המזגן בבית שייך למבנה או לתכולה? התחומים האפורים בביטוח
האם מצלמה שאבדה בנסיעה לחו"ל נחשבת 'דבר ערך' לצורך הביטוח ומה חייבות חברות הביטוח לעשות כשמעסיק דורש להשיב לו את כספי הפיצויים - תשובות המפקחת על הביטוח במשרד האוצר
הנה כמה דוגמאות לתלונות בתחומים שונים שהתבררו על ידי המפקחת על הביטוח ונמצאו כנכונות:
מזגן בבית: ביטוח מבנה או ביטוח תכולה?
בביתו של פונה פרצה שריפה בה ניזוק מזגן המחובר לקיר המבנה. פוליסת ביטוח הדירה שרכש כללה כיסוי למבנה הדירה, ללא כיסוי לתכולה. חברת הביטוח טענה כי המזגן מהווה חלק מתכולת הדירה שאינה מכוסה על ידי הפוליסה. אולם, במסגרת בירור פנייתו של הפונה נמצא כי למזגן המחובר למבנה הדירה, יש להתייחס כחלק ממבנה הדירה וזאת לאור ההגדרה של ביטוח מבנה בפוליסה התקנית (פוליסה תקנית הינה פוליסה אחידה שתנאיה הבסיסיים זהים בכל חברות הביטוח, ל.ה.). בעקבות התלונה ולאחר הבירור קיבל הפונה את כספו בגין המזגן שניזוק.
מידע נוסף על ביטוח דירה תוכלו למצוא באתר 'האוצר שלי'.
טסים לחו"ל עם מצלמה? שימו לב כיצד אתם מבטחים אותה
פונה רכשה ביטוח נסיעות לחו"ל ובמהלך שהותה בחו"ל אבדה לה המצלמה. בשובה לארץ תבעה את הכסף המגיע לה בגין האובדן. בפוליסה שרכשה נקבע שיינתן החזר כספי בגין 'פריט' והחזר כספי גבוה יותר בגין 'דברי ערך'. החברה הגדירה את המונח 'דברי ערך' בפוליסה וכללה בו מספר פריטים ביניהם גם מצלמה אבל לא הגדירה בפוליסה מהו 'פריט'. החברה הסכימה לשלם לפונה את ההחזר הכספי על אובדן המצלמה בגין 'פריט' בלבד שהוא, כאמור, נמוך יותר מהחזר הכספי המגיע בגין "דברי ערך. במסגרת הבירור הובהר לחברת הביטוח שהמצלמה נחשבת ל'דבר ערך' בהתאם להגדרת הפוליסה ולאור זאת שילמה החברה לפונה את הסכום הגבוה יותר.
למידע נוסף על ביטוח, שלבי הגשת תביעה והכתובת לפניות ותלונות לחצו כאן.
המצלמה אבדה בטיול בחו"ל, האם היא 'דבר ערך'? צילום: בלומברג
צירפו אתכם לביטוח ללא ידיעתכם?
פונה פנתה למפקחת על הביטוח בטענה כי היא מבוטחת במספר רב של פוליסות ללא ידיעתה ומבלי שנתנה את אישורה לצירוף. הפונה ביקשה לבטל את הפוליסות ולהשיב לה את דמי הביטוח שגבתה ממנה החברה בעבור פוליסות אלו אך החברה טענה כי היא צורפה לפוליסות באמצעות סוכנות ביטוח לאחר שהביעה את הסכמתה לצירוף. במסגרת בירור התלונה, התברר כי אין ברשות חברת הביטוח או סוכנות הביטוח הקלטות של שיחת הצירוף או כל אסמכתא בדבר הצירוף. היות וחברת הביטוח לא הוכיחה את עניין הסכמתה של הפונה להצטרף לפוליסות, לא בכתב ולא בע"פ, היה עליה להשיב את דמי הביטוח.
אתם זכאים לדעת האם המעסיק שלכם ביקש להשיב לו את כספי הפיצויים
ברשות הפונה הייתה פוליסת ביטוח אליה הפריש המעסיק כספי פיצויים. עם הזמן, עם סיום יחסי העבודה בין הפונה למעסיק פנה המעסיק לחברת הביטוח בדרישה לקבל חזרה את כספי הפיצויים שהופרשו עבור הפונה בנימוק שזה התפטר בתנאים שלא מזכים אותו בכספי הפיצויים. עם קבלת דרישת המעסיק על חברת הביטוח לשלוח הודעה על כך לפונה וכך עשתה.
הפונה סירב לאפשר את החזרת כספי הפיצויים למעסיקו בטענה שהזכאות על כספים אלו הינה שלו. מאחר ששני הצדדים טענו לזכאות בכספים הודיעה חברת הביטוח שלא תשחרר את כספי הפיצויים עד לקבלת החלטה שיפוטית בענין. אולם, כעבור זמן מה שב המעסיק ודרש מחברת הביטוח לקבל את כספי הפיצויים והפעם חברת הביטוח נענתה לדרישתו ושחררה את הכספים למעסיק. הפונה פנה למפקחת על הביטוח ובמסגרת בירור תלונתו עלה כי חברת הביטוח לא יידעה את הפונה על הדרישה הנוספת של המעסיק לקבל את כספי הפיצויים. על כן, המפקחת על הביטוח קבעה כי על חברת הביטוח להשיב את מצב הפוליסה לקדמותו, כלומר, להחזיר את כספי הפיצויים לפוליסה עד שתתברר ההכרעה המשפטית בסוגיה. החלטת המפקחת לא אומרת כי הפונה (העובד) הוא בהכרח הזכאי לכספי הפיצויים אלא כי יש ליידע את הפונה על דרישה מסוג זה.
תוכלו לקרוא על כספי הפיצויים וחשיבותם לחיסכון הפנסיוני באתר 'האוצר שלי'.
דוגמאות נוספות של תלונות ציבור שהתבררו על ידי המפקחת על הביטוח תוכלו למצוא באתר אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון. לבירורים והגשת תלונות בתחום הביטוח, הפנסיה וקופות הגמל ניתן לפנות לאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
הכותבת היא סגנית בכירה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר ואחראית על קידום חינוך פיננסי במסגרת "האוצר שלי".
