קופון חולים: על הכוונת של עודד שריג - הביטוח הסיעודי הקבוצתי
מיליון אנשים שרכשו ביטוח סיעודי דרך מקום העבודה צפויים למצוא את עצמם בקרוב ללא ביטוח, לאחר שבמשך שנים שילמו עשרות אלפי שקלים. הפתרון של המפקח על הביטוח הוא הרע במיעוטו - תקבלו פחות כסף מהביטוח, אבל לפחות תקבלו משהו
07:0304.12.12
הרפורמה של המפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג בתחום הביטוחים הסיעודיים - שתאפשר לעבור בין קופות החולים ולשמור על הביטוח הסיעודי - היא רק החלק הראשון בתוך רפורמה רחבה יותר בתחום. אם החלק הראשון, שעליו הוכרז לפני שבועיים, נוגע ל־4 מיליון אנשים, החלק השני, שפרטיו הסופיים עשויים להיסגר השבוע, נוגע למיליון אנשים.
קראו עוד בכלכליסט:
- ההסתדרות פועלת לעצירת הרפורמה בביטוח הסיעודי
- ביטוח סיעודי זה משעמם? לכל קורא רביעי כדאי לקרוא את זה
- "הצעת האוצר לביטוח סיעודי אחיד תקטין בשליש את הכיסוי"
מדובר בקיבוצניקים, עובדי מקומות העבודה הגדולים במשק כמו התעשיות הביטחוניות, מורים, וכל מי שקנה ביטוח סיעודי קבוצתי דרך מקום העבודה שלו. המפקח על הביטוח עומד לחולל שינוי מרחיק לכת בביטוחים הסיעודיים הללו, הרחק מתשומת הלב הציבורית. שינוי זה עומד להקטין במידה ניכרת את התשלום הכספי שמבוטחים אלה יקבלו במקרה שיהפכו לחולים סיעודיים בהמשך חייהם, וגם פוגע ישירות בכיסם: לפי הפתרון שמציע המפקח, הם עומדים לשלם יותר בכל חודש על הכיסוי המופחת שיקבלו בעתיד, אם אכן יזדקקו לו.
1. כמו בקרנות הפנסיה, מודל הפירמידה קרס
המטרה היא להציל את הביטוחים הסיעודיים מקריסה, שתגרום למבוטחים אובדן מוחלט של זכויותיהם. האמצעי הוא פגיעה מסוימת במבוטחים, בניסיון למנוע מהם פגיעה גדולה יותר. אולם משום שהנושא כל כך סבוך ומעורר רתיעה לא מעטה, הציבור הרחב כמעט לא נחשף אליו. לו הדבר היה זוכה לתשומת לב ציבורית, ייתכן שהציבור היה מרים קול צעקה. למעשה, כל מה שאירע בתחום מאחורי הקלעים מזכיר במידה רבה את מה שקרה בעשור הקודם לקרנות הפנסיה הוותיקות, שהיו על סף קריסה, עד שהגיע שר האוצר אז בנימין נתניהו ושינה לחלוטין את השיטה.
בדומה מאוד לקרנות הפנסיה הוותיקות, גם הביטוחים הסיעודיים שנמכרים דרך מקומות העבודה מבוססים בפועל על עקרון הפירמידה. כל עוד יש מספיק כסף חדש שנכנס לקופה, הכל בסדר. אבל ברגע שהכסף מפסיק לזרום פנימה, ועולה ההסתברות שכסף יצטרך לזרום החוצה - כלומר חברת הביטוח תצטרך להתחיל לשלם למבוטחים שהופכים סיעודיים - יציבות הפירמידה כולה בסכנה.
כל העסק הזה התפוצץ די במקרה, באמצע השנה שעברה. קבוצת גמלאים של קרן מקפת הוותיקה גילו שחברת כלל, שממנה רכשו ביטוח סיעודי קבוצתי, מסרבת להמשיך לבטח אותם בביטוח קבוצתי. זאת משום שחברי הקבוצה הפכו עם השנים למבוגרים מאוד, והסיכון שיהפכו לסיעודיים גדל מאוד. הסיכון הזה חייב את הקרן לגבות מהם סכומים הולכים וגדלים של כסף - יותר מ־500 שקל בחודש. הגמלאים התרעמו על עליית המחירים המתמשכת, עד שכלל הודיעה להם שמעתה, אם ירצו, יצטרכו לרכוש ביטוח סיעודי באופן פרטי ולא דרך הקבוצה. והמחירים בביטוח הפרטי? גבוהים עוד יותר - 800–900 שקל בחודש, תלוי בגיל המבוטח.
אילוסטרציה צילום: עמית שאבי בשורה התחתונה, מדובר באנשים ששילמו במשך שנים עבור ביטוח סיעודי, שעלותו המצטברת עשויה להגיע עד עשרות אלפי שקלים, אך דווקא כאשר הסיכון שיזדקקו לביטוח עולה, השיטה דוחקת אותם החוצה ומשאירה אותם ללא ביטוח.
אחרי שעניין גמלאי מקפת התפוצץ, במשרד האוצר הבינו שאי אפשר להמשיך עם המודל הזה. חודשים ספורים לאחר מכן, באוגוסט 2011, יצא המפקח על הביטוח שריג בצעד שנוי במחלוקת - יש שמגדירים אותו אמיץ ויש שמגדירים אותו פוגעני - והודיע כי החל ב־2013 לא יתאפשר עוד שיווקם של ביטוחים סיעודיים קבוצתיים דרך מקומות העבודה. מי שירצה יצטרך לקנות את הביטוחים דרך קופות החולים ולקבל כיסוי נמוך יותר, או באופן פרטי - ולשלם הרבה יותר. זהו.
2. פתרון ביניים למבוטחים המבוגרים
איך אף אחד לא הצליח להבין מראש שככל שהאנשים שמרכיבים את הקבוצה שרכשה את הביטוח הקבוצתי יזדקנו, הדרך היחידה למנוע את קריסת הפירמידה תהיה העלאת מחירים לרמות בלתי אפשריות? שאלה מצוינת, שאין מי שיודע לענות עליה. אם להאמין לשחקנים הרלבנטיים - הרגולטור וחברות הביטוח - הדבר נעשה בתום לב ולא מתוך זדון. או כפי שאמר זאת לאחרונה שריג בכנס בנושא זה בתל אביב: "חברות הביטוח הפסידו הרבה כסף בפוליסות האלה.
כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו רואים שהיתה אי־הבנה מוחלטת הן של המבוטחים והן של המבטחים, של מי שייעץ ושל מי שהתייעץ. לכן אנחנו מוכרחים לטפל בנושא".
אז מעכשיו לא יהיו יותר ביטוחים סיעודיים קבוצתיים דרך מקומות העבודה, ומי שירצה לרכוש את הביטוח ישלם יותר או שיקבל כיסוי מופחת. אבל מה עושים עם האנשים המבוגרים יותר, אלה ששילמו שנים ארוכות עבור הביטוח הקבוצתי ודווקא עכשיו זקוקים לביטוח הזה יותר מתמיד? אי אפשר פשוט לזרוק אותם לרחוב בלי פתרון.
לשם כך הגה המפקח על הביטוח פתרון ביניים, שישמש את "דור המדבר" של המבוטחים, אלה שהם מעל גיל 60, לקראת היציאה לפנסיה. הפתרון הזה, שפרטיו הסופיים עשויים להיסגר בין המפקח על הביטוח לבין חברות הביטוח השבוע, הוא פתרון חלקי, כפי שמודים גם במשרד האוצר, אבל הוא בבחינת הרע במיעוטו. גם הפתרון הזה מזכיר מאוד את הפתרון שהונהג במשבר קרנות הפנסיה הוותיקות, ולכן גם היתרונות והחסרונות שלו דומים.
בתמצית, כך יעבוד פתרון הביניים: המבוטחים ישלמו יותר ממה ששילמו קודם, ויקבלו פחות אם יהפכו לסיעודיים - מצב שעדיף על החלופה של אובדן הביטוח אף ששילמו הרבה כסף עד כה. וביתר פירוט, אם יהפכו לסיעודיים, מבוטחים בני 60–75 יקבלו מהביטוח החל ב־3,000 שקל בחודש לחולה שימשיך להתגורר בביתו ועד 4,500 שקל בחודש לחולה שיתאשפז במוסד סיעודי. למבוטחים בני יותר מ־75 הכיסוי יהיה אפילו נמוך יותר - 2,500 או 3,750 שקל בחודש (לחולה שגר בביתו או לחולה שיתאשפז במוסד, בהתאמה). בביטוחים הקבוצתיים, לשם השוואה, הכיסוי יכול היה להגיע עד 10,000 שקל בחודש לחולה שיתאשפז במוסד סיעודי.
וזה עוד לא הכל. בדומה לעיקרון שהוחל לאחר משבר קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להבטיח שהמודל לא יקרוס בעתיד, היציבות של הביטוח תבוא על חשבון המבוטחים עצמם. במילים אחרות, אם הביטוח ייקלע לגירעון של 5%, כלומר אם הסכום שחברת הביטוח תוציא על חולים סיעודיים בפועל יהיה גבוה ב־5% או יותר מהסכום שהמבוטחים שלא הפכו לסיעודיים משלמים לה, אזי המבוטחים ייאלצו לספוג קיצוץ. הדבר יתבצע באמצעות ייקור הפרמיה החודשית ב־30 שקל (סכום זה יוצמד למדד, כך שהוא יתייקר), ואם זה לא יספיק אז הסכום שהמבוטחים יקבלו במקרה שיהפכו לחולים סיעודיים יקוצץ ב־20%. זאת ועוד, כפי שמסתמן, חברות הביטוח יוכלו לבצע קיצוצים נוספים גם ללא אישור במפורש מהמפקח על הביטוח.
3. החברות מכרו חתול בשק והרגולטור שתק
מוסר ההשכל של סיפור ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים צריך להטריד לא מעט אנשים. השאלה המרכזית כאן היא איך יכול להיות שבמשך שנים רבות כל כך הרגולטור אישר לחברות הביטוח למכור לציבור מוצר שבסופו של דבר התברר שהוא לא רחוק מאוד מלהיות חתול בשק. איך יכול להיות שהרגולטור התיר לאורך השנים לחברות הביטוח למכור מוצר שבדיעבד אותו רגולטור אומר שמי שמכר אותו לא הבין מה הוא מוכר, ומי שקנה לא הבין מה הוא קונה.
כל מוצרי הביטוח לטווח הארוך - ובהם גם ביטוחי המנהלים, שבעצם מוכרים הגנה מפני עלייה לא צפויה בתוחלת החיים - הם עסק מסובך מאין כמותו. לא רק משום שהמוצר עצמו מסובך, אלא משום שהניסיון לחזות את העתיד הוא מסובך, והיכולת לדעת אם חזית אותו בצורה נכונה תגיע רק בעוד כמה עשורים. ואז עלול להיות מאוחר מדי.
זו אחת הסיבות שהמפקח על הביטוח אסר על חברות הביטוח להמשיך לשווק את ביטוחי המנהלים עם המקדמים המובטחים - שמציעים הגנה מובטחת מראש מפני עלייה בתוחלת החיים - החל ב־2013. כמו בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, המפקח חושש שביטוחי המנהלים האלה יתגלו בעתיד כחתול בשק, כהתחייבות שחברת הביטוח אינה מסוגלת לעמוד בה. אבל מה הדין עבור כל מי שכבר קנו את ביטוחי המנהלים האלה? האם בעוד שני עשורים המפקח על הביטוח יגלה כי "היתה אי־הבנה מוחלטת הן של המבוטחים והן של המבטחים"?
