קופון חולים: ביטול הביטוח הסיעודי הקבוצתי יצר משבר בקיבוצים
החלטתו של המפקח על הביטוח, על הפסקת שיווק ביטוחים סיעודיים קבוצתיים, היא מהותית עבור הקיבוצים. המשמעות היא שהנטל הכלכלי האדיר של טיפול בחברי הקיבוץ הסיעודיים עלול ליפול על כתפי הקיבוצים - נטל שהם אינם מסוגלים לעמוד בו. הקיבוצים כמרקחה
באוגוסט 2011 הורה המפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג על הפסקת מכירת ביטוח סיעודי קבוצתי. הוראת המפקח עוררה דיונים והתנגדויות, כאשר התנגדות חברות הביטוח גרמה לדחייה בשנה של כניסת ההוראה לתוקף.אתמול עסקנו בהתנגדות ההסתדרות למהלך ובניסיונותיה לבטלו בשל הפגיעה בוועדים הגדולים. אלא שמלבד הוועדים הגדולים, אוכלוסייה נוספת שנפגעת מהצעד של המפקח על הביטוח היא הקיבוצניקים, שהביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים אפשרו להם לקיים רשת ביטחון הדדית לגיל הזקנה. אם הקיבוצים לא יוכלו עוד לרכוש ביטוחים סיעודיים קבוצתיים עבור חבריהם, ובעיקר המבוגרים שבהם, הנטל הכלכלי של הטיפול בקשישים הסיעודיים עלול ליפול על כתפי הקיבוצים עצמם ולהכריע אותם.
- בלעדי ל"כלכליסט": חולים יוכלו לעבור בין הקופות בלי לאבד זכויות ביטוח סיעודי
- גם בבריאות הישראלים משלמים יותר ומקבלים פחות
- כך דוחפת המדינה את הקופות להתחרות רק על לקוחות בריאים
הרציונל מאחורי החלטתו של שריג מתבסס על העובדה שכאשר עובדים המבוטחים בביטוח קבוצתי דרך מקום עבודתם היו מגיעים לגיל פרישה הם היו יוצאים מהקבוצה המבוטחת ונותרים ללא כיסוי, אחרי שבמשך שנים רבות שילמו עבור הביטוח. לרשות הגמלאים הללו עמדו שתי חלופות: ויתור על ביטוח סיעודי ולהיוותר ללא כיסוי או רכישת ביטוח באופן פרטי תוך שמירה על הזכויות שצברו בתקופת העבודה. אלא שהמעבר לביטוח פרטי כרוך בייקור התשלום החודשי בעשרות עד מאות אחוזים בבת אחת. ההתייקרות נובעת ממודל התמחור של ביטוחים מסוג זה, ולפיו המבוטחים הצעירים מסבסדים את המבוגרים. המחיר הנמוך לא משקף את הסיכונים ואת עלות הטיפול הריאלי.
בניגוד למקומות העבודה, מרבית הקיבוצים רכשו ביטוחים קבוצתיים והציעו אותם לחבריהם למשך כל חייהם ולא רק עד גיל הפרישה. הסיבה לכך כפולה: ראשית, בניגוד למקומות עבודה חברי הקיבוץ אינם יוצאים עד יום מותם מן הקבוצה שרוכשת את הביטוח. ושנית, לקיבוצים ישנה אחריות משפטית כלפי חבריהם, שמעוגנת בחוק. תקנות רשם האגודות השיתופיות קובעות כי לקיבוצים יש אחריות הדדית כלפי חבריהם, שכוללת גם אחריות סיעודית.
השפעה גם ברמה הערכית
"אין ספק שהסיטואציה שנוצרה עכשיו היא סיטואציה משברית שמזעזעת את התנועה הקיבוצית ומעוררת דיון אינטנסיבי מאוד", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל חברת טנא־שחם דני נגר, שמנהלת ביטוחים לכ־60 קיבוצים מתוך כ־280 קיבוצים בישראל. "אנחנו חושבים שהבעיה גדולה מאוד ומהווה פוטנציאל לשבר לא קטן בחברה הקיבוצית", הוא אומר.
"להחלטה של המפקח תהיה השפעה על התנהלות הקיבוץ גם ברמה הכלכלית אבל גם ברמה הערכית. חלק מהפתרון יהיה העמקת ההפרטה, כלומר חברי הקיבוץ הצעירים ירכשו ביטוח סיעודי פרטי והאחריות תעבור לפרט תוך צמצום האחריות ההדדית", אומר עומרי רז, מנהל הפיתוח של טנא־שחם. "הבעיה הסיעודית היא בעיה סוציאלית קשה שיש לה מחיר גבוה שיכביד על התקציב. קיבוצים שאינם עשירים, שאין להם מפעלים משגשגים, יצטרכו לשלם את זה מאיפשהו וזה יכול לבוא על חשבון דברים אחרים, כמו הקטנת הפנסיה", הוא אומר.
לפני כארבעה חודשים פנתה התנועה הקיבוצית למפקח על הביטוח וביקשה להחריג את הקיבוצים מההוראה החדשה. הפנייה נעשתה באמצעות משקי הקיבוצים סוכנות לביטוח, השייכת לתנועה הקיבוצית. הסוכנות שלחה למפקח על הביטוח פוליסה חלופית לאישורו, באמצעות חברת כלל. לטענת הסוכנות, משרד האוצר טרם השיב אם הוא מאשר או דוחה את הבקשה להחרגה.
דחיית הקץ בשנה נוספת
"הבקשה עדיין נמצאת בדיונים", מסביר עופר אביטל, מנכ"ל משקי הקיבוצים, "שני שלישים מהקיבוצים מבוטחים אצלנו, ואנחנו ממתינים לתשובת האוצר כדי להציע אלטרנטיבה אם לא תאושר. בינתיים אישרו לנו להאריך את הפוליסה לעוד שנה, אבל אנחנו מעדיפים לקבל כבר תשובה כי המצב כרגע הוא שדחינו את הקץ לשנה נוספת. הקיבוצים כרגע יושבים על הגדר, הם מאוד לוחצים עלינו לקבל תשובות, אבל סוכני ביטוח מפעילים לחץ על הקיבוצים ומפחידים אותם כחלק משיטת השיווק, והקיבוצים נשארים במצב חדש, שבו אומרים להם שהם עומדים להישאר ללא כלום".
אביטל מציין כי ההוראה החדשה פוגעת בקיבוץ ובמרקם העדין שלו. "הביטוח הזה היה סוג ביטוח לערבות ההדדית של הקיבוץ, שבא להבטיח שהנטל לא ייפול על החבר לבד. כרגע כל קיבוץ יחליט לעצמו. יכולים להיות מצבים שבהם אנשים ייפלטו החוצה ולא יהיה להם על מי להסתמך". בטנא־שחם מנסים למצוא פתרונות בצורת הקמת קרן ייעודית לחברי הקיבוץ מעל גיל 55, שתהיה מבוססת על חישוב אקטוארי סיעודי ובדיקה שנתית של הסיכונים שתקבע את העלות לחברי הקרן. חברים עד גיל 55 ירכשו ביטוח עם פרמיות ידועות מראש, כך שהם לא יזדקקו לקרן.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "עלות ביטוח סיעודי ארוך טווח אינה פוחתת בשל קיומו של סבסוד בין־דורי. לכן סוגיית הערבות ההדדית אינה רלבנטית". לגבי הפוליסה שהציעה התנועה הקיבוצית: "המפקח על הביטוח אינו נוהג להתייחס לעניינים שבינו לבין הגופים המפוקחים על ידיו. את התייחסותנו בנוגע לפוליסות שמוגשות למפקח, אנו מעבירים לחברת הביטוח הרלבנטית".