"זו תרבות התשלומים כאן, וחוזק שרשרת נמדד לפי החוליה החלשה בה"

בדו"חותיה הכספיים בחרה פלסטופיל לספק פילוח מדויק בכל הקשור לנושא של ימי אשראי ספקים. בדו"חות כתוב מתי בדיוק היא מקבלת כסף מלקוחותיה בעולם (במדינות צפון אמריקה, אירופה ורוסיה), מתי היא מקבלת את הכסף מהלקוחות בישראל ומתי היא משלמת לספקים שלה.

בשני המקרים המוצרים שפלסטופיל מספקת הם אותם המוצרים, והחברות נמנות עם אותן התעשיות, כך שההבדל היחיד ביניהן הוא הגיאוגרפיה והתרבות.

מהדו"חות עולה כי בעוד הלקוחות בעולם שילמו לה ב־2014 בתוך 55 יום בממוצע, הלקוחות בישראל שילמו לה בתוך 118 יום בממוצע. באותה שנה שילמה פלסטופיל לספקי חומרי הגלם שלה בתוך 49 יום בממוצע. את הפער הזה נאלצה פלסטופיל לממן בכוחות עצמה באמצעות אשראי בנקאי יקר נושא ריבית.

"אנחנו סופגים את האשראי"

"אנחנו אלו שסופגים פה את האשראי עבור החברות הגדולות. אין ספק שזו התנהלות לא טובה, ואני מניח שהרבה מאוד יצרנים ישראלים חווים את זה", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל החברה דורון הראל. "בחו"ל זה לא נהוג בכל מקרה. זה לא נהוג כשאנחנו משלמים לספקים שלנו, וזה לא נהוג כשאנחנו מקבלים את הכסף מהלקוחות שלנו — הם רגילים לתנאי תשלום כפי שנהוג בחו"ל. לפעמים הם משלמים במזומן כדי לקבל הנחות, מה שבארץ בכלל לא קורה. תרבות האשראי בארץ היא הרבה יותר ארוכה מאשר בחו"ל", לדבריו.

דורון הראל

כשהראל נשאל מדוע זה קורה הוא משיב כי "זאת התרבות בארץ. כולם משלמים בשוטף פלוס 90 או שוטף פלוס 120. יש חברות שמודיעות לך באופן חד־צדדי שהן רוצות עוד חודש אשראי. בלי לשאול אותך. ואם אתה מביע התנגדות כלשהי הם אומרים לך 'לא רוצים, אל תעבדו איתנו'. אז החיים לא פשוטים בארץ. אנחנו לא ענקי המזון ולא ענקי חומרי הגלם. אנחנו נמצאים איפשהו באמצע. אבל איך אומרים? חוזק השרשרת נמדד כחוזק החוליה החלשה".

"שלפחות ישלחו את הצ'ק בסוף 90 יום"

לדברי הראל, אחד ההבדלים המשמעותיים בין הארץ לחו"ל הוא התרבות הארגונית והניהולית: "בחו"ל התרבות העסקית מסודרת יותר — הכל מתועד ומנוהל היטב, החוזים נחתמים ומקוימים כמו שצריך. מילה זו מילה. בארץ, גם כשאתה נותן אשראי ומסכם את התנאים שלפיהם אתה נותן אותו (כלומר, הזמן שבו ימתין הספק לתשלום — ג"ק), אז יש סיפורים של 'זה שחותם בחופש' ו'יש שביתה בדואר'. אוקיי, אם כבר משלמים בשוטף פלוס 90, אז לפחות שישלחו את הצ'ק בסוף אותם הימים".

אחת הטענות היא שתרבות האשראי בישראל נגזרת מכך שגם המדינה לא משלמת בזמן.

הראל: "אנחנו לא מושפעים או מרגישים את זה כי אנחנו לא עובדים עם המדינה, אבל אין ספק שתרבות עסקית נגזרת ומושפעת גם מהתרבות הניהולית והארגונית של המדינה".