האוזר מתלבט לגבי הצעת הבורסה למסחר בניירות ערך זרים בישראל ללא רישום

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע התייחס היום לראשונה למהלך שמוביל מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט, לאפשר רישום מניות חברות זרות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א ללא צורך באישור החברה הזרה, ומבלי שהרישום יהיה כפוף לדיני ניירות הערך בישראל.  

האוזר אמר את הדברים במסגרת פורום שולחן עגול שהתקיים בירושלים, שדן ביתרונות ובחסרונות של המהלך האמור - אשר על פי הבורסה עשוי להגדיל את מחזורי המסחר ולהוזיל משמעותית את עמלות הקניה והמכירה של משקיעים הרוכשים כיום ניירות אלו בחו"ל (ויוכלו אם המהלך יצא לפועל לרכוש אותם בשקלים בישראל).

"ההצעה של הבורסה נועדה להגביר את הנזילות באמצעות גיוון והעשרת נכסי הבסיס למסחר, אך היא מעלה לדיון שאלות לא פשוטות - כלכליות ומשפטיות - שקשורות, בין השאר, למתן האפשרות למשקיעי retail להשקיע ללא הגנת חוק ני"ע", אמר האוזר. למעשה יו"ר הרשות הביע דאגה מכך שמשקיעים פרטיים יוכלו להשקיע בקלות בניירות ערך של חברות שלא הנפיקו מניות בישראל ולא כפופות לכללי רשות ני"ע האמורות להגן על המשקיע.

בדיון נכחו גם יו"ר הבורסה אמנון נויבך, מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט, יורם סירקיס מהבנק הבינלאומי, פרופ' אהוד קמר, אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ואחרים.

"השאלות שאנחנו מבקשים להתייחס אליהן היום נוגעות להשפעה האפשרית על היקפי המסחר בכלל של ניירות הערך בבורסה, על שוק ההנפקות הראשוניות, על החברות הדואליות, על העמלות, על ההגנה שתעמוד לציבור המשקיעים בישראל, ועוד. אחת הבעיות היותר קשות שנוגעות להחלטה האם ראוי לאשר רישום ני"ע זרים בבורסה בת"א שלא יהיה כפוף לדיני ני"ע בישראל היא שישנן טענות טובות בעד ונגד החלטה כזו" הדגיש האוזר.

על פי ההצעה הנבחנת, בשלב ראשון מעוניינת הבורסה לאפשר מסחר בניירות ערך זרים של חברות ישראליות שהנפיקו ניירות אלו בבורסות מוכרות בחו"ל.

האוזר הציג את הטיעונים בעד ונגד המהלך. האוזר ציין כי החברות שבלב המהלך הן חברות גדולות שממילא לא גייסו בעבר בבורסה המקומית ולא יהיה להן עניין לגייס בעתיד, כך שהמסחר בהן ללא רישום לא פוגע באינטרסים של הבורסה לעודד הנפקות בישראל. לבסוף ציין האוזר את היתרון של הורדת עמלות המסחר שינבע מהמהלך שכן הדבר יאפשר מסחר במניות של החברות הללו בשקלים ובישראל ללא עמלות המרת מט"ח וניהול תיק ניירות ערך זרים כפי שנדרש היום.

אלא שאז הציג האוזר את טיעוני הנגד של הרשות. בראש ובראשונה הביע האוזר את דאגתו מכך שהמהלך יאפשר לחברות זרות להיסחר בבורסה המקומית "ללא תחולת חוק ניירות ערך, היעדר פיקוח ואכיפה והיעדר גורם אחראי לנזקי משקיעים, וכן חשיפת הבורסה לתביעות מצד משקיעים ישראלים".

האוזר ציין גם כי המהלך עלול לגרום לפגיעה אפשרית בשוק המקומי כמנוע צמיחה, שכן אם מדובר בחברות שממילא לא מגייסות כסף בישראל ושהפעילות הכלכלית שלהן אינה בישראל, המשק אינו מרוויח מכך שהן נסחרות בארץ. מול עמדה זו מונחת התחזית של ביינארט, לפיה העובדה שהחברות הללו יסחרו בישראל תאפשר לחברות תעודות סל בינלאומיות לפתח מדדים מתמחים שיעקבו אחריהן - והדבר יעודד חשיפה של משקיעים זרים גם למניות של חברות ישראליות שיכללו באותם מדדים.

יוסי ביינארט צילום: אוראל כהן

ביינארט הציג תמונת מצב שחשפה כיצד המשקיעים הישראלים מממנים את העולם במקום את השוק המקומי. הוא ציין למשל כי 60.7 מיליארד דולר מושקעים היום על ידי ישראלים במניות חו"ל נכון לסוף הרבעון השלישי של 2014 וכי במהלך שלושת הרבעונים של 2014 נרשם גידול של 4 מיליארד דולר בהשקעות ישראלים בחו"ל.

"גברת כהן מחדרה משקיעה היום 1.7 מיליארד דולר בניירות ערך בחו"ל", ציין ביינארט. מנכ"ל הבורסה התייחס גם להעדפת חברות ישראליות מובילות בוחרות לגייס היום הון בחו"ל, ולא בבורסה המקומית - ביינארט הזכיר בין השאר את וויקס ומטומי -  וטען כי המהלך הנדון "ך יעודד השקעה בחברות ישראליות של משקיעים מקומיים וזרים כאחד וכן יסייע לנזילות של הבורסה המקומית". בה בעת, ביינארט הסכים לכך שיש למצוא פיתרון להסדרת ההגנה על ציבור המשקיעים.