פרסום ראשון
רוח גבית להאוזר ממרכז המחקר של הכנסת: תומך בהורדת עמלות ההפצה
נייר עבודה שנשלח מטעם המרכז מבהיר: הפחתת עמלות ההפצה תשפיע במובהק על הורדת דמי הניהול; "חלקה של העמלה מסך דמי הניהול גדל מ-28% ב-2007 ל-41% בשנה שחלפה"
פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, זוכה לתמיכה מובהקת במהלך שהוא מקדם ויגיע מחר (ב') לישורת האחרונה - הורדת עמלות ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות.
- הדיון בהפחתת עמלות ההפצה חוזר לוועדת הכספים
- ח"כ קירשנבאום דרשה לבטל הדיון להורדת עמלות ההפצה
- הח"כים יצטרכו להכריע: טובת הבנקים או כיסו של הציבור
מחר יתקיים דיון בועדת הכספים של הכנסת, ובו יוכרע אם לתמוך ביוזמת החקיקה של האוזר ולאשר את התקנות בנושא. הבנקים מפעילים מסכת לחצים אדירה כדי לדחות את מועד ההצבעה בנושא כיוון שהמהלך יביא לפגיעה של כ-120 מיליון שקל בשנה בהכנסותיהם מעמלות ההפצה.
כעת מקבל האוזר רוח גבית ממרכז המחקר של הכנסת. המרכז שלח נייר עבודה, שקובע כי על בסיס ניתוח נתונים בתעשיית הקרנות, "ישנה רמת תחרותיות גבוהה יחסית בשוק קרנות הנאמנות, ועל כן ניתן להעריך כי הפחתת עמלת ההפצה אכן תשפיע באופן מובהק על הירידה בדמי הניהול.
בנייר העבודה מוצגים נתונים המצביעים על ירידה חדה בשיעור דמי הניהול ביחס לשווי הנכסים של קרנות הנאמנות בשנים האחרונות. בנייר נכתב כי עובדה זו "עשויה ללמד על קיומה של רמת תחרותיות גבוהה בשוק. במהלך השנים האחרונות התרחשו שינויים בגובה דמי הניהול המשולמים על ידי הציבור למנהלי הקרנות, שינויים אלה מיוחסים בעיקר לאופי התחרותי של שוק קרנות הנאמנות בישראל בפרט ובהשוואה לשווקים אחרים בכלל". לעומת זאת, כותבים אנשי מרכז המחקר של הכנסת ,"חלקה של עמלת ההפצה מסך דמי הניהול גדל מ-28% בשנת 2007 ל-41% בשנת 2012. המשמעות היא כי מתוך סך הכנסות מדמי ניהול בסך של 1.3 מיליארד שקל בשנת 2012, נותרו בידי מנהלי הקרנות כ-776 מיליון שקל -59%) והועברו לידי הבנקים כעמלת הפצה כ-549 מיליון שקל. מגמה זו התרחשה בשל ירידה בדמי הניהול בשנים האחרונות, לעומת עמלת הפצה שנותרה דומה, והתוצאה היא עלייה במשקל עמלת ההפצה מדמי הניהול".
מרכז המחקר אף מבהיר כי לא ניתן להשוות את נתוני שוק קרנות הנאמנות המקומי לשווקים בחו"ל – זאת בעקבות ניסיון של איגוד הבנקים לטעון כי דמי הניהול בשוק המקומי יקרים מאלו של שווקים זרים, וכי עמלות ההפצה המשולמות לבנקים נמוכות יחסית לעמלות שגובים בנקים אחרים בעולם. "מבנה שוק הקרנות ייחודי ושונה משווקים מקבילים במדינות אחרות. השוני המבני בא לידי ביטוי בכך שהמפיצים בישראל מחויבים על פי חוק להפיץ את קרנות הנאמנות באופן נייטרלי וללא העדפה של קרן נאמנות מסוימת, בעוד שבשווקים מקבילים בעולם תפקיד המפיץ הוא למכור קרן מסוימת או כמה קרנות השייכות לגוף ניהול המתגמל את ההפצה על-פי ביצועי המפיץ".
עוד מציינים אנשי המרכז: "כיום עמלת ההפצה מהווה מרכיב בעלויות של מנהלי קרנות הנאמנות. אולם, בעוד הוצאות אחרות של מנהלי הקרנות (כגון שכ"ד, ייעוץ משפטי וכדומה) מצויות בתחרות גבוהה יחסית, הרי עמלות ההפצה נקבעו בתקנות, הן בתחרות מוגבלת ועשויות להוות חסם להמשך הפחתת דמי הניהול".
על השאלה עד כמה הפחתת עמלת ההפצה אכן תגיע למשקיעים, נכתב: "התשובה תלויה בעיקר ברמת התחרותיות בשוק קרנות הנאמנות, ככל שרמת התחרותיות גבוהה יותר, כך הירידה בדמי הניהול כתוצאה מהפחתה תהיה גדולה יותר.
מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "בדומה לעמדתנו, לפיה עמלות ההפצה בישראל נמוכות בהשוואה לעולם, גם הניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על כך שחלקה של עמלת ההפצה מתוך דמי הניהול בישראל (40%) נמוך יותר מזה שבאירופה (48%-55%). פער זה גדל עוד יותר, כאשר בוחנים את ההבדלים בין השוק בישראל לשוק באירופה. כפי שמציין המרכז, הלקוח בחו"ל משלם למפיץ עמלות נוספות כמו עמלות מכירה, למשל. בנוסף, העובדה כי המפיץ בארץ נדרש להיות אובייקטיבי ולהפיץ את קרנות הנאמנות של כל השחקנים בשוק, מעמיס עליו עלויות נוספות, שלא קיימות בחו"ל.
לצערנו, בניתוח ההצעה להפחית את עמלות ההפצה, מתעלם המרכז מניתוח השלכות המהלך על מערכי הייעוץ של הבנקים, ועל היכולת שלהם להמשיך ולעודד את התחרות בין מנהלי הקרנות. רק ניתוח מלא של השלכות אלה יכול לבחון את התוצאות האמיתיות של הפחתת עמלות ההפצה על הציבור בטווח הארוך".