יצרנית חיתולי 'בייביסיטר': "הצלחתי לפרוץ לשוק בלי עזרת הרגולטורים"
עינב אדיב-ברר סיפרה בוועידת "כלכליסט" לעסקים קטנים ובינוניים על הקושי בכניסת מותג חדש לשוק הישראלי: "רק המחאה החברתית והדיבור על זה בפייסבוק איפשרו למוצרים כמו שלנו לפרוץ החוצה"
"הכי פשוט זה להקים מפעל בטורקיה, לשלם מיסים לטורקיה ולייבא את המוצרים לישראל. זה יצא הרבה יותר זול". כך הצהירה עינב אדיב-ברר, מנכ"לית מפעל DPL לייצור חיתולים ומגבונים תחת המותג 'בייביסיטר' בוועידת "כלכליסט" לעסקים קטנים ובינוניים המתקיימת הים (ב') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. אדיב-ברר המשיכה ואמרה כי מדינה לא יכולה להתמקד רק בהייטק. "גם חיתולים מייצרים היום בטכנולוגיה של הייטק ואנחנו צריכים לייצר תעסוקה לכל סוגי האוכלוסיה".
- הצמיחה של בייביסיטר פגעה ברווחיות חוגלה
- לא רק חיתולי בייביסיטר: DPL נוגסת בגזרת תחבושות הפרימיום
- סלומינסקי לעסקים הקטנים: "אתם התשתית האמיתית ומקבלים שום דבר"
מפעל DPL מעסיק 200 עובדים ומגלגל קרוב ל-200 מיליון שקל בשנה. המפעל מייצא מזה 15 שנה למדינות אירופה ומייצר מותגים פרטיים לרשתות השיווק הבינלאומיות וולמארט וטסקו.
אדיב-ברר סיפרה עד כמה קשה למותגים קטנים להתמודד עם הבירוקרטיה ולהלחם במותגים חזקים. 'בייביסיטר' מתחרה במותגי החיתולים האגיס של חוגלה קימברלי ופמפרס של פרוקטר אנד גמבל. "אני פועלת בשוק תחרותי שמגלגל 600 מיליון שקל. השקענו בקווי יצור למעלה מ-60 מיליון שקל ופרצנו בשיא המחאה החברתית. כשפנינו לרשתות הן היו סגורות בפנינו. לא הסכימו להכניס אותנו. המחאה החברתית והדיבור על זה בפייסבוק איפשרו למוצרים כמו שלנו לפרוץ החוצה".
המותג 'בייביסיטר' נמצא כיום בעיקר ברשתות פרטיות כמו רמי לוי וברשת ניו פארם. לשופרסל וסופר פארם הוא עדיין לא הצליח להיכנס. לדברי אדיב ברר, כיום 'בייביסיטר' מחזיק נתח שוק של כמעט 14% משוק החיתולים במדינת ישראל, שנה וחצי אחרי שהושק. זה שוק שכמעט לא נעשה בו כלום. במקום שיש דואופולים, המוצרים תמיד יקרים והיוקר שלהם משפיע על הצרכן. "הצלחתי לפרוץ לשוק, לצערי, בלי עזרה רגולטורים, אבל אם הממשלה תחקור את השוק הזה היא תמצא שיש הרבה מה לעשות לא רק בשוק הסלולר אלא גם בשוק מוצרי הצריכה".
לדבריה, "לקבל היום היתרים ממשרד הבריאות, או רישוי לעסק, זה כמעט בלתי אפשרי. אתה אוסף בדרך מאות 'מאכרים' שיעזרו לך ואולי אחרי שנה וחצי תגיע ליעד. לקבל תקן בישראל זה הדבר הכי קשה. וכשאתה פונה לארה"ב או אירופה אף אחד לא מכיר בתקן הזה. אז מומלץ לבדוק מה קורה לעסקים בישראל ולאפשר להם אולי לעשות תקינה בחו"ל".
אדיב-ברר מחתה גם נגד הבנקים שלא מעודדים יזמים שאין להם כיסים עמוקים. "אחד הדברים הכי חשובים שצריך לקדם כדי לעודד יזמים זה להחליט מה זה הון עצמי. כשאין לך הון עצמי הבנקים לא מתייחסים אליך. אתה לא יכול להיות יזם אם אין לך אבא עשיר. צריך לעודד יזמות גם למי שאין הון עצמי. הבנקים צריכים לשנות את הגישה ליזמים וזאת על ידי שינוי גובה הריביות ליזמים. עסקים שמגלגלים פחות מתאגידים גדולים משלמים כיום ריביות הרבה יותר גדולות ממה שמשלמים התאגידים. גם שר האוצר ושר הכלכלה צריכים להיות יצירתיים ולהביא פתרונות לא רק על ידי הטלת מיסים".
אדיב-ברר. "אתה לא יכול להיות יזם אם אין לך אבא עשיר" צילום: נמרוד גליקמן
לסיום, פנתה אדיב ברר לרגולטורים ואמרה: "הייתי מצפה שהחקיקה תחבק את התעשיות המקומיות ותאפשר להן להכנס למדפים. מוצר ישראלי הוא גאווה לכולם. בגרמניה אנו עובדים עם רשתות מובילות וכשאנו מגישים הצעות למחיר הם בודקים קודם בשוק המקומי שלהם ואחר כך בכלל השוק האירופאי ואנחנו אחרונים בתור. גם בישראל חשוב מאד שתהיה חקיקה שתגרום לקמעונאים ולרשתות לחשוב אחרת".
