להעביר הטיפול בפנסיה לביטוח לאומי

בסופו של יום, תמיד מגיעים לפנסיה. הנה הצעה נוספת שתאפשר את צמצום הגירעון הממשלתי ותספק אלטרנטיבה למציאות המדכדכת, שבה הפנסיה של רובנו נשחקת.

במדינת ישראל קיים מנגנון ממשלתי פעיל ומסודר, שמאפשר להתמודד בקלות יחסית ובלא עלויות עודפות רבות עם משימת ניהול כספי הפנסיה של הציבור, וכבר גובה מאיתנו תשלומים עבור ביטוחים סוציאליים שונים - הכוונה כמובן למוסד לביטוח לאומי.

המדינה חזקה יותר מכל חברת ביטוח

לפני שאתם משפשפים עיניים בחוסר אמון, ננסה להסביר מדוע לגוף ממלכתי דוגמת הביטוח הלאומי יש יתרונות בולטים בניהול הפנסיה שלנו. ראשית, כבר כיום מנגנון ביטוחי זה מקיים מערך מידע על הכנסות השכירים והעצמאים לכל אורך תקופת התעסוקה שלהם.

המוסד לביטוח לאומי (ארכיון) צילום: טל שחר

המנגנון הריכוזי של ביטוח לאומי גם מאפשר מעקב יעיל אחר הכנסתו המצטברת והמתמשכת של המבוטח, יותר מכל גוף אחר. ואם לא די בכך, המדינה היא גוף כלכלי גדול, אמיד ועמיד יותר מכל חברת ביטוח, ופעילותה ופעילות מוסדותיה שקופים יותר ונתונים לביקורת ציבורית מצד מבקר המדינה. והכי חשוב: דמי הניהול שלנו יהיו נמוכים לאין שיעור, משום שהם לא יהיו תלויים בנושאי משרה ובעלי מניות שעלותם מגולגלת אל החוסכים באמצעות דמי ניהול גבוהים, המחולקים באופן לא שוויוני בין קבוצות שונות במשק בשל כוחן הנקודתי.

החיסכון יחזור אל החוסכים

העלויות הנוספות בשל איסוף הכספים ומעקב עבור פנסיה ממלכתית הן מזעריות במודל המוצע, שכן המנגנון כבר קיים. לפי המודל המוצע, תקרת התשלום על ניהול הגמל תיקבע על ידי משרד האוצר, והחל מ־2014 תיקבע תקרה בסדר גודל של כ־1% לשנה על דמי הניהול מהערך הנצבר בקופת הפנסיה (בשנים האחרונות היא עמדה על כ־2%).

החישוב נעשה בהנחה שלפיה הוותק הממוצע בקופת הפנסיה יהיה 20 שנה (הנחה שמרנית מאוד). אם ההפרשה הפנסיונית בתקופה זו תהיה 20% מהשכר, לעומת 18.5% המופרשים כיום, הרי שדמי ניהול של 1% יספקו למדינה תקבולים של 4% מהשכר השנתי.

בהתבסס על נתוני רשות המסים מהשנים האחרונות, השכר השנתי הכולל במשק צפוי להיות בשנים הבאות לפחות 300 מיליארד שקל בשנה (ללא עצמאים). 4% מסכום זה מהווים 12 מיליארד שקל. אם העלות הנוספת למדינה בשל ניהול פנסיה ממלכתית תעמוד על 2 מיליארד שקל, הנחה מפריזה למדי, קיים כאן חיסכון אפשרי למשק של 10 מיליארד שקל בשנה. במודל המוצע, החיסכון יחזור אל החוסכים ויגדיל את כמות ואיכות השירותים שהמדינה מספקת.

מודל כזה אינו המצאה שלנו, אלא קיים במולדת הקפיטליזם ארה"ב. רעיון נוסף שניתן לבחון הוא שרק אנשים מעשירונים גבוהים יופנו לקופות הפנסיה או הגמל, וירכשו מהן ביטוח פנסיוני משלים לפי תנאי השוק. תכנון של פנסיה ממלכתית לא יכול להיעשות בשיטת ה"שלוף". הוא מחייב מחשבה, דיונים וביצוע הדרגתי וזהיר כדי למנוע זעזועים מיותרים בשוק ההון. עם זאת, יישום אחראי של המודל יכול להביא למקסום רווחה יעיל יותר ולצמצום משמעותי בגירעון הממשלתי.

פרופ' יצחקי הוא כלכלן באוניברסיטה העברית וראש הלמ"ס לשעבר. עו"ד מן הוא היועץ המשפטי של תנועת הצלחה לקידום חברה כלכלית הוגנת