נחשף בכלכליסט
המימון מחדש בדליה אנרגיה: לקחה יותר ממגדל, פחות מכלל
החברה לא חיכתה להפעלתה של תחנת הכוח הפרטית שבהקמתה, וכבר סיימה מימון מחדש לחוב של 3.2 מיליארד שקל. העסקה, שכרוכה בקנס פירעון מוקדם של כ־300 מיליון שקל, תחסוך לחברה הוצאות מימון של 30-40 מיליון שקל בשנה
חברת דליה אנרגיה סיימה בשבוע שעבר מימון מחדש של חוב ענק בהיקף 3.2 מיליארד שקל. ל"כלכליסט" נודע כי הסכם המימון של החברה, המקימה את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל באתר צפית, כולל את מרבית הגופים המוסדיים שלקחו חלק בהסכם המקורי. מגדל הגדילה את חלקה על חשבון כלל ביטוח, שבחרה להישאר רק עם חלק קטן מהחוב. הכוונה למחזר את החוב פורסמה לראשונה ב"כלכליסט".
- דליה אנרגיות תנצל את הריבית הנמוכה למיחזור חוב ענק של 3.2 מיליארד שקל
- נמל אשדוד מתנתק מחברת החשמל, ירכוש חשמל מדליה אנרגיות
- עשרות קיבוצים יתנתקו מחברת החשמל - ויעברו לדליה אנרגיות
ההלוואה החדשה תהיה במח"מ של 9-8 שנים ובריבית שנתית צמודת מדד של 4%. זו נמוכה מריבית של 5.5% עבור החוב הקודם, שנקבע בהסכם המימון המקורי בנובמבר 2012.
החברה, המנוהלת על ידי איתן מאיר, בחרה לממן מחדש את החוב כדי לנצל את סביבת הריבית הנמוכה השוררת במשק ולצמצם עלויות. העסקה, שהובילה פירמת גיזה־זינגר אבן, תחסוך לדליה אנרגיות 30–40 מיליון שקל בשנה בהוצאות מימון.
בדרך כלל עסקת מיחזור שכזו מתבצעת לאחר שתחנת הכוח פועלת כבר כמה חודשים והסיכונים יורדים. במקרה הנוכחי, המיחזור מתבצע עוד לפני שהתחנה בצפית החלה לפעול.
בעסקת המימון המקורית העמיד בנק לאומי אשראי של כ־700 מיליון שקל, ונהנה מעמלות בגין גיבוש וניהול חוב שבו קונסורציום של שישה מוסדיים. אלה כוללים את עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות, שהעמידו 540 מיליון שקל; כלל והראל עם 500 מיליון שקל כל אחת; פסגות ומנורה עם כ־400 מיליון שקל כל אחת; ומגדל, שהצטרפה ברגע האחרון והעניקה אשראי של 200 מיליון שקל. בעסקה החדשה תרד כלל ל־100 מיליון שקל בלבד, ואילו מגדל תעלה ל־600 מיליון שקל.
המלווים נאלצו לספוג ירידה של כ־1.5% בריבית, אבל חלק ממנה קוזז בקנס פירעון מוקדם של כ־300 מיליון שקל. המלווים הביאו בחשבון שלחברה יש אלטרנטיבה של מימון בנקאי, ולכן השלימו עם המיחזור והשתתפו בו.
בעלי המניות של דליה הם משקי הקיבוצים (47.7%); קרן תשתיות ישראל (20%); סיגמא־אפסילון של ד"ר עלי ברנע, משה לסרי ויגאל פורת (19.8%). כמו כן מחזיקים בדליה רון טירה וארגון קניות של משקי עמק יזרעאל (12.5%), שרכשו את המניות ב־2013 ממשפחת לנדאו תמורת 80 מיליון שקל לפי שווי של 650 מיליון שקל.
בעסקה הראשונה כללה הסגירה הפיננסית של הפרויקט מודל חלופי להעמדת מחצית מההון העצמי שנדרש מיזמי הפרויקט (20% משוויו). במסגרת המודל הנפיקה דליה מניות בכורה (שנהנות מקדימות בחלוקת דיבידנד) בשווי 400 מיליון שקל לגופים מממנים. זאת בהלוואה צמודת מדד הנושאת ריבית שנתית של כ־13%. המודל הזה חסך מבעל דליה את גיוס ההון דאז.
התחנה בצפית, שתפעל בהספק של 870 מגה־ואט, הוקמה על ידי אלסטום הצרפתית ותספק חשמל לחברת החשמל (70%). מרבית היתרה תגיע לקיבוצים. התחנה תחל לפעול בחודש הבא בהספק של 435 מגה־ואט, וחודש לאחר מכן תציג הספק של 432 מגה־ואט נוספים.