הפצצה המתקתקת הבאה: הפנסיה של עולי ברית המועצות
עולים מחבר העמים שהגיעו לישראל בשנות התשעים כשהם בני 40 ייצאו בקרוב לפנסיה לאחר 25 שנות עבודה במקרה הטוב, ורמת החיים שלהם צפויה לצנוח באופן חד. בתקציב אושרה הקמת צוות שיבחן את הנושא
מי שרוצה לקבל הצצה למחאות הפנסיה העתידיות שעוד יגיעו, מקבל הזדמנות לכך בימים אלה. כמה קבוצות של בנים ובנות לעולים מברית המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בשנות התשעים - בני דור ה־1.5, כפי שהם מגדירים את עצמם - פתחו בקמפיין ציבורי למציאת פתרון לפנסיה של ההורים שלהם.
- דרוש בדחיפות: מודל חדש של חיסכון לפנסיה
- האוצר מסתיר: הפנסיה לפורשי השנים הקרובות תקוצץ בעד 35%
- "מי שנשאר הוא בינוני ואין לו מה לחפש בחוץ"
הבעיה שהם רוצים להציף פשוטה באופן איום למדי: ההורים שלהם עלו לישראל בשנות ה־40 לחייהם, ולכן הספיקו לעבוד בישראל 25 שנה לכל היותר, כלומר לא היה להם די זמן לחסוך לפנסיה. כיום הם כבר בני 60 ומעלה, מגיעים לגיל הפרישה, והפנסיה שלהם הולכת להיות זעומה. ממדינות המוצא רובם המוחלט לא הולך לראות אפילו רובל, והם צפויים לצניחה משמעותית ברמת החיים, שתיפול על כתפי הילדים שלהם.
בתקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר נקבע כי יוקם צוות בינמשרדי שיבחן את הכנסות העולים עם הגיעם לגיל הפרישה, ובו יהיו חברים מהמשרד לקליטת עלייה, האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה וביטוח לאומי. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התנה את תמיכת מפלגתו בתקציב בהידברות בנושא.
"ניסו לחסוך עליהם"
בין 1990 ל־2000 הגיעו לישראל כמיליון עולים. לא כולם נשארו פה, כ־20% עזבו בסופו של דבר למדינות אחרות, ואחרי ניכוים של אלה נותרו בארץ כ־800 אלף עולים. יותר ממחציתם הגיעו ב־1990–1992. כ־40% מהם, שהם כ־200 אלף איש, היו אז בני 25–44. לאנשים אלה, שהגיעו בגיל יחסית מבוגר, היו מעט שנים לחסוך לפנסיה. לנשים היו אף פחות, בגלל גיל הפרישה הנמוך יותר. ומכיוון שסביר שהם לא השתלבו במעגל העבודה ברגע נחיתתם, אלא כעבור כמה שנים של רכישת שפה, השכלה ומקצוע רלבנטיים, תקופת החיסכון המקסימלית נמוכה מאוד.
שר הקליטה, זאב אלקין צילום: אלכס קולומויסקי בתסריט הוורוד ביותר, לעובד שחסך לפנסיה במשך 25 שנה בשכר של 10,000 שקל בחודש (ברוטו) ושילם לאורך התקופה את דמי הניהול המקסימליים, צפויה פנסיה של 3,000 שקל בחודש לגברים או 2,700 שקל לנשים. גם אם מוסיפים את קצבת הזקנה של ביטוח לאומי (כ־2,000 שקל בחודש בממוצע), הפנסיה הכוללת של העולים לשעבר מגיעה לכ־5,000 שקל בחודש.
בהשוואה לשכר שלהם, מדובר בנפילה של 50% ברמת החיים בבת אחת. וזה במקרה האופטימי ביותר, של מי שהצליחו לחסוך לפנסיה לאורך כל התקופה הזו. מי שחסכו במשך 15 שנה בלבד צפוים לפנסיה של 1,800–2,000 שקל בחודש, או 3,800–4,000 שקל בחודש אחרי שמוסיפים את קצבת ביטוח לאומי, כלומר צניחה של כ־60% ויותר. זו הבעיה שילדיהם מבקשים להציף כעת.
הצעה: חיסכון מוגדל
הח"כ לשעבר רומן ברונפמן מישראל בעלייה, מחבר הספר "המיליון ששינה את פני המזרח התיכון", מצייר את הדברים בצורה אף קודרת יותר. "רוב העולים של שנות התשעים ועד תחילת שנות ה־2000 השתלבו בסקטור הפרטי. ושם, לפי החוק אז, לא היתה בכלל חובה לפתוח פנסיה לעובדים. רק בתחילת שנות האלפיים התחיל לחץ ציבורי בעניין הזה, והמעסיקים התחילו לפתוח לעובדים קופות גמל קטנות. כך שבעשור הראשון להשתלבותם לא היתה להם פנסיה בכלל, וגם בעשור השני החיסכון היה יחסית נמוך, כי ניסו לחסוך עליהם ולא כל השכר חושב לפנסיה", הוא אומר.
עם זאת, ישנם עולים שמצבם טוב בהרבה. חלק קטן מהם (לפי ברונפמן מדובר ב־10%–15%) הספיקו להשתלב בעבודה במגזר הממשלתי או ההסתדרותי עד 1995, וכך השיגו פנסיה תקציבית מהמדינה, או שהתחילו לחסוך בקרנות הפנסיה הוותיקות.
מחאת הפנסיה של הדור הבא של העולים וילדיהם התחילה בפייסבוק לפני שבועות ספורים תחת הסיסמה "ביבי, תעלה להורים שלי את הפנסיה". שר העלייה והקליטה זאב אלקין סיפר בשיחה עם "כלכליסט" כי בימים אלה נבחנות מספר אפשרויות לטפל בבעיה. אחת מהן היא לאפשר לעולים לחסוך לפנסיה באופן מוגדל ועדיין ליהנות מהטבות המס. חיסרון המודל הוא בכך שיקטין את הנטו של העובדים. מלבד זאת נבחנים צעדים שמטרתם הקלה בעלויות הדיור או המשכנתא של העולים.
בכנסת הקודמת גיבש הח"כ לשעבר ליאון ליטינצקי מישראל ביתנו הצעת חוק שמטרתה להגדיל את הפנסיה החודשית של מי שלא הספיקו לחסוך, עד לרמה מקסימלית בגובה שכר המינימום. ליטינצקי אמר כי עלות הצעת החוק היא כ־1.5 מיליארד שקל, נוגעת לכ־250 אלף עולים, ותוסיף בממוצע כ־800 שקל בחודש לכל אחד מהם.
