הנפקה של דניה סיבוס עשויה לפתוח לסיידוף את התיאבון

הדיווח של לפידות קפיטל מתחילת השבוע, בדבר הכוונה להנפיק את מניות החברה־הבת דניה סיבוס בבורסה לניירות ערך בתל אביב, מפנה זרקור למתחרה סולל בונה, שבבעלות (100%) קבוצת שיכון ובינוי. אחרי הכל, מה שטוב ליעקב לוקסנבורג, עשוי להתאים גם לנתי סיידוף ששולט (47%) בקבוצת שיכון ובינוי. במשך שנים רבות הפעילות של שיכון ובינוי בתחום הקבלנות תשתיות ובנייה בחו"ל (SBI) התמקדה באפריקה, בעוד הפעילות של הקבוצה באותו תחום בישראל, באמצעות סולל בונה, נחבאה אל הכלים.

בשנים 2015-2013 הרווח התפעולי של מגזר קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל עמד על 1.2 מיליארד שקל, בעוד הרווח התפעולי של מגזר קבלנות תשתית ובנייה בישראל באותן שנים הסתכם בסכום צנוע יותר של 140 מיליון שקל. החמאה היתה מרוחה בפעילות של SBI בניגריה, ולא בזאת של סולל בונה בישראל. 

המהפך הגיע ב־2017 כאשר סולל בונה עברה לקדמת הבמה בדו"חות הכספיים של קבוצת שיכון ובינוי, זאת בזכות שילוב של שני גורמים עיקריים. האחד פגע בפעילות של הקבוצה בחו"ל, והשני היטיב עם הפעילות של הקבוצה בישראל. במהלך 2017 נפתחה חקירה בחשד להתנהלות בלתי תקינה ומתן שוחד במסגרת הפעילות של שיכון ובינוי באפריקה. הדבר הביא לירידה חדה בפעילות של SBI ולצניחה ברווח של מגזר קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל. אם ב־2016 הפעילות של שיכון ובינוי בחו"ל תרמה לרווח התפעולי של הקבוצה 319 מיליון שקל, הרי שב־2017, השנה שבה החקירה הפכה לגלויה, הרווח התפעולי של המגזר צנח ל־136 מיליון שקל, ושנה לאחר מכן הוא הגיע לשפל של 44 מיליון שקל.

התרומה לרווח התפעולי

במקביל, החל מ־2017, תחת ניהולו של אהוד דנוך שהחל לכהן כמנכ"ל סולל בונה ב־2016, ניתן להבחין בשיפור משמעותי בתרומה של מגזר קבלנות תשתית ובנייה בישראל לרווח התפעולי של שיכון ובינוי. הרווח התפעולי המצטבר של המגזר בשלוש השנים האחרונות עמד על 348 מיליון שקל, והוא היה גבוה פי 2.5 מהרווח של המגזר בשנים 2015-2013, וגבוה ב־114 מיליון שקל מזה שהניב המגזר בשנים 2019-2017. השיפור שנרשם בפעילות של סולל בונה בתחום קבלנות תשתיות ובנייה בישראל מיוחס לעלייה בהיקפי הביצוע של פרויקטים שונים, הבולטים שבהם כוללים את פרויקט תחנת הכוח אשלים, פרויקט אינטל – לבניית מפעל חברת המחשוב בקריית גת – וביצוע פרויקט המכשול לאורך הגבול עם רצועת עזה.

נתי סיידוף. סולל בונה עברה לקדמת הדו"חות של הקבוצה צילום: אוראל כהן

במחצית הראשונה של 2020 מגזר קבלנות תשתית ובנייה בישראל הציג, לצד צמיחה של 12% בהכנסות שעמדו על 1.7 מיליארד שקל, זינוק חד של 124% ברווח לפני מס שהגיע ל־141 מיליון שקל. השיפור ברווח של המגזר נובע מסגירת חשבונות עם מזמיני עבודה, לרבות בפרויקט הרכת הקלה בתל אביב. כל זאת בזמן שהפעילות של שיכון ובינוי בתחום קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל (למעט ארה"ב) רשמה בינואר־יוני 2020 הפסד לפני מס של 10 מיליון שקל. בקבוצה מייחסים את ההפסד לירידה בקצב הפעילות עקב השפעת נגיף הקורונה.

הדיווח של לפידות קפיטל מתחילת השבוע בדבר הכוונה להנפיק את מניות החברה־הבת דניה סיבוס בבורסה לניירות ערך בתל אביב מפנה, כאמור, זרקור לסולל בונה, המתחרה ובעלת הפעילות הדומה. הרעיון להיעזר בבורסה לצורך גיוסי כספים לחברות־הבנות לא זר לקבוצת שיכון ובינוי. זה היה חלק מהתוכנית שגובשה בעידן שבו אייל לפידות ניהל את הקבוצה במטרה ליצור מצב שבו החוב של הקבוצה "יישב" בקומה של החברות־הבנות התפעוליות שצורכות את ההון, ולא בחברה־האם שעד כה גייסה איגרות חוב לטובת הפעילות של החברות־הבנות. התוכנית של לפידות היתה לגייס חוב באמצעות החברות־הבנות – שיכון ובינוי נדל"ן ושיכון ובינוי אירופה – אלא שהתוכניות האלו בוטלו, ולמצער הושעו, לנוכח משבר הקורונה.

יעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בלפידות קפיטל צילום: אוראל כהן

ככל הנראה, שיכון ובינוי תעדיף להנפיק בשלב הראשון את חטיבת האנרגיה שלה שפועלת בתחום שזוכה לעדנה בשוק ההון. אולם ההנפקה הנרקמת של דניה סיבוס עשויה לעורר אצל נתי סיידוף את התיאבון להנפיק את סולל בונה שנמצאת בתנופה עסקית. צבר ההזמנות של סולל בונה נמצא בשיאו והוא מגיע ל־6.4 מיליארד שקל. סכום זה לא כולל את הזכייה בפרויקט קריית המודיעין של צה"ל, באזור ליקית שבדרום, שהודעת הזכייה לגביו התקבלה רק ביולי השנה. עלות הקמת פרויקט זה לבדו מוערכת ב־3-2.5 מיליארד שקל. הנפקה מוצלחת של דניה סיבוס עשויה לעודד את שיכון ובינוי לבחון גם היא מהלך דומה עם סולל בונה.

שתי רכישות בתנאי לחץ

אי אפשר להתעלם מהדמיון שבין בעלי השליטה של שיכון ובינוי דניה סיבוס. סיידוף רכש את השליטה בשיכון ובינוי מידי שרי אריסון, כשהקבוצה נכנסה לסחרור בעקבות החקירה בחשד למתן שוחד בפעילות שלה באפריקה, ויעקב לוקסנבורג רכש את השליטה בדניה סיבוס במסגרת הסדר החוב של אפריקה שהוחזקה באותם ימים על ידי לב לבייב. שתי הרכישות שבוצעו תחת לחץ נעשו במחירים נמוכים יחסית, שיכולים לסייע לבעלי השליטה להציף ערך ולבצע סיבוב מהיר על ההשקעה.