בנק ישראל צפוי לאפשר לראשונה לגופי הגמל והפנסיה לרכוש את חברות כרטיסי האשראי
זאת, לצד משקיעים פרטיים וקרנות פרייבט אקוויטי שיוכלו לרכוש את החברות. רלוונטיים לעניין זה רק גופי גמל ופנסיה שמנהלים עד 100 מיליארד שקל של כספי ציבור
בחלוף שנה מהמועד שבו ניתן האור הירוק, באמצעות חקיקת חוק שטרום, להתנעת תהליכי המכירה של ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים השולטים בהן (הפועלים ולאומי בהתאמה), בנק ישראל צפוי לאפשר לראשונה לגופי הגמל והפנסיה לרכוש את חברות כרטיסי האשראי, ולשלוט בהן. זאת, לצד משקיעים פרטיים וקרנות פרייבט אקוויטי שיוכלו לרכוש את החברות, כמו גם לצד רכישה בבורסה באמצעות הצעת מכר.
- חברות האשראי החוץ־בנקאי ספגו עלייה בחובות המסופקים
- גופי אשראי חוץ בנקאיים יחויבו למסור מידע למאגר נתוני האשראי
- חברות האשראי מורידות גז: ירידה בהלוואות לרכישת כלי רכב
יש לציין, כי רלוונטיים לעניין זה רק גופי גמל ופנסיה שלא מנהלים מעל 100 מיליארד שקל של כספי ציבור. לכן למעט מגדל, מנורה, כלל, הראל והפניקס, יתר גופי הגמל והפנסיה יוכלו להתחרות על הרכישה. מדובר על גופים כמו הראל, הפניקס, איילון, אנליסט, הלמן אלדובי, אייביאי מיטב דש ועוד.
לצד העובדה שעבור קרנות הפנסיה וקופות הגמל רכישת חברת כרטיסי אשראי יכולה להיות עסקה מאד מעניינת בהיבטים מסוימים גם אם לא בהיבט של עמלת הסליקה וההסתמכות על מנגנון כרטיסי האשראי שהשימוש בו צפוי להתמעט בעתיד, הרי שמהלך זה של בנק ישראל עשוי לרמוז על כך שלא עומדים על הפרק רוכשים פוטנציאליים שעשויים להביע עניין וישנו חשש כי במידה ולא יאפשרו לגופי הגמל והפנסיה גם להיכנס לתמונה, הרי שהסיכוי שיימצא רוכש ספציפי הינו קטן מאוד.
חדירה לאשראי צרכני ומאגר לקוחות
לגופי הגמל והפנסיה יש עניין ברכישת חברות כרטיסי האשראי - אבל לא בזווית של רווחי הסליקה, שכן בהתאם למתווה החדש עליו הכריזה הנגידה בשבוע שכבר העמלה הצולבת צפויה לרדת בהדרגה עד 2024 לרמה של 0.5% מה שאומר שמדי שנה ההכנסות יתכווצו בהיקף של 300-250 מיליון שקל בשוק חברות כרטיסי האשראי. את חברות הביטוח וגופי הפנסיה מעניין לקבל דריסת רגל בשוק האשראי הצרכני הנשלט היום רובו ככולו על ידי הבנקים.
צילום: בלומברג
לבנקים יש כיום יתרון מובנה על הגופים המוסדיים במתן אשראי צרכני מהסיבה הפשוטה שכל הפעילות הפיננסית השוטפת של הלקוח מתבצעת דרך הבנק באופן שמקל על הבנק לתמחר את הסיכון שלו לאי החזר החוב. המשכורת החודשית של הלקוח נכנסת לבנק והבנק יודע כמה הלוואות לקח ומה היסטורית ההחזרים שלו. כל עוד לגופים המוסדיים אין את המידע הזה מבחינתם לתת הלוואה צרכנית ללקוחות שלהם ואף על פי שיש להם מאגר עצום של לקוחות דרך החסכונות הפנסיונים, זהו סיכון גדול מידי.
לכאורה, רכישת חברת כרטיסי האשראי תאפשר לגופים המוסדיים דריסת רגל בתחום האשראי הצרכני שכן הם יחשפו באופן זה לדפוסי החיובים השוטפים של הלקוחות ובהתאם יוכלו להציע להם הלוואות מותאמות אישית. אף על פי כן, בעתיד אמור להיכנס לשימוש מאגר נתוני אשראי שיהיה פתוח ונגיש לכלל השחקנים בתחום האשראי. מאגר זה אמור יהיה לרכז את כל סיפור החוב של משק הבית המבקש הלוואה במטרה להקל את תמחור הסיכון של הלווה ויכולת של יותר גופים להעמיד לו אשראי , ואם הכול ילך כשורה צפוי כי המאגר בתחילת 2019 יחל לפעול.
מאגר כזה עשוי לייתר את הצורך במאגר של חברות האשראי מבחינת הגופים המוסדיים ורכישת חברת כרטיסי האשראי תהיה אם כן רק אפשרות לזרז את הכניסה לתחום האשראי הצרכני. גם הגופים המוסדיים שישקלו רכישה של חברת כרטיסי אשראי יצטרכו כמובן לקחת בחשבון את האזהרה של בנק ישראל לפיה הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת עלולה לייתר בעתיד את השימוש בכרטיסי אשראי וכן טכנולוגיות שיחליפו את מנגנון סליקת הכספים של בתי העסק. אם בעתיד הצרכן הסופי יוכל לרכוש מוצרים דרך אפליקציות תשלום ודרך קבלת הלוואה ישירה מהבנקים, ייתכן שלא יצטרך כלל כרטיס אשראי וכך רכישה כזו על ידי הגופים המוסדיים בעצם תתמקד בעיקר במאגר הלקוחות של חברות האשראי וזירוז כניסה לתחום האשראי הצרכני עוד בטרם מאגר נתוני האשראי יכנס לתוקף.
בהקשר זה יש לציין כי חברות האשראי עצמן מודעות לתחרות הטכנולוגית שמתפתחת וגם הן פועלות להשיק אפליקציות תשלום דיגיטליות וכניסה לתחומי טכנולוגיה חדשים להעברת כספים.
נזכיר כי בהתאם לחוק שטרום שתיים מתוך שלוש חברות כרטיסי האשראי , שהן ישראכרט ולאומי קארד (ללא כאל) - נדרש לגביהן כי הבעלים שלהם (הבנקים שהם הפועלים ששולט בישראכרט ולאומי ששולט בלאומי קארד) ייפרדו מאחזקותיהם בחברות האשראי במהלך השנתיים-שלוש הקרובות לכל היותר. הבנקים כבר שכרו לצורך כך שירותיהם של בנקי השקעות להתנעת המהלך.
