שוויץ מרעידה את שוקי המט"ח; FXCM תקבל הלוואה של 300 מיליון דולר

FXCM, חברת המסחר במט"ח, פרסמה כי בעקבות הנעשה במטבע השווייצרי, היא נמצאת במצב שבו לקוחותיה הפסידו כסף רב ולכן הם חייבים לה כ-225 מיליון דולר. בעקבות כך, לוקדיה, החברה האם של בית ההשקעות ג'פריס, הלוותה ל-FXCM סכום של 300 מיליון דולר בתמורה לשטרי חוב לשנתיים הנושאים ריבית של 10% לשנה. כך תוכל חברת המט"ח להמשיך את פעילותה ולעמוד בדרישות הרגולטוריות להלימות ההון.

למעשה, במצב בו לקוחות החברה חייבים לה כסף כה רב, אמורה היתה FXCM ליהנות מרווחים גבוהים, אלא שישנם מספר חששות הקשורים לסיטואציה. הראשון, החשש כי הלקוחות לא יוכלו לעמוד בחובותיהם הגבוהים כרגע. השני, שיעור המינוף של החברה גדל באחת באופן חריג שאינו צפוי, כאשר קופת המזומנים של החברה נמוכה ושיעור הכסף שהלקוחות חייבים לה גבוה, כאשר FXCM, כמו בנקים, מחוייבת על פי הרגולציה לשיעור מינוף מסויים כדי שהיא תוכל לשרת את חובותיה ולא תקרוס.

ברוקרים נוספים ברחבי העולם הודיעו היום כי נפגעו מהמהלך השוויצרי. בארה"ב, קבוצת אינטראקטיב ברוקר הודיעה כי לקוחותיה ספגו הפסדים של 120 מיליון דולר - פחות מ-2.5% מהשווי הנקי של החברה. קבוצת IG הבריטית מסרה כי הפסדי לקוחותיה בעקבות התנודות בפרנק השוויצרי נאמדים ב-45.5 מיליון דולר. חברת הברוקרים הבריטית אלפרי - הספונסרית של מועדון הכדורגל האנגלי ווסטהאם - מסרה כי לקוחותיה ספגו הפסדים כבדים, וכי הפכה לחדלת פירעון. הדי המהלך השוויצרי הגיעו גם לניו זילנד - שם נאלצה גלובל ברוקר להפסיק את פעילותה בעקבות הפסדים עצומים של לקוחותיה.

הבעיה של FXCM וחברות המט"ח השונות נוצרה כשהבנק השוויצרי החליט להסיר את התקרה על שער הפרנק, ובמקביל להפחית את הריבית על הפיקדונות לרמת שפל של מינוס 0.75%, לעומת ריבית שלילית של 0.25%. בספטמבר 2011 הציב הבנק המרכזי של שוויץ תקרה על שער הפרנק של 1.2 פרנק ליורו על מנת למנוע התחזקות של המטבע המקומי בעיקר בשל הסיכון לדיפלציה ובשל המיתון. זאת לאחר שמשקיעים, שחששו ממשבר החוב בגוש היורו, דחפו את הפרנק - שנחשב להשקעה טובה בזמנים של אי יציבות - לרמה כמעט שווה לזו של היורו.

FXCM היתה חברת הפורקס הראשונה שהפכה להיות ציבורית ב-2011. החברה גייסה אז 211 מיליון דולר לפי שווי של כמיליארד דולר. שווי השוק של החברה עמד על כ-600 מיליון דולר לפני פתיחת המסחר בוול סטריט. הכנסותיה של החברה הסתכמו ב-116 מיליון דולר ברבעון השלישי, עלייה של 3% לעומת רבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב-8.4 מיליון דולר, ירידה של 13% לעומת הרבעון המקביל. בקופת החברה היו 327 מיליון דולר בסוף הרבעון.

המייסד - ישראלי לשעבר

בראש החברה עומד דרור ניב, ישראלי לשעבר, שהוא אחד מששת מקימיה. ניב נולד ב־1974 בחיפה וגדל בזכרון יעקב, אח בכור לשתי אחיות קטנות. כשהיה בן תשע, עברה משפחתו לבוסטון בעקבות שליחות של אביו, מהנדס מחשבים באלביט. כילד ונער לא היה לניב עניין מיוחד בכלכלה או במקצועות ריאליים. רק בזמן הלימודים בקולג', באוניברסיטת מסצ'וסטס־אמהרסט, החל להתעניין בתחום הפיננסים, כשעבד בבנק של האוניברסיטה.

דרור ניב צילום: Lorenzo Ciniglio Polaris

ניב חזר לישראל בסיום התואר כדי להתגייס לצבא, אך יום אחרי השחרור הוא נחת בניו יורק והתקבל לעבודה כאנליסט ב־MG פייננשל גרופ, שהיתה החברה השנייה בעולם שנתנה שירותי פורקס ברשת. ב־1999, כשהיה רק בן 26, החליט לעזוב את MG, ויחד עם חמישה שותפים קיבץ 250 אלף דולר מחסכונותיהם האישיים כדי להקים את FXCM. מתוך ששת השותפים, אגב, חמישה יהודים, וניב הוא הישראלי היחיד. ב־2002 גויסה לחברה גם אחותו של ניב, אורנית (36).

FXCM פועלת במודל של תיווך בין הלקוחות לבין עושי שוק. אם במודל של הפעלת דסק מסחר, הברוקר הקמעונאי קובע את שערי הציטוטים שהוא מספק ללקוחותיו עבור כל מטבע, ויכול להמשיך ולהחזיק בפוזיציית מסחר ההפוכה ללקוח (כלומר להמר נגד הלקוח), הרי שבמודל התיווך שאומץ ב־2007 על ידי FXCM האינטרס של החברה מתיישר עם זה של הלקוח, הסיכון שלה מצטמצם והיא אף זוכה למוניטין טוב יותר ביחס למתחרות, מבחינת ניקיון הכפיים.

בתשקיף של החברה נכתב כי מודל התיווך נהפך ל"אבן יסוד בפילוסופיה של ליבת הפעילות שלנו. כאשר לקוח מבצע פעולת מסחר על בסיס ציטוט השער הטוב ביותר שעושי השוק שלנו הציעו לו, אנחנו פועלים כמתווך אשראי, או כמנהל חסר סיכון, ומבצעים במקביל פעולות מסחר עם הלקוחות ועם עושה השוק, שמקזזות אלו את אלו".

את הכנסותיה משיגה החברה מעמלות שהיא מעמיסה על הלקוח בתוספת הציטוט שמתקבל מעושה השוק, כך שהכנסותיה מפעילות המסחר נגזרת, לדבריה, רק מכמות העסקאות והיקפן ולא מרווחים מהמסחר עצמו. מודל זה מייצר, לדעת החברה, זרם הכנסות יציב, בעוד שמודל ההון שמבוסס על רווחים מהימורים נגד לקוחות מושפע הרבה יותר מהתנודתיות בשוק.