הדיון בהפחתת עמלות ההפצה חוזר לוועדת הכספים
יו"ר רשות ני"ע נפגש אמש עם יו"ר ועדת הכספים הזמנית וביקש לקדם את המהלך. בתוך כך, נתניהו מעוניין לשנות את חוק יסוד הכנסת כדי להאריך את פרק הזמן המותר לפני אישור התקציב הבא
09:4514.02.13
אחד הנושאים הראשונים שיעלו על שולחן ועדת הכספים הוא הורדת עמלת ההפצה שגובים הבנקים. יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר נועד אמש עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני וביקש ממנו לקדם את המהלך כבר בימים הקרובים.
שמואל האוזר צילום: מיקי אלון
קראו עוד בכלכליסט:
- האוזר: להוריד את עמלות ההפצה בקרנות נאמנות בבנקים
- הפחתת עמלות ההפצה: טיפה בים של 1.5 מיליארד שקל
- האוזר חייב לנצח מול הבנקים
שמואל האוזר צילום: מיקי אלון מדובר בתקרת עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי קרנות הנאמנות בגין הפצת הקרנות. מטרת הרפורמה היא להביא להורדת דמי הניהול בתעשיית הקרנות תוך שהיא צפויה לחתוך כ־100 מיליון שקל המהווים כ־20% מהכנסות הבנקים מעמלות הפצה. עם כניסת התקנות לתוקף ישלמו הקרנות לבנקים עבור הפצת קרנות כספיות 0.1% במקום 0.125%, עבור קרנות סולידיות 0.2% במקום 0.25%, עבור קרנות מנייתיות 0.35% במקום 0.8%, ועבור קרנות אג"ח 0.35% במקום 0.4%.
הבנקים מתנגדים למהלך ומפעילים סוללה של לוביסטים במטרה לטרפד את הדיון. האוזר לא מתכוון לוותר. בכנס בנובמבר אמר כי "אחד החסמים הגדולים כיום להכנסת קרנות נאמנות זרות כמו גם להוזלה משמעותית של דמי הניהול שמשלמים המשקיעים, צרכני הקצה, הוא חסם שזכה לשם עמלות הפצה".
לדבריו, "עמלות ההפצה הן אותם כספים שמשלמים מנהלי קרנות הנאמנות לבנקים ואשר מגולגלות ללקוח שמשלם עליהן בלי לדעת במסגרת דמי הניהול. עמלות אלה מהוות כיום את החסם העיקרי להוזלת דמי הניהול ללקוח הסופי בתחום קרנות הנאמנות.
האוזר הוסיף כי "אין תחרות בין הבנקים על גובה עמלות ההפצה, ולא היה אפילו בנק אחד שהפחית מיוזמתו את עמלות ההפצה בכל השנים האלה. הסרת החסם תחסוך למעלה מ-100 מיליון שקל לשנה לצרכנים ותאפשר להכניס לשוק מוצרים חדשים שיתרמו לתחרות כמו הקרנות הזרות".
הממשלה החדשה לא תספיק לאשר את התקציב בזמן
גפני מתכוון לנצל את תקופת הביניים להעלות על השולחן נושאים נוספים, כפי שמאפשר לו התקנון. בין הדיונים הצפויים- חישוב מס מאוחד לזוגות נשואים, והשבת המכסים על מוצרים מיובאים שמחירם לא ירד חרף הסרת המכסים. מדובר במכסים על מוצרי מזון שונים ומוצרי בסיס דוגמת טקסטיל המובא מסין. לעמדתו התוצר היחיד של הסרתם הוא פגיעה בתעשיה הישראלית, והפסד הכנסות של מאות מיליוני שקלים.
בנוסף גפני והאוצר בוחנים את חידוש הדיון בחוק לצמצום הריכוזיות. מדובר בנושא כבד משקל אולם ייתכן כי ניתן לקיים בו דיונים כבר בשבועות הקרובים.
לבסוף הממשלה גם מעוניינת לשנות את חוק יסוד הכנסת שקובע כי תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה החדשה, לפי המאוחר. אם לא מתקבל התקציב עד אז - הכנסת מתפזרת, ונערכות בחירות נוספות בתוך 90 יום. במשרד רה"מ לא מאמינים שהממשלה תספיק תוך חודש וחצי לאשר תקציב ולכן רה"מ בנימין נתניהו מתכנן לבקש מהכנסת ומהוועדה לשנות את החוק אלא אם תימצא דרך אחרת להארכת המועד.
אגב בדיון בכורה אמש דחה גפני את הביקורות על כך שהוא מסייע רק לקהל בוחריו ואמר "עזרתי לציבור החרדי בדיוק כמו לכל ציבור אחר. מנעתי סגירת מפעלים, סייעתי לתעשייה הצבאית, קידמתי תכנית רב שנתית לקליטת עולי אתיופיה ועוד. אני לא אהיה יו"ר סקטוריאלי, כפי שלא הייתי עד היום. יו"ר ועדת הכספים הוא תפקיד לא קל במיוחד בתקופה כזו, שנדרשים מהלכים כה קשים לטיפול בגירעון".
