לאומי קארד וישראכרט בדרך לגיוס חוב של מיליארד שקל

ישראכרט ולאומי קארד, שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות בישראל, בוחנות יציאה לגיוס גדול של אג"ח - בין מאות מיליוני שקלים למיליארד שקל כל אחת. ל"כלכליסט" נודע כי הנושא הגיע לדיון ואושר עקרונית בדירקטוריונים של שתי החברות.

לא נקבע מועד מדויק לגיוס, אולם הוא צפוי לקרות בחודשים הקרובים - הרבה לפני סוף 2019, המועד שאותו הוועדה להגבלת התחרותיות במערכת הבנקאית קבעה להפרדה בין הבנקים לחברות האשראי. בבנקים בוחנים אפשרות למכירת האחזקות, אולם אם מהלך כזה לא יבשיל ייתכן שחברות האשראי יונפקו בבורסה. כמו כן בוחנים בשני הבנקים אפשרות לחלוקת המניות כדיבידנד בעין לבעלי המניות של הבנקים.

מוקדם מהצפוי

מדובר במהלך שהיה צפוי לקרות, לאור העובדה שחברות האשראי ייפרדו מהבנקים - ובעקבות זאת גם ממקורות ההון הזולים לאשראי שהן מעמידות ללקוחותיהן. בנק הפועלים שמחזיק בישראכרט ובנק לאומי שמחזיק ב־80% מלאומי קארד העניקו לחברות אשראי בריבית נמוכה - במיוחד בהשוואה לריבית הגבוהה יחסית שאותה לקחו מציבור לקוחותיהן. הפער בין הריביות אפשר לחברות האשראי להגיע מדי שנה לרווחיות גבוהה. כעת, ייתכן שעלות מקורות המימון - הריבית על האג"ח - תהיה גבוהה יותר מהריבית כיום.

מנכ"ל לאומי קארד רון פאינרו ומנכ"ל ישראכרט רון וקסלר צילום: עמית שעל

חברות האשראי החוץ־בנקאיות פנינסולה, נאווי ואופל בלאנס גייסו בעבר אג"ח בריבית שקלית של 2.5%‑2.7% בשנה. עם זאת, ההערכות היו כי חברות האשראי לא ייצאו במהלך של גיוס אג"ח לפני שיימצא פתרון להפרדתן מהבנקים. העיתוי המוקדם יחסית נועד לבחון את תנאי השוק ולהציג לרוכשים הפוטנציאליים את יכולתן לגייס חוב. שתיהן לא גייסו חוב בשוק ההון עד כה.

בימים האחרונים, לפחות אחת מהחברות החלה בבדיקות לקבלת דירוג מחברות הדירוג השונות, לקראת גיוס החוב. השבוע אמורים ראשי לאומי קארד, היו"ר ירון בלוך והמנכ"ל רון פאינרו, לצאת לסבב פגישות בלונדון עם קרנות ההשקעה המעוניינות ברכישת החברה. מדובר, בין השאר, בקרנות האמריקאיות אייפקס, ורבורג פינקוס, בלקסטון וביין.

שתי המשוכות שבדרך

שתי בעיות עשויות להקשות על הליך גיוס החוב של חברות האשראי. הבעיה הראשונה היא מחלוקת בין בנק ישראל לבין רשות שוק ההון לגבי המגבלה הקיימת בחוק על גיוס חוב של גופים פיננסיים, המגבילה אותם עד ל־2.5 מיליארד שקל.

לפי החוק, גופי אשראי חוץ־בנקאיים רשאים לגייס אג"ח שמטרתו העמדת אשראי עד לתקרה של 2.5 מיליארד שקל. מדובר בתקרה נמוכה מדי עבור שתי חברות כרטיסי האשראי, שנשענות על תיק אשראי של 5‑6 מיליארד שקל. תקרה זו תגביל אותן בהשגת היעד להפוך לשחקן מהותי בשוק האשראי הקמעונאי.

בבנק ישראל מעוניינים להעלות את התקרה רק עבור לאומי קארד וישרכארט. לעומת זאת, ברשות שוק ההון מעוניינים שההקלה הזו תחול על כלל גופי האשראי החוץ־בנקאיים, כדי למנוע מצב שבו חלק מהשחקנים יזכו ליתרונות על פני המתחרים שלהם.

הבעיה השנייה היא מחלוקת בין בנק ישראל לבין רשות ההגבלים העסקיים סביב המעבר לסליקה יומית בכרטיסי האשראי. ברשות מנסים לקדם את המהלך הזה, אולם בבנק ישראל מתנגדים ואף ציינו בטיוטת מתווה העמלה הצולבת כי אם ייעשה צעד שכזה הם ייבחנו שוב את חישוב העמלה. שתי המחלוקות הללו צפויות להיפתר בשבועות הקרובים.

לאומי קארד מצויה בהליך הגשת תשקיף הנפקה לרשות ני"ע, לקראת אפשרות של הנפקת מניות. ישראכרט הגישה תשקיף כזה כבר לפני כחצי שנה.

בלאומי קארד משוכנעים ביכולת החברה לגייס מקורות אשראי חוץ בנקאיים, אבל התהליך יהיה רלבנטי רק בהתאם להתקדמות הפרידה מבנק לאומי.

מישראכרט ולאומי קארד לא נמסרה תגובה.