פרשנות
ממיילן ועד רימסה - הכשלונות שהראו לויגודמן את הדרך החוצה מטבע
התשלום המופרז על אקטביס, פרישתו של סיגורדור אולפסון, הקנס בארה"ב, וניהול הציפיות מול וול סטריט - תקופת כהונתו של ויגודמן כמנכ"ל ענקית התרופות היתה רצופה בהחלטות ובאירועים שהובילו למשבר הנוכחי
- דרמת ענק בחברת טבע: המנכ"ל ארז ויגודמן פורש
- ויגודמן הוא המנכ"ל הרביעי שטבע מחליפה תוך עשור - וזאת אשמת הדירקטוריון
- האנליסטים ביום שאחרי ויגודמן: "טבע נטולת מנכ"ל, עמוסת חוב ומחפשת כיוון עסקי חדש"
החודשים הראשונים היו טובים וטבע עשתה בהן שתי רכישות ממוקדות לא יקרות ובעלות פוטנציאל. הראשונה היתה לבריס תמורת 825 מיליון דולר והשנייה ניופאת' תמורת 268 מיליון דולר - שתי החברות מפתחות תרופות אינובטיביות בתחום הכאב שמשיק לתחום ההיכרות העמוק של טבע של טרשת נפוצה שבו היא שלטה עם הקופקסון.
אבל אלה היו בערך החדשות הטובות האחרונות בכהונה של ויגודמן. מספר חודשים לאחר מכן יצאה טבע למהלך שאפתני של רכישת מיילן ב-37 מיליארד דולר. מיילן לא רצתה להימכר, אבל ויגודמן התעקש. והתכתב עם היו"ר הנמרץ של מיילן רוברט קורי בשרשרת מכתבים שזכתה לחשיפה נרחבת על רקע אלימותה יחסית למה שמקובל בוול סטריט. על הדרך עשתה טבע את המהלך הראשון ששורשיו נטועים בחטא ההיבריס ורכשה חבילה של 20 מליון מניות מיילן, כ-4% מהחברה, שאיתן היא תקועה עד היום ואשר הניבו לה עד כה הפסד.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
לאחר שנסוגה מרכישת מיילן, עברה טבע ליעד הבא שויגודמן אמר שלמעשה היה היעד המקורי והמועדף - החטיבה הגנרית של אלרגן. זו הסכימה להיפרד מהפעילות ב-40 מיליארד דולר בעסקה שנראתה יקרה כבר אז, אך אשר הפכה ליקרה להחריד בהמשך כאשר מניות הפארמה החלו לצנוח. הדבר התרחש בעיקר ככל שהלך והתקדם קמפיין הבחירות של הילרי קלינטון לנשיאות ארה"ב, אשר חרתה על דגלה להוריד את מחירי התרופות.
בעת השלמת העסקה, בקיץ 2016, כבר היה ברור שטבע משלמת בערך כפול ממה שצריך על הפעילות, אבל ההתעקשות שהיא, עם מומחיותה במיזוגים ורכישות, תדע להפיק מכך את המקסימום הרגיעה את המשקיעים. לכך הצטרפה העובדה שהחוב העצום שנטלה על עצמה טבע בהיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר, גויס בריביות שפל.
אלא ששני אירועים שקרו בהמשך הפריכו גם את הפרדיגמה הזאת ואת הדבר שטבע התגאתה בו הכי הרבה חוץ מהקופקסון - הידע העמוק שלה באיתור החברות הנכונות לרכישה ומיזוגן בתוך המבנה הקיים תוך ניצול מקסימלי של סינרגיות. הראשונה נפלה עם התפוצצות פרשת רימסה, כאשר התברר כי החברה המקסיקנית שעליה שילמה טבע 2.3 מיליארד דולר היא פלופ, שמתקני הייצור שלה לא מאושרים לשימוש ושהציגה מצגי שווא לאנשי טבע שעשו את בדיקות הנאותות. המכה השנייה הגיעה בסתיו עם פרישתו המפתיעה של סיגורדור אולפסון, האיש שבא מאלרגן ושהיה אמור למזג את החברה הנרכשת בתוך טבע.
המכות שהגיעו בהמשך נחתו על הקרקע הפוריה של כשלונותיו של ויגודמן אף שלא היו קשורים בו - תשלום קנס של חצי מיליארד דולר לרשויות בארה"ב על התנהלות מושחתת ברוסיה וחקירת ההגבלים העסקיים בארה"ב על תיאום מחירי תרופות עם חברות גנריות אחרות. פרשה זו עדיין לא הסתיימה.
אך מה שריחף יותר מהכול לאורך תקופת כהונתו של ויגודמן בטבע היה ניהול הציפיות מול וול סטריט. על אף שאייל דשא, סמנכ"ל הכספים שלצידו, הוא מומחה בדיוק לכך ועשה את העבודה לאורך שנים רבות בצ'ק פוינט, השניים לא הצליחו לתקשר את עצמם לקהילת האנליסטים והמשקיעים.
באופן חסר תקדים, האנליסטים הקשיבו לתחזיות של ויגודמן ודשא והתעלמו מהן, כשהם מכניסים לאקסלים מספרים אחרים לגמרי. המחלוקת העיקרית, שהסתיימה בשבוע שעבר בנצחון האנליסטים, היתה סביב אובדן הפטנטים על הקופקסון. בעוד שבטבע התעקשו שהחברה תצליח למנוע תחרות גנרית עד סוף 2017, הפסד בבית המשפט בשבוע שעבר סולל את הדרך לכניסתן של מתחרות גנריות כבר בחודשים הקרובים. הדבר מגלח עוד כמיליארד דולר מההכנסות הצפויות של טבע וזאת כבר אחרי שחתכה את התחזיות בתחילת השנה.
כעת עם עזיבתו של ויגודמן, המשימה העיקרית של המנכ"ל הבא של טבע תהיה להצליח בעיכול אלרגן כדי לחזור לצמיחה ולשרת את החוב ללא פגיעה במדיניות דיבידנד. גם אם יצחק פטרבורג יצליח באחת מהן, כבר יהיו לו יותר הישגים מאשר לויגודמן.