שפל של 12 שנים: היורו היציג נפל ב-1.3% ל-4.567 שקלים

לקראת פרסום המדד ואחרי הדרמה בשוויץ, היורו נפל ב-1.3% לשפל של 12 שנה ושערו היציג נקבע על 4.5678 שקלים. שער נמוך יותר נרשם בפעם האחרונה ב-27 באוגוסט 2002 - אז עמד השער על 4.5639 שקלים ליורו. הדולר היציג איבד היום 1.2% מול השקל ונקבע על 3.899 שקלים.

הבנק המרכזי של שוויץ החליט היום בצעד דרמטי לבטל את שער התקרה לפרנק השוויצרי, ולהנהיג ריבית שלילית של 0.75%. הריבית השלילית לא תחול על הלקוחות בשוויץ, אלא רק על פקדונות בבנק המרכזי של הבנקים המסחריים, חברות ביטוח, בתי השקעות, סוחרי מטבעות, וארגונים פיננסיים בינלאומיים.

בספטמבר 2011 הציב הבנק המרכזי של שוויץ תקרה על שער הפרנק של 1.2 פרנק ליורו על מנת למנוע התחזקות של המטבע המקומי בעיקר בשל הסיכון לדיפלציה ובשל המיתון. זאת לאחר שמשקיעים, שחששו ממשבר החוב בגוש היורו, דחפו את הפרנק - שנחשב להשקעה טובה בזמנים של אי יציבות - לרמה כמעט שווה לזו של היורו.

ב-FXCM ישראל מציינים הבוקר כי הגורם הראשי לסנטימנט השלילי כלפי הדולר הם נתוני המכירות הקמעונאיות המאכזבים שפורסמו אמש והצביעו על ירידה של 0.9% בהיקף המכירות. האכזבה מהנתונים היתה גדולה במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בחודש שבו החנויות מוצפות קונים, לקראת החגים. רוב קרנל (Rob Carnell), כלכלן ב-ING Financial Markets, אמר בעניין זה כי "הנתונים המאכזבים העמידו בסימן שאלה את ההנחה שנפילה במחירי הדלקים תיתן דחיפה להוצאה הצרכנית, בדומה לעמדה לגבי הורדת מס".  

"נתון הצריכה השלילי מצטרף לנתוני ההכנסה האישית המאכזבים שפורסמו ביום שישי האחרון, וציננו מעט את התפיסה החיובית בשווקים לגבי ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית והצפי להעלאות ריבית", אומרים ב-FXCM.

היום יתפרסם מדד חודש דצמבר. בהראל ובבית ההשקעות IBI מעריכים כי המדד ירד ב-0.1% - ואם אכן כך יהיה, הרי שבסיכום שנתי תירשם ב-2014 אינפלציה של 0.1%-. מדובר במדד שלילי שנתי לראשונה מאז 2006. "לדעתנו סביבת האינפלציה הנמוכה במשק המקומי משקפת בעיקר גורמים מבניים ולכן אנו מצפים לסביבת אינפלציה זהה למדיי גם ב-2015", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI.

בהראל אופטימיים מעט יותר וצופים אינפלצה שנתית בסביבה של כ-0.7% ב-2015: "הירידה במחיר הנפט נמשכת ואיתה גם הציפיות לאינפלציה, לאחר עלייה קלה בציפיות במהלך חודש דצמבר. להערכתנו, ירידה זו מוגזמת; ירידה במחיר הנפט אכן מוזילה חלק מהמוצרים, אך מנגד, תורמת לצמיחה מהירה יותר של הכלכלה, ומגבירה את הביקוש למוצרים אחרים כתוצאה מאפקט עליית ההכנסה, הנובעת מהוזלת מחירי הנפט, החשמל המים וכדומה – ומותירה לצרכן יותר כסף פנוי לצריכת מוצרים אחרים. מכאן, שהאפקט הכולל של ירידת מחירי האנרגיה על האינפלציה בטווח של מעל שנה, צריך להיות הפוך".  

צילום: בלומברג