140 השקלים שיכולים לשנות את עתיד ילדיכם
חיסכון חודשי קטן של קצבת הילדים המקוצצת יכול להצטבר ל-58 אלף שקל לאחר 23 שנה - מספיק כדי לממן לימודים אקדמיים
140 שקל, סכום קטן, שעבור רוב המשפחות לא ממש משנה לתקציב החודשי, יכול לצמוח בחיסכון של שנים ארוכות לסכום גדול שיוכל לממן את הלימודים האקדמאים של הילדים. חיסכון חודשי של הסכום שמתקבל בקצבת הילדים למשך 23 שנה יוביל לצבירה של כ-58 אלף שקל.
רובנו חושבים על 140 שקל כסכום קטן שלא ממש משנה אם נחסוך אותו או לא. אבל גם סכומים קטנים יכולים בחיסכון ארוך טווח להצטבר לסכום משמעותי שיכול לעשות הבדל בחיים שלכם ושל המשפחה שלכם.
ניהול נכון בהווה למען העתיד
בכלכלת משפחה יש שלושה סוגי הוצאה, מסביר נחמן לידור, מומחה לכלכלת משפחה מחברת אש-לידור: הוצאה שוטפת, מחודש לחודש; הוצאה של טווח בינוני, בין שש ל-10 שנים, ששם סעיפי הוצאה היותר שכיחים הם לדוגמא נגיד החלפת רכב, טיפול בבית, שיפוץ , הוצאות שקשורות לילדים, בר מצווה, בת מצווה; והוצאות של הטווח הארוך אשר בחיי משפחה נמדדות בתקופות של כ-25 שנה כאשר ההוצאות היותר שכיחות הן עזרה לילדים, בלימודים או עזרה בחתונה.
- כל הסיבות לכך שאקדמאים לא גומרים את החודש
- יודעים מה היא ריבית דריבית? זה יכול לעזור לכם לחסוך לפנסיה
- חיסכון או נוחות?
"שלושת סוגי ההוצאה האלה נשענים על ההתנהלות השוטפת שלנו", מסביר לידור, "בסך הכל ההוצאות של הטווח הבינוני והארוך הופכות יום אחד להווה וצריך כסף כדי לממן את זה". לדבריו, התנהלות נכונה בשוטף כוללת גם לנהל את ההווה וגם לחסוך כסף לטובת העתיד שיום אחד יהפוך להווה ונצטרך בשבילו זה כסף.
"המשפחה הישראלית מתאפיינת בזה שהיא חיה רק את ההווה, לא מסתכלת על העתיד וגם את ההווה לא חיים נכון, כי מנסים לחיות ברמת חיים גבוהה יותר ממה שמרוויחים", אומר לידור. זה לא קשור לרמת הכנסה גם כאלה שמרוויחות מעט וגם כאלה שהרבה והראייה לכך היא שכ-60% מהמשפחות נמצאות באוברדרפט. כלומר, הן צורכות אשראי כי הן מנסות לחיות ההווה ברמת חיים יותר ממה שהן מרוויחות. "מצורת החיים הזאת נגזר שהמשפחה הישראלית לא חוסכת, לא נמצא לה במודעות שצריך לחסוך, שאם לא נחסוך עכשיו לא יהיה לנו כסף לממן הוצאות של העתיד", הוא אומר.
חיסכון קטן בכל חודש יכול לממן לימודים צילום: שאטרסטוק
מאפיין נוסף של ההתנהלות הכלכלית של משפחות הוא שגם אם יש נכסים "אוכלים" אותם. "אצל הרבה משפחות שבהן יש קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה אז כשקרן ההשתלמות הופכת לנזילה משתמשים בה לכיסוי אוברדרפט, במקום לכסות הוצאות של טווח בינוני.
סיבה אחת להתנהלות שבה אין חיסכון, אומר לידור, היא שאנשים לא מבינים את העוצמה של הריבית, גם כשזה משחק נגדם וגם כשזה משחק לטובתם. מרבית האנשים, לדבריו, לא מבינים את המחיר של הריבית שמשלמים כשנמצאים באוברדרפט ואת העוצמה שיש בריבית כשחוסכים לטווח ארוך.
לאלו שטוענים שאין טעם לחסוך מכיוון שממילא הריביות היום נמוכות, אומר לידור, שכאשר מסתכלים על חיסכון לטווח של שנים רבות אסור להסתכל על זה במונחים של היום. פק"מ למשל, שכמעט ואין בו ריבית נחשב חיסכון קצר טווח. "גם היום בריביות הנמוכות יש מכשירים שיודעים לתת תשואה של 3.5%" אומר לידור. לכן, יש לפעול לפי עקרונות לחיסכון ארוך טווח.
עקרונות לחיסכון ארוך טווח
בחיסכון ארוך טווח יכולים לבוא בחשבון מכשירים ביטוחיים שהם מכשירי חיסכון לטווח ארוך בחברות הביטוח בהם הכסף מושקע בשוק ההון, וכאשר בוחרים מכשיר כזה, מסביר לידור, צריך להתמקח על דמי הניהול ולדאוג שיהיו נמוכים.
אלטרנטיבה אחרת יכולה להיות בנקים בהן לבחור בקרנות נאמנות שההתמחות שלהן זה איגרות חוב, לבחור קרן נאמנות עם הפקדה חודשית ולהסתכל על זה בראייה ארוכת טווח, אומר לידור. אופציה אחרת היא תוכנית חיסכון ארוכת טווח במסגרת הבנקים בהן חשוב להקפיד שיש תחנות יציאה, וכן שיהיה בתוכנית מרכיב של הצמדה למדד פלוס ריבית חודשית.
