הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות בדרך החוצה מתפעול הגמל

הבנקים הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות החלו לבחון את יציאתם מתחום תפעול קופות הגמל עבור הגופים המוסדיים. זאת, בתגובה למהלך שמוביל משרד האוצר שבמסגרתו ייאסר על גוף מוסדי לבצע ברוקראז' (פעולות קניה ומכירה) בתיקי העמיתים שלו באמצעות חבר הבורסה ש"בתוך הבית", או באמצעות הבנק המתפעל שלו. כיום הבנקים משמשים כמתפעלים בתחום קופות הגמל, אף שניהול הקופות עבר לבתי השקעות במסגרת רפורמת בכר.

משמעות המהלך שאותו מובילה המפקחת של שוק ההון באוצר, דורית סלינגר היא שהבנקים יידרשו לבחור בין תפעול קופות וחשבונות של מוסדיים לבין מתן שירותי ברוקראז' לגופים אלה. לבד מבנקים בישראל, פעילות הברוקראז' קיימת גם בבתי השקעות שונים ובבנקים זרים, אולם פעילות התפעול (בקאופיס) שכוללת רישום התנועות בין החשבונות והפעולות שנעשו לחשבונו של העמית, נעשית רק באמצעות ארבעה בנקים – הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות והבינלאומי – שרושמים הכנסה כוללת של כ־250 מיליון שקל על הפעילות. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועיים האחרונים זומנו הבנקים לשימוע בפני אנשי הפיקוח על שוק ההון כדי להביע את עמדתם. בנק הפועלים היה היחיד שנציגיו הגיעו לפגישה והביעו הסתייגות מהחלטת המפקחת. בפיקוח לא השתכנעו מהטיעונים והודיעו כי בכוונתם להוביל את המהלך עד הסוף.

פעילות הברוקראז' הנה רווחית יחסית וכך גם עצם ניהול החשבון בבנק מצד קופת הגמל. בנקים מסוימים, כך נטען באוצר, נהגו בסבסוד צולב כשתפעלו קופות גמל גדולות עבור בתי ההשקעות במחירי הפסד או איזון, כדי להרוויח מפעילות הברוקראז'. פעילות התפעול נעשית במחירים נמוכים של 0.04% על התיק. באגף שוק ההון טוענים עוד כי בעוד דמי התפעול משולמים על ידי הגוף המנהל הרי שעמלות הברוקראז' ודמי המשמורת משולמים על ידי העמיתים. באוצר טוענים עוד כי המוסדיים מתפעלים את הביטוח וקרנות הפנסיה, וכי אין סיבה שלא יתפעלו גם את הגמל.

ציון קינן ורקפת רוסק עמינח צילום: סיון פרג'

הפועלים ולאומי מחזיקים בנתח הגדול ביותר (32.5% כל אחד) מתפעול קופות הגמל. הפועלים מנהל את הקופות של פסגות כלל ומנורה בהיקף כולל של 122 מיליארד שקל, לאומי מנהל את הקופות של אלטשולר שחם, הראל, ילין לפידות ומגדל בהיקף כולל של122 מיליארד שקל, מזרחי טפחות (20%) מנהל את הקופות של מיטב דש, אקסלנס והלמן־אלדובי בהיקף כולל של 75 מיליארד שקל, ואילו הבינלאומי (12%) מנהל את קרנות המורים ואנליסט בהיקף כולל של 48 מיליארד שקל. ניסיון של איגוד הבנקים לקבוע עמדה אחידה של הבנקים בנושא נכשל, שכן בנקים שאינם פעילים בתחום התפעול לא היו מוכנים ליישר קו עם הבנקים המתפעלים. עוד טוענים הבנקים כי כל עוד מדובר בטיוטה, הם לא מתכוונים לקבל החלטה רשמית. בכל מקרה, יציאתם של הבנקים מהתחום לא תהיה מיידית אלא עשויה לארוך עד שנה.

עבור הבנקים שאינם פעילים בתפעול ובברוקראז' מדובר בסוג של הזדמנות. בעוד שהפועלים ולאומי, וכנראה גם מזרחי טפחות, מתכוונים לצאת מפעילות התפעול (במזרחי טוענים כי לא התקבלה החלטה), הרי שבבינלאומי עדיין לא החליטו כיצד ינהגו לאור העובדה שמדובר במתפעל הקטן ביותר מבין אלו הקיימים. בנק דיסקונט כבר יצא מהתחום בסוף 2014 והלקוח הגדול היחיד שלו, כלל ביטוח, עבר לפועלים.

גורמים בשוק ההון טענו כי יש היגיון בטיעונים של הפיקוח, אולם הם דוחים הערכת האוצר כי המהלך יוכל לחסוך עד כ־300 מיליון שקל בשנה, ולטענתם מדובר בסכומים זניחים שייחסכו בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אם בכלל. עוד הוסיפו הגורמים כי גוף פרטי שיקבל את התפעול לא יבצע השקעות בפיתוח בהיקפים שנעשים בבנקים, וכי מדובר באחריות גדולה מדי שטעויות בה יכולות להביא לקטסטרופה. בנוסף, בכל אחד מהבנקים מועסקים כמה עשרות עובדים בתחום, והמהלך עלול להיות מלווה גם בפיטורים. עוד נטען כי גופים פרטיים אף עלולים לייקר את השירות, וכי הפרדה בין הברוקראז' לתפעול איננה חכמה מנקודת מבטו של הלקוח, בשל הקשר ההדוק בין הפעילויות.