השראה עולמית
ירוק בפנים ושחור בחוץ: השנה של הנפט והדולר
המטבע האמריקאי רשם את השנה הטובה ביותר שלו במסחר מול השקל מאז 1998 עם זינוק של 12%. מנגד, הנפט שירד השנה ב-50% בדרך לשנה הגרועה מזה 6 שנים - גרר מטה את שאר הסחורות
שערו היציג של הדולר נקבע היום (ד') על 3.889 שקלים ובכך סיים שנה מוצלחת במיוחד במסחר מול השקל עם עלייה של 12% ב-12 החודשים האחרונים. למעשה, מדובר בשנה הטובה ביותר של השטר הירוק מול מקבילו הישראלי מאז 1998 אז עלה הדולר ב-18%. היורו ששערו היציג נקבע על 4.725 שקלים איבד 1.1% מערכו במהלך 2014.
- בנק ישראל אופטימי: מעלה את תחזית הצמיחה לשנה הבאה ל-3.2%
- שר הכלכלה הרוסי: "היינו כפסע מקריסה של הבנקים ערב העלאת הריבית"
- ארה"ב: פער התשואות בין האג"ח הארוכות לקצרות - הנמוך מזה 6 שנים
שני גורמים מרכזיים עמדו במרכז התחזקות הדולר בשנה האחרונה - האחת קשורה לדולר והשנייה לשקל. העצמה של הדולר בעולם, שנבעה בעיקר מחזקה של הכלכלה האמריקאית בהשוואה לשאר הכלכלות הגדולות - שלא הצליחו לחזור לקצב הצמיחה אליו התרגלו בשנים האחרונים, היוותה גורם מרכזי בהתחזקות השטר הירוק. לראיה מדד אינדקס הדולר המשווה את המטבע האמריקאי מול שישה מהמטבעות המרכזיים שעלה ב-2014 ב-11% - העלייה החדה במדד זה מאז 2005. לשם השוואה, ב-2013 סיים מדד הדולר בעלייה מתונה של 0.3% בלבד.
הסיבה השניה שקשורה יותר לשקל מתייחסת למצב הגיאופוליטי, המוניטרי והפוליטי בישראל. העלייה החדה בדולר החלה באוגוסט האחרון שעד אז נסחר סביב הרמה של 3.6-3.5 שקלים. הזינוק החד בדולר החל בסמוך לכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה והמשיך עם ההודעה של ראש הממשלה על הקדמת הבחירות רק לפני חודש. בנוסף חשוב לציין את רכישות הדולרים של בנק ישראל שאמנם נבעו מניסיון למתן את השפעות הגז על המשק, אך השפיעו לא מעט על היחשות השקל.
העלייה בדולר - לא מול כל המטבעות
כאמור, המגמה הבולטת בשוק המטבעות ב-2014 היתה התחזקות הדולר - אולם מול חלק מהמטבעות דווקא נרשמה תנועה הפוכה. מול היורו זינק השנה הדולר ב-13.1% ומול הין היפני הוסיף הדולר 13.6% לערכו. מנגד, הירידה החדה ביותר של הדולר מבין מדינות ה-G10 היתה מול הכתר הנורבגי (18%) ומול הכתר השבדי (16%). בנוסף, חשוב לציין, את הרובל הרוסי שאיבד מחצית מערכו מתחילת דצמבר עד לרמה של 77 רובל לדולר - אולם התאושש מעט בימים האחרונים עד לרמה של 58 רובל בו הוא נסחר היום.
בתוך כך, לגבי 2015, רוב הכלכלנים מעריכים כי המגמה השנה צפויה להימשך בעיקר כתוצאה מההחלטות הצפויות של הבנקים המרכזיים בעולם. מצד אחד בארה"ב, הפד, צפוי להעלות את הריבית במהלך 2015 על רקע נתונים מעודדים המגיעים מהמשק האמריקאי. מנגד, הבנקים המרכזיים של אירופה ויפן צפויים להמשיך ולהקל על השווקים על ידי הזרמת כספים וזאת בעיקר מחשש הולך וגובר מדיפלציה.
הנפט צלל ומשך אחריו את הסחורות
הירידה החדה של כמעט 50% מחיר חבית הנפט, היא ללא ספק אחד מהסיפורים המרכזיים של 2014. מחיר החבית מסוג קרוד עומד, שעומד נכון לכתיבת שורות אלו על 53 דולר - משקף ירידה שנתית של כמעט 50% ממחיר של כמעט 100 דולר לחבית בסוף 2013. מחיר הנפט מסוג ברנט רשם ירידה חדה אף יותר כשמחיר החבית ירד מ-111 בסוף 2013 עד למחיר היום העומד על 56 דולר.
בין הסיבות המרכזיות למגמת ההיחלשות של הנפט ניתן למנות את יכולות ההפקה ההולכות והגוברות ממקורות שונים של ארה"ב, את ההחלטה של אופ"ק מנובמבר האחרון שלא לשנות את כמות הייצור היומית של חביות הנפט על 30 מיליון חביות ביום, את המתיחות הגיאופוליטית בעולם וכמובן את התחזקות הדולר בעולם.
הנפט שנחשב למדד הייחוס של מחירי הסחורות בעולם, משך כצפוי, את גם את שאר הסחורות, המתכות והגידולים החקלאיים מטה. הכסף ירד השנה ב-17.5%, הפלטינום ב-11.5%, התירס ב-4%, הסוכר צלל ב-11% והכותנה צללה ב-28%. הזהב שמר על יציבות יחסית והוא יתחיל את 2015 במחיר של 1,200 דולר לאונקיה.