כחלון זה לא רק דיור: מעלה הילוך בהפרטת הבורסה בת"א

שר האוצר משה כחלון מתחיל לקדם את הפרטת בורסת תל אביב. ל"כלכליסט" נודע כי כחלון יוביל את שינוי מבנה הבעלות בבורסה בת"א, על פי מתווה שהכינה הבורסה ורשות ני"ע. בימים הקרובים כחלון צפוי לחתום על תזכיר החוק ולהוציא אותו להערות הציבור למשך 21 יום. בתום התקופה יועבר החוק לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה ווועדת הכספים.

שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, הציג את נושא שינוי בעלות הבורסה בפני כחלון בדו"ח השנתי שהגיש ביוני האחרון. בדו"ח ציין האוזר, שרואה בהפרטת הבורסה את אחד המהלכים החשובים של כהונתו, כי בשני העשורים האחרונים הפכו מרבית הבורסות בעולם לפרטיות.  

ההצעה מסדירה את הפיקוח של הרשות על הבורסה, בכל הנוגע לשינויים החדשים כמו חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות של הבורסה ויכולת אכיפה מנהלית על חבריה ומנהליה. בנוסף, החוק יאפשר לבורסה זרה לרכוש את השליטה בבורסה בת"א, אולם מכירת שליטה תהיה כפופה לאישור שר האוצר.

בפגישות שקיים לאחרונה התייחס מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט לאפשרות של שיתוף פעולה עם בורסה זרה, כדוגמת נאסד"ק או בורסת ניו יורק. ביינארט אמר כי שיתוף פעולה כזה יאפשר להפוך את בורסת ת"א לחממה לחברות טכנולוגיה, שיגייסו בארץ בשלבים מוקדמים יותר בשויים של כ־300 מיליון שקל, ובהמשך יוכלו להגיע לנאסד"ק במסלול קל יותר.

מחלוקת על מתווה חלוקת מניות הבורסה

גם בבורסה נערכים להפרטה וב־30 ביולי יתכנסו 26 חברי הבורסה לאסיפה בה יכריעו בין שני מתווים לחלוקת מניות הבורסה. לפי הצעת החוק כל חבר בורסה יוכל להחזיק לכל היותר ב־5% מהמניות מהבורסה המופרטת. כיום הבנק הבינלאומי, בנק הפועלים ובנק לאומי מחזיקים כיום יחד ב־45% מניות הבורסה וכל הבנקים יחד מחזיקים בלמעלה מ־75% מהמניות. כך שהמבנה החדש אמור לבזר את אחזקות הבנקים ולהכניס לצידם חברי בורסה חדשים.

אולם ישנן שתי סוגיות לא פתורות סביב נושא ההפרטה וחלוקת המניות בין חברי הבורסה. הראשונה היא נושא הסליקה שכיום מצוי בידי הבורסה ומהווה נתח נכבד מהכנסותיה. גורמים שונים טוענים כי יש להוציא את הסליקה מידי הבורסה לגורם חיצוני, דבר שיביא להורדת מחירים והגברת תחרות. אך על פי הערכות, כחלון לא מקשר את הסוגיה למהלך ההפרטה וישאיר אותה לשלב מאוחר יותר.

סוגיה נוספת, שמעוררת חלוקי דעות בין חברי הבורסה, היא אופן חלוקת המניות בין חברי הבורסה. יו"ר הבורסה אמנון נויבך הכין מתווה חלוקה, שמקובל בבורסות בעולם, שמתבסס על ותק, תרומה למסחר ורווחיות. אך לחלוקה זו מתנגד חבר הבורסה אי.בי.אי, שטוען שיש לחלק את המניות בצורה שווה בין חברי הבורסה ובעלי המניות הנוכחיים. חלוקת המניות על פי המתווה של נויבך תעניק לבנקים הגדולים 67% ממניות הבורסה.

הבנק הבינלאומי יקבל את שיעור האחזקה הגבוה ביותר במניות – 19%, אך מאחר שהבינלאומי מחזיק בשלושה בנקים נוספים (יובנק, בנק מסד ובנק אוצר החייל) הנתח שלו יגדל ל־25%. בנק הפועלים יקבל 14.1% ממניות הבורסה, בנק לאומי יקבל 11.3%, בנק מזרחי טפחות יחזיק ב־8%, בנק ירושלים יקבל 6.5%, חלקו של בנק איגוד יעמוד על 6.2% ובנק דיסקונט יחזיק ב־5.8%. בתי ההשקעות יקבלו נתחים קטנים יותר, כך למשל מיטב דש יקבל נתח של 3.8%, פסגות 3.4%, מגדל 3.2%, ואי.בי.אי יקבל 2.9%.

לעומת זאת, ההצעה של אי.בי.אי מעניקה לכל חבר בורסה 3.85% והמשקל הכולל של הבנקים יעמוד על 38.5% בלבד. גורמים בשוק אמרו ל"כלכליסט" כי "נושא הקטנת הריכוזיות נמצא היום בשיח הציבורי, והמתווה שהבורסה מקדמת לא עולה בקנה אחד עם השיח". גם בדו"ח של רשות ני"ע ישנה התייחסות לכוח הרב של הבנקים כחברי הבורסה, שכן על פי נתונים שנאספו ברשות הבנקים גובים מלקוחותיהם עמלות של 3.5 מיליארד שקל בשנה, אך מתוך סכום זה הם מעבירים לבורסה רק 120 מיליון שקל.

נקודה נוספת שעלתה קשורה למגבלת אחזקה של עד 5%. במתווה של נויבך, הבנקים יידרשו למכור את העודפים. "אם נלך למשל על שווי של 400 מיליון שקל לבורסה", אמר ל"כלכליסט" בכיר בבית השקעות, "אז יוצא שהבינלאומי יקבל פרס של 56 מיליון שקל. אולי לבינלאומי זה לא הרבה כסף אבל לנו כן". מאחר ודרוש רוב של 75% באסיפה, הערכות הן שלא תהיה ברירה אלא להגיע למתווה פשרה שיאזן בין שני המתווים.

חיסכון של 700 מיליון שקל לחברי המסלקה

בתוך כך, מחלקת ניהול הסיכונים של הבורסה יוצאת במהלך שצפוי לשחרר לחברי המסלקה כ־700 מיליון שקל, זאת באמצעות הקלה בחישוב השווי של הביטחונות המופקדים. "מקדמי הכיסוח" (Haircuts), שלפיהם חברי המסלקה מחשבים את שווי הביטחונות, יקטנו ומהלך זה יאפשר לבנקים ולחברי מסלקה נוספים (חש"בים) להפקיד עבור כל עסקה ביטחונות בסכום נמוך יותר. כיום הבורסה מחזיקה בביטחונות בהיקף יומי שנע בין 9 ל־11 מיליארד שקל.

המהלך מתבצע לאחר בחינה של הנעשה בבורסות בעולם והתאמה של הדברים למצב בישראל. הציפייה היא שהמהלך יאפשר לבנקים ולברוקרים להגדיל את היקפי האשראי שהם נותנים ללקוחות, יקטין את היקפי הביטחונות ש"שוכבים" לא תזוזה ויביא להגדלת מחזורי המסחר בבורסה.