משרד האוצר עומד להוציא לציבור מהכיס 162 מיליון שקל בשנה

1. דיון בזק בחודש יולי

עשר דקות. זה פרק הזמן שנדרש לשלושה חברי כנסת בוועדת הכספים לאשר בתחילת חודש יולי השנה הצעת חוק פרטית - ל אחד מחברי הכנסת שנכחו בדיון -שמטרתה לאפשר לשר האוצר לקבוע שיעור של דמי ניהול מינימליים שקופות הגמל יוכלו לגבות מהחוסכים. עשר דקות בלבד.

בין הקלות שבה אישרו חברי הכנסת את הצעת החוק לבין המשמעות של אותו דיון בזק פעורה תהום. עומק התהום הזו כמעט בלתי נתפס -פגיעה פוטנציאלית בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה באלפי חוסכים לפנסיה. חוסכים שבמקרים רבים עלולים אפילו לא לדעת שכספם נפגע, משום שהם כלל לא יודעים שיש להם כסף בקופת גמל כלשהי. הצעת החוק, שאותה יזם אמנון כהן מש"ס, קבעה ששר האוצר יהיה רשאי לא רק לקבוע את שיעור דמי הניהול המקסימליים שקופות הגמל רשאיות לגבות, אלא גם את שיעור דמי הניהול המינימליים. השם הזה -דמי ניהול מינימליים -מטעה וגורם לחשוב שמדובר בהטבה, כשבפועל ההפך הוא הנכון. הקביעה הזו היתה שווה לקופות הגמל הרבה כסף, והם חיכו לאישור הצעת החוק הזו בציפייה דרוכה משך חודשים, הרחק מתשומת הלב הציבורית.

למעשה, זהו מקרה בולט שבו האינטרס הציבורי נפגע פגיעה חמורה, מבלי שציבור החוסכים מודע לכך. לראיה, באותו דיון נכחו מלבד חברי הכנסת רק ארבעה נציגים. שניים מהם, מהמשרד לענייני גמלאים, כלל לא השתתפו בדיון. כך שבפועל נותרו רק שני נציגים פעילים. האחד הוא סגן בכיר לממונה על שוק ההון באוצר, רג'ואן גרייב, שאחראי מטעם האוצר על החיסכון הפנסיוני. השני הוא רונן סולומון, נציג איגוד לשכות המסחר, שבא לוודא שהכל מתקדם על פי התוכנית. תוכנית שהתחילה חצי שנה קודם לכן, במלחמה הגדולה שהתנהלה בוועדת הכספים, ובמסדרונות הכנסת, על הפחתת דמי הניהול.

2. הקופות נפגעות, ומבקשות פיצוי

27 בפברואר 2012. חדר הדיונים של ועדת הכספים היה מלא מפה לפה. ח"כים, נציגים של חברות הביטוח וקופות הגמל, לוביסטים, עיתונאים. כולם הגיעו להצגה הכי טובה בעיר באותה עת - הצבעה המכרעת על הרפורמה להפחתת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני.

הדיון ההוא היה שיאו של לחץ ציבורי של שבועות ארוכים, שבמהלכם פרסם "כלכליסט" מדי יום מדור מיוחד שהראה בדיוק עד כמה פוגעים דמי הניהול בחסכונות של הציבור לגיל הפרישה. קופות הגמל וחברות הביטוח, שמנהלות את כספי החוסכים, הבינו שדעת הקהל הכריעה. הלחץ הציבורי נשא פרי -תקרת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ירדה יותר ממה שפקידי האוצר התכוונו מלכתחילה. במקום תקרה של 1.2% מהנכסים שחוסך צובר בקופת הגמל שלו, תקרת דמי הניהול שנקבעה לבסוף היתה 1.05% מהנכסים שצבר החוסך בקופת הגמל.

קופות הגמל יצאו למלחמה בדיוק על ההפרש הזה, וניסו לנצח בה עד הרגע האחרון. משהבינו שהקרב הזה אבוד, התחילו קופות הגמל למצוא אפשרות לפצות את עצמן על אובדן ההכנסות -שמוערך ב־250 מיליון שקל בשנה -בדרך אחרת. ואחת הדרכים הטובות ביותר לפצות על אובדן הכנסות, הוא ליצור הכנסות חדשות מבלי שהציבור שם לב.

ראשית, קופות הגמל יצרו את ההצדקה המוסרית, לכאורה, שתאפשר לחברי הכנסת לתת לקופות הגמל צ'ופר. "הפחתת דמי הניהול לתקרה של 1.05% תפגע בחוסכים בטווח הארוך, שימצאו את עצמם עומדים מול מספר מצומצם של שחקנים וענף ריכוזי", אמרו אז באיגוד קופות הגמל. "ההפחתה פוגעת קשות ביכולת של גופי הניהול להשקיע בשיפור השירות ללקוחות וביכולתם לעמוד בדרישות הרגולציה הגדלות".

המפקח על שוק ההון, עודד שריג צילום: מיכאל קרמר

שנית, אחרי שבאיגוד קופות הגמל שמו לב שהח"כים נכונים להקשיב, הועלו על השולחן שתי הצעות שמפצות את קופות הגמל על ההכנסות האבודות. הראשונה, לאפשר לקופות הגמל לגבות דמי ניהול לא רק מהסכום הכולל, אלא גם מההפקדות החודשיות, בדומה לחברות הביטוח ולקרנות הפנסיה, הצעה שהאוצר הביע את הסכמתו לה. אבל שם לא טמון הכסף הגדול. הוא נמצא בהצעה השנייה שעלתה על השולחן, ביוזמת בתי ההשקעות, לקבוע דמי ניהול מינימליים בקופות הגמל. 9 שקלים לחודש, ליתר דיוק.

הרציונל שהציג לכך צבי סטפק, בעלי בית ההשקעות מיטב, היה כזה: דמי ניהול מינימליים בקופות הגמל הם צעד לטובת הלקוחות, משום שהם יקטינו את הסבסוד הצולב שקיים כיום בין לקוחות בעלי כוח מיקוח רב שמשלמים דמי ניהול אפסיים -דוגמת עובדים בחברות גדולות מאוד כמו התעשייה האווירית -לבין עובדים חסרי כוח מיקוח שלרוב משלמים את דמי הניהול המקסימליים. אם ייקבעו דמי ניהול מינימליים, כך על פי סטפק, הלקוחות החזקים יחויבו לשלם אותם, וכך הפערים יקטנו. עמדה דומה הציג בדיון נציגו של איגוד קופות הגמל, עו"ד דוד חודק, שחודשים בלבד לפני כן עמד בראש ועדה מטעם משרד האוצר שקבעה את כללי המסגרת שלפיהם מותר לגופים המוסדיים -קרנות הפנסיה, הביטוח והגמל -להשקיע את כספי החוסכים באג"ח קונצרניות. למעשה, חודק אמר שהוא היה מציע שדמי הניהול המינימליים יהיו "ח"י שקלים", אבל "אמרו לי שזה גבוה מדי. אנחנו מוכנים להסכים לסכום שנמוך מ־10 שקלים. אני חושב שזה יעזור לכולנו לעכל את החבילה", אמר חודק בדיון.

ההיגיון הזה, משום מה, שבה את חברי הכנסת, שאולי חששו מפגיעה קשה מדי בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח. זאת אף שמתן אפשרות לקופות הגמל לגבות דמי ניהול מינימליים פוגע דווקא בחוסכים שמחזיקים בקופות הגמל סכומים נמוכים במיוחד, חוסכים שבמקרים רבים אפילו לא יודעים שיש להם כספים בקופות גמל.

כך או כך, הדיון הסוער ההוא של ועדת הכספים הסתיים כך: דמי הניהול המקסימליים בחיסכון הפנסיוני הופחתו. בתמורה, ועדת הכספים, בתמיכת הממונה על שוק ההון עודד שריג, הצהירה כבר אז שהיא מסכימה לקבוע דמי ניהול מינימליים בקופות הגמל. בשל התנגדותו של ח"כ חיים כץ הוחלט שקביעת דמי הניהול המינימליים לא תיעשה באותו רגע, אלא בנפרד, בהמשך. הצעת החוק של אמנון כהן, שתוארה בתחילת הכתבה, היא חלק מאותו מהלך המשכי שנעשה כשתשומת הלב הציבורית הופנתה לכיוון אחר. בכנסת מודים שלא לייחוס שהטלת דמי הניהול המינימליים נעשתה כצעד מפצה עבור קופות הגמל, אף שבאוצר ובאיגוד קופות הגמל מכחישים זאת. כך או כך, הדיל הושלם, התשתית למהלך הונחה. כעת כל מה שנותר הוא לתת לתקשורת לעבור לעסוק במשהו אחר, ולהביא את הצעת החוק של אמנון כהן כמה חודשים לאחר מכן, כשהרוחות יירגעו.

3. 16 חודשים לקח להוריד. 3 להעלות

כך קרה שהגענו לדיון הבזק ביולי, ולאישור הצעת החוק שתאפשר לשר האוצר לקבוע שיעור דמי ניהול מינימליים. רונן סולומון, נציג איגוד לשכות המסחר, שייצג בדיון את האינטרס של קופות הגמל, ביקש לוודא שהאוצר יקבע במהרה מה יהיה גובה דמי הניהול המינימליים שהקופות יוכלו לגבות. מיד לאחר ששלושת הח"כים הצביעו ואישרו את ההצעה, נטל סולומון את רשות הדיבור.

"בקשתי היא שהאוצר ישתדל להניח את התקנות עד סוף השנה ועוד לפני סוף השנה", אמר סולומון. "אילו תקנות?", שאל יוזם הצעת החוק שזה עתה אושרה, ח"כ אמנון כהן. "תקנות בנושא קביעת דמי הניהול המינימליים", השיב סולומון. "בוודאי, אחרי שהחוק עובר", אמר ח"כ כהן, בכוונתו לכך שהצעת החוק עדיין היתה כרוכה באישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. "מדובר בצעד מקדים", התערב נציג אגף שוק ההון רג'ואן גרייב, "זאת הכנת התשתית כדי לאפשר או לתת סמכות לשר לקבוע כללים בעניין הזה. כמובן שבמהלך החודשים הקרובים נבחן את העניין, נציע איזשהו נוסח ונבוא לוועדה כדי לאשר את המתווה", הוסיף גרייב. "הבקשה היא שזה יהיה לפני סוף השנה", חזר סולומון והדגיש. "אנחנו נעשה כל מאמץ שזה יהיה בחודשים הקרובים", השיב גרייב. "צריך להוריד מהם קצת רגולציה", התערב יו"ר ועדת הכספים משה גפני ונעל את הדיון. חילופי המשפטים הקצרים האלה מדגימים בדיוק באיזו קלות האינטרס הציבורי הופקר.

אגב, לאחר שהצעת החוק אושרה בוועדת הכספים, אגף שוק ההון ספג ביקורת מהתקשורת על הפגיעה בחוסכים. בשיחות רקע הסבירו אז באוצר שהעובדה שהכנסת נתנה לשר האוצר את הסמכות לקבוע דמי ניהול מינימליים, אין פירושה שהשר יבחר לעשות כן. בתגובה התקשורת הניחה לנושא. והנה, שלושה חודשים בלבד חלפו ומתברר ששר האוצר יובל שטייניץ דווקא החליט ללכת לקראת קופות הגמל ולאפשר להן לגבות דמי ניהול מינימליים. לשם השוואה, לאגף שוק ההון לקח יותר משנה להביא לכנסת חקיקה הפוכה -להפחית את דמי הניהול המקסימליים שמותר לקופות הגמל לגבות מלקוחותיהם. אבל כשמדובר בקביעת דמי ניהול מינימליים, משום מה האוצר יודע לפעול במהירות רבה.

4. 6 ימים בלבד ניתנו להערות הציבור

ביום רביעי לפני שבועיים פרסם אגף שוק ההון את טיוטת התקנות שיאפשרו לקופות הגמל לגבות דמי ניהול מינימליים. 9 שקלים בחודש או 1.05% מסך הכנסים, נכתב בטיוטה -הגבוה מביניהם.

לפני שהוא יוצא במהלך רגולטורי, אגף שוק ההון תמיד מפרסם טיוטה להתייחסות הציבור. אלא שהפעם, בניגוד להרגלו, האוצר נתן זמן התייחסות קצר להפליא לתקנות -פחות משבוע, לעומת חודש בדרך כלל. הסיבה לדחיפות, כך טוען מקור בירושלים, היא הקדמת הבחירות והעובדה שנותר חלון זמנים צר בלבד לאשר את התקנות בוועדת הכספים.

לראשונה, ובניגוד לאינטרס הציבורי, יש כאן התערבות חריגה של משרד ממשלתי, של המדינה, שקובעת מחיר מינימום למוצר פרטי לחלוטין. אם ניקח כדוגמה את הרפורמה הגדולה של השר משה כחלון בשוק הסלולר, תארו לעצמכם שבמקביל לפתיחת השוק לתחרות, השר כחלון היה מאפשר לחברות הסלולר -כפיצוי לפגיעה בהכנסותיהן -לגבות סכום מינימלי עבור חבילת התקשורת שהן מציעות ללקוחות שלהן, במקום שכוחות השוק יעשו את שלהם. הצעה כזו ודאי היתה זוכה לביקורת ציבורית חריפה. אבל שטייניץ אינו כחלון. ולראיה, בשוק החיסכון הפנסיוני הצעד הזה עובר כמעט ללא רעש ציבורי.

למעשה, מה שהאוצר אישר כאן הוא מכונה חדשה לזלילת כסף. חוסך שמחזיק בקופת גמל מסוימת 1,000 שקל, יוכל להגיד לכספו שלום ולא להתראות בתוך פחות מעשור - דמי הניהול המינימליים יאכלו אותו לחלוטין ולא יותירו דבר. זאת ועוד, הגורם בירושלים מציין שברגע שקופות הגמל הכניסו רגל בדלת -בדמות דמי הניהול המינימליים -לא מן הנמנע שכעבור תקופה מסוימת תגיע הדרישה למשרד האוצר לעדכן את הסכום, בגלל שהאינפלציה שחקה אותו. לפי אותו גורם, לא רחוק היום שאותם 9 שקלים בחודש יהפכו לח"י שקלים בחודש, ובהמשך ליותר מכך.

באוצר מסבירים שבשביל למנוע את הפגיעה האפשרית בחוסכים ניתנה להם האפשרות החריגה למשוך את הכסף שמצוי בקופות הגמל האלה מבלי לשלם מס, במשך שנה שלמה. לשם כך, מסבירים באוצר, קופות הגמל יחויבו לדווח באופן בולט לחוסכים שניתנה להם האפשרות לעשות כן, וכי האוצר אף ישיק קמפיין פרסומי לשם הגברת המודעות. זאת ועוד, באוצר מסבירים שלמעשה המהלך הוא מהלך שנועד לסייע לצרכנים, משום שהוא ייעל את המערכת הפנסיונית ויאפשר לקופות הגמל להוריד את דמי הניהול בטווח הארוך. עם זאת, ייתכן שכוונות האוצר יתנפצו בסופו של דבר אל קרקע המציאות. שכן אפילו בקרב חוסכים שיודעים היכן כספם, חלק לא מבוטל לא יודע אף לקרוא את הדו"חות התקופתיים שבתי ההשקעות שולחים לו, קל וחומר אינו יודע שכספו עומד להישחק עד דק.

5. חלון הזדמנויות צר ללחץ מצד הציבור

למי שהסכום הזה - 9 שקלים בחודש בסך הכל - נראה זניח, כדאי להתעמק במספרים הבאים, שנחשפו אתמול ב"כלכליסט". בקופות הגמל שוכבים כיום 163 מיליארד שקל בסך הכל. 1.5% מהם שייכים לחוסכים שמחזיקים כל אחד בקופות גמל עד 5,000 שקל בלבד, וביחד 2.4 מיליארד שקל. זה הסכום שעל הפרק. כיום, ללא דמי ניהול מינימליים, בתי ההשקעות וחברות הביטוח מכניסים מהקופות הקטנות האלה סכום כולל של 48 מיליון שקל מדמי ניהול מקסימליים של 2%. הפחתת תקרת דמי הניהול ל־1.05% היתה חותכת את ההכנסה השנתית הזו כמעט בחצי. אלא שאחרי הכנסת דמי הניהול המינימליים למשחק התמונה מתהפכת. על פי חישוב "כלכליסט", דמי הניהול המינימליים יאפשרו לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות לזכות בהכנסה שנתית של 162 מיליון שקל, כלומר כמעט 140 מיליון שקל יותר ממה שהיו מכניסות ללא דמי ניהול מינימליים. המספרים זועקים: חברי הכנסת סידרו לקופות הגמל, מבלי משים, פיצוי משמעותי על אובדן הכנסות בגין הפחתת דמי הניהול.

המאבק הזה עוד לא אבוד. שר האוצר אמנם צפוי להגיש בקרוב את התקנות לוועדת הכספים, אבל ללא תמיכה של הכנסת, ובראש ובראשונה של ח"כ חיים כץ - שאחראי על ענייני החיסכון הפנסיוני בוועדה - התקנות הללו לא יאושרו. באוצר מעוניינים לאשר את התקנות בוועדה בתוך חודש. זה חלון ההזדמנויות של הלחץ הציבורי לעשות את שלו. אם הציבור ידרוש מחברי הכנסת - משטייניץ ומכץ - לדחות את ההצעה על הסף, הוא עשוי לחסוך לעצמו הרבה מאוד כסף.

באיגוד קופות הגמל ובאיגוד לשכות המסחר לא הסכימו להתייחס לטענות הרבות שמועלות בכתבה. רונן סולומון, מנהל איגוד קופות הגמל באיגוד לשכות המסחר, מסר כי "היוזמה החדשה שהציע האוצר לטיפול בחשבונות ביתרה נמוכה הנה צעד משלים להורדת דמי הניהול. לצד הורדת דמי הניהול, יאפשר האוצר ללקוחות למשוך כספים אשר כדאיות ניהולם מוטלת בספק, הציבור יוכל למשוך חשבונות ביתרות נמוכות, וכך ייהנה מהפיכת הכספים לנזילים".