סלינגר מזהירה את חברות הביטוח: "מספר מושכי הקצבה בביטוחי מנהלים יזנק"

רשות שוק ההון בראשות דורית סלינגר מעריכה כי שיעור החוסכים בביטוח מנהלים שיבחרו לקבל קצבה חודשית בפרישה עשוי לזנק בשנים הקרובות בעד 40% במקרה קיצון, לעומת הבחירה במשיכת כלל הכספים בבת אחת. כך עולה מחוזר יישום הוראות סולבנסי 2 - דרישות ההון החדשות שחברות הביטוח יצטרכו לעמוד בהן.

התחזית רלבנטית רק לכספים שנחסכו בביטוחי מנהלים עד 2008. כספים שהופקדו לאחר מכן יכולים להימשך רק כקצבה חודשית. בפוליסות שהונפקו מאז 1990 נחסך עד 2008 היקף של 97.8 מיליארד שקל.

קצבה מובטחת, ללא קשר לתוחלת החיים

ביטוח מנהלים הוא מוצר שהבטיח לחוסכים בו קצבה חודשית קבועה, שלא תושפע לרעה מהתארכות בלתי צפויה בתוחלת החיים. המוצר הגדיר מקדם קצבה קבוע שצופה את מספר החודשים שהאדם יחיה לאחר הפרישה, ובגיל הפרישה הסכום שצבר החוסך חולק במקדם הקצבה שלו - ועל בסיס זה חושבה הקצבה החודשית שיקבל לכל חייו.

כך, למשל, אם אדם חסך 1.4 מיליון שקל והמקדם המובטח עמד על 140, הקצבה החודשית אמורה היתה לעמוד על 10,000 שקל, בהנחה שיחיה 140 חודשים לאחר גיל הפרישה. כל חודש נוסף של קצבה ייצא מכיסה של חברת הביטוח - מה שאומר שהחברה לוקחת על עצמה את הסיכון וצפויה לספוג הפסדים כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים. אם אדם פורש עם מקדם קצבה של 140 בגיל 67, חברת הביטוח צפויה להתחיל לשלם מכיסה לקראת הגעתו לגיל 79. בהתחשב בכך שתוחלת החיים לגברים כיום היא 81 - ההפסד לחברת הביטוח כמעט מובטח.

כך, עד שנת 2001 הציעו חברות הביטוח מקדם קצבה של 140 - כלומר הן העריכו כי אנשים יחיו בממוצע רק 11.6 שנים לאחר הפרישה. עד לביטולו ב־2013 זינק המקדם שהציעו חברות הביטוח ליותר מ־200. במצב כזה אותו החוסך עם 1.4 מיליון שקל יהיה זכאי לקצבה של 7,000 שקל בלבד. המקדם חושב על בסיס תוחלת החיים בעת שניתן, בשקלול מקדמי הגנה, ומי שבחר לחסוך בביטוח מנהלים שילם על הבטחת המקדם הזה בדמי ניהול גבוהים. ב־2013 בוטלה האפשרות להציע למצטרפים חדשים לביטוחי מנהלים מקדם קצבה מובטח.

עד לפני כמה שנים מרבית החוסכים בביטוחי מנהלים אמנם שילמו דמי ניהול גבוהים בשביל המקדם המובטח, אך בפועל בגיל פרישה בחרו למשוך את כלל הסכום שצברו. אלא שבשנים האחרונות גוברת המודעות לכדאיות שבניצול המקדם, בניגוד לאינטרס של חברות הביטוח. לא בכדי, חברות הביטוח מציעות לא פעם לחוסכים לשקול בחיוב למשוך את החיסכון בבת אחת.

ככל שיותר חוסכים בביטוחי מנהלים בוחרים בפרישה למשוך קצבה, הסיכון לחברת הביטוח עולה - והיא צריכה להגדיל את עתודות ההון שלה. לכן הוראות הסולבנסי החדשות דורשות מחברות ששיווקו ביטוחי מנהלים לרתק הון משמעותי עבור הסיכון של התארכות תוחלת החיים.

המקדמים הישנים שניתנו בפוליסות שהונפקו עד שנת 2001 התבררו עם השנים כאטרקטיבים מאד, לאור התארכות תוחלת החיים. החל מ-2001 המקדמים שניתנו בפוליסות כבר היו גבוהים בהרבה ולפיכך פחות אטרקטיבים למימוש. כמובן שבעוד מספר עשורים, כאשר המבוטחים שרכשו את אותם מקדמים יגיעו לגיל פרישה, גם הם עשויים להתברר כאטרקטיבים, אם כי לפי גורמים מקצועיים בענף הביטוח, חברות הביטוח לקחו מקדמי הגנה גבוהים מאד ולכן צריך שתוחלת החיים תזנק דרמטית כדי שהמקדמים הללו יצדיקו עצמם.

הנזק למגדל עשוי להגיע ל־1.5 מיליארד שקל

חברות הביטוח מציגות מדי שנה מעין הערכת שווי לפעילות שלהן, שנקראת "ערך גלום". זו כוללת ניתוחי רגישות לתרחישים שונים, שחושפים את הפגיעה בשווי המוערך של הפעילות בעקבותיהם. יש לציין כי הערכות אלה גבוהות משמעותית משווי השוק של חברות הביטוח, והשוק אינו מסתמך עליהן.

שלמה אליהו בעל השליטה במגדל צילום: עמית שעל

מגדל, שהעריכה נכון לשנת 2015 את שווי תיק ביטוח החיים והבריאות שלה ב־11.3 מיליארד שקל, העריכה כי כל עלייה של 10% במימוש קצבה על פני משיכה הונית של חוסך תגרע 3.2% משווי זה - כלומר 367 מיליון שקל. אם מביאים בחשבון את הציפייה לזינוק ב־40% במשיכת קצבה, שווי של פעילות ביטוח החיים של מגדל ייחתך בכמעט 13% או ב־1.46 מיליארד שקל. מגדל, כלל והפניקס הן החברות עם תיק ביטוח החיים הגדול ביותר, והן צפויות להיפגע באופן החמור ביותר בתרחיש כאמור.