניסתה לתפקיד, סלינגר עיכבה גם את ביצוע הרפורמה הזו. לכאורה, היא אמורה לצאת לדרך בינואר הקרוב. אולם בימים אלה משלימים באגף הפיקוח על הביטוח שינויים ברפורמה, כאלה שאמורים לייצר הסדרה כוללת יותר על חברות הביטוח ועל הביטוחים הסיעודיים מסוג זה, שפרטיה עדיין לא ידועים.

כך או אחרת, במשך שמונת החודשים האחרונים, ובזמן שיחלוף עד שהרפורמה הזו תיכנס סוף סוף לתוקף, מי שרצה לעזוב את הקופה שלו לקופה אחרת עם הביטוח הסיעודי שלו לא יכול היה לעשות זאת במקרה הטוב, או איבד את הביטוח שלו במקרה הרע.