מספר העסקים הקטנים שקמים בישראל - מהנמוכים ב־OECD

עסקים קטנים ובינוניים בישראל מעסיקים פחות עובדים, הם נתקלים בחסמים קשים יותר ורמת הפריון שלהם נמוכה משמעותית מזו של עסקים בגודל דומה בעולם - כך עולה מסקירה שביצע משרד התמ"ת בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וה־OECD, שהגיעה לידי "כלכליסט".  

לפי נתוני התמ"ת, בישראל פועלים כ־450 אלף עסקים המוגדרים זעירים, קטנים ובינוניים ומעסיקים עד ל־100 עובדים. עסקים אלו מהווים יותר מ־99% מכלל העסקים במדינה, והם מעסיקים 55% מהעובדים במשק ואחראים ל־45% מהתל"ג. עם זאת, מרכז המחקר של הכנסת הראה כי בסוף 2011 עסקים אלו קיבלו רק 62.3% מההלוואות והאשראי שמחלקים הבנקים למגזר העסקי. לדברי רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת, "הנתונים מראים כי העסקים הקטנים והבינוניים הם מגזר חלש בישראל, בשל שלוש סיבות עיקריות: רגולציה רבה, קושי בקבלת אשראי בנקאי ובגיוס הון, וחוסר בידע הנובע מהיעדר שדרה ניהולית מקצועית בעסקים קטנים".

"מותני הפירמידה העסקית בישראל צרים"

ארגון OECD פרסם לאחרונה דו"ח המנתח את מצבם של עסקים בגדלים שונים במדינות החברות בו. כיוון שישראל לא נכללה בו, פנה התמ"ת ללמ"ס כדי לקבל נתונים דומים על עסקים הפועלים בישראל. ניר בן־אהרון, מרכז תחום מחקר ומדיניות בתמ"ת, ניתח את הנתונים והשווה ביניהם לנתונים הבינלאומיים. עיבוד הנתונים העלה כי במדדים רבים מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל רע בהשוואה למצבם במדינות OECD אחרות, והפער בין העסקים הקטנים והבינוניים לבין עסקים הגדולים בישראל גדול משמעותית. העסקים הקטנים והבינוניים נבחנו לפי שלושה מדדים עיקריים: מדד מספר המועסקים, מדד הערך המוסף ומדד רמת התחרותיות.

מדד מספר המועסקים מציג את מספר המועסקים לפי קבוצות הגודל של העסקים: קטנים, בינוניים וגדולים. הסקירה מראה שבישראל מספר המועסקים בעסקים שבהם 1–50 עובדים הוא הקטן ביותר מבכל המדינות הנבדקות, ונמוך במיוחד בעסקים הקטנים יותר שבהם 1–20 עובדים. לדברי בן־אהרון, "אם מדמים את העסקים לפירמידה, שבבסיסה נמצאים העסקים הקטנים, בראשה העסקים הגדולים והגוף שלה מייצג את מספר המועסקים, הרי שבישראל המותניים של פירמידה זו צרים יחסית למצב התעסוקה בעסקים במדינות המפותחות האחרות, והדבר יכול להצביע על חסמים וקשיים שמאפיינים קבוצת גודל זו של עסקים בישראל".

מרכז מסחרי. "המצב לא טוב" צילום:" אוראל כהן

מדד הערך המוסף בוחן את התרומה של העסק להפיכת חומר הגלם למוצר סופי, ונמדד בעיקר במשכורות שמקבלים העובדים וברווח שמפיק העסק. הסקירה מראה כי ישראל נמצאת בתחתית הרשימה של OECD בערך המוסף שמפיקים עסקים קטנים ובינוניים לעומת גדולים. במיוחד נכונה עובדה זו כאשר מתייחסים לערך המוסף שמפיקים עסקים עם 10–50 עובדים.

בסקירה נבדק גם הערך המוסף לפי מועסק — מדד המחשב את סכום המשכורות שהעסקים משלמים בתוספת הרווחים שלהם, ומחלק אותו במספר המועסקים, ובכך מאפשר להשוות בין רמת הפריון של עסקים בגדלים שונים. מהנתונים עולה שבהשוואה למדינות האחרות, הערך המוסף למועסק בעסקים בינוניים וקטנים נמוך. ערך זה נמוך במיוחד בקרב עסקים עם 10–19 עובדים ועם 20–49 מועסקים. לפי קויתי, ממצא זה מעיד על מיעוט השקעות הון בעסקים הקטנים והבינוניים.

מדד רמת התחרותיות בוחן את רמת התחרותיות של עסקים קטנים ובינוניים לפי נתונים על הילודה והתמותה שלהם. בן־אהרון מסביר כי "במשק עם רמת אבטלה נמוכה שינויים דמוגרפיים של עסקים מתרחשים זה על חשבון זה: עסקים מתים ועסקים אחרים קמים במקומם, עסקים נסגרים עקב איחוד עם עסקים אחרים, ועסקים קטנים מתפצלים מעסקים גדולים. מדיניות מאוזנת צריכה מחד למנוע קיפאון ולאפשר דינמיות, ומאידך למנוע תנודתיות יתר וטלטלות מיותרות בתמותה ובילודה של עסקים".

הסקירה מראה ששיעור הפתיחה של עסקים קטנים חדשים בישראל נמוך ביחס לעולם, אך גם שיעור הסגירה שלהם נמוך. ממצאים אלו מובהקים במיוחד בעסקים זעירים (1–4 מועסקים). לטענת קויתי, "קשה להקים פה עסקים חדשים ולא מפני שאנחנו מדינה לא יזמית, אלא כיוון שיש הרבה חסמי כניסה. מה שכן, המדדים מראים שמי שיש לו כבר עסק, ייקח הרבה זמן עד שיחליט לסגור אותו. זה יכול להתחבר לתרבות עסקית שלפיה גם כשקשה עדיין נאבקים". בסקירה עצמה מסבירים כי שיעור נמוך של פתיחה וסגירה משקף מצב בעייתי, שכן הוא מעיד דווקא על תחרותיות נמוכה בישראל.

למרות ממצאי הסקירה, קויתי אופטימי: "אנחנו מבינים שמצבנו לא טוב מבחינת העסקים הקטנים והבינוניים, אבל זה מראה שיש הרבה מקום לשיפור ומכאן מגיעה ההזדמנות".

כצעד ראשון בכיוון החליטו בתמ"ת להקים סוכנות שתציע כלים לעסקים הקטנים והבינוניים ותסייע להם, כאשר כעת נערך המכרז לבחירת הגופים שיפעילו את מערך השטח שלה.