כמה שווים היום 100 דולר שהושקעו ב-S&P ב-1950?

השבוע בפרויקט המשותף של כלכליסט ובית ההשקעות IBI: שאלה מהקוראים: "איך זה שמשקיע שיצא מהשוק מפספס דווקא את הימים הטובים אך לא את הימים הרעים? ומה קורה לתיק כשהמשקיע מחמיץ גם את הימים הטובים וגם את הרעים?" התשובה מובילה אותנו לגרף הבא:

הגרף מראה מה קורה ל-100 דולר שהושקעו במדד S&P 500 מאז מרץ 1950 ועד מרץ 2015. בהנחה ולא מוכרים ונוקטים באסטרטגיית "קנייה והחזקה", על כל 100 דולר שהשקעתם, תקבלו כ-12,600 דולר. אלא שבאופן מפתיע אם נחסיר את הביצועים של שמונת הימים הטובים ושבעת הימים הרעים, התשואה של התיק תהיה גבוהה יותר וככל שנחסיר יותר ימים טובים ורעים, התשואה של המדד תהיה גבוהה יותר.

יוצא מכך שהמיתוס להיות מחוץ לשוק לטווח זמן קצר נושא סיכון רציני לתשואה הוא לא נכון. כאשר מנסים לתזמן את השוק, לעתים קרובות גורמים יותר נזק לתיק מאשר אם נוקטים בקניה והחזקה. יש לכך שתי סיבות – הראשונה היא שאין לנו באמת מושג מתי בדיוק הימים הללו יתרחשו ולכן היכולת שלנו להיכנס בזמן ולצאת בזמן מאוד מוגבלת. והסיבה השנייה היא שרוב האנשים אמוציונאליים ואימפולסיביים מה שמוביל אותם לקבלת החלטות נמהרות ושגויות.

אין זה אומר שבכל מקרה אסור למכור. להפך, כדאי בכל נקודת זמן לבחון, להתאים את הפוזיציה למצב העולם ולקבל החלטות מושכלות. אבל החלטה למכור ני"ע מסוים בגלל ירידות קצרות טווח, כתוצאה מפאניקה או הליכה אחרי העדר, מקבעת הפסדים ושוללת אפשרות תיקון של השוק בטווח הארוך.

הכותבת הינה עובדת בית ההשקעות IBI.