"האוצר מתעלם מהצורך להוריד מסים על בנייה"

שלושה ימים אחרי שבית המשפט העליון הורה למדינה לבחון מחדש את הקריטריונים למכרזי קרקע מסוג "המחיר למשתכן" (ראו מסגרת), טוענים ראש מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן וראש המינהל בעבר מיקי ורדי, כי הדיון סביב הקריטריונים במכרזים משני ומפספס את המטרה העיקרית שאמורה לעמוד במרכזו - הוזלת הדיור בישראל.

העליון התערב במכרזי המחיר למשתכן המדינה תצטרך לחשוב שוב על העדפת החרדים בית המשפט העליון הורה לממשלה לנמק אם בכוונתה לדון מחדש בתנאי הסף לזכאים להיכלל בתוכנית הדיור המוזלת "מחיר למשתכן". למשל, במתן עדיפות ל"ותק נישואים" ובהסרת תנאי כושר ההשתכרות שי פאוזנר, תגובה אחת לכתבה המלאה 

לטענת השניים, המודל הנוכחי של המכרזים אשר במסגרתם מוסרת המדינה קרקעות ליזמים שמציעים את המחיר הנמוך ביותר לרוכשים, לא יכול להוריד את מחירי הדיור באופן מהותי, אלא רק מהלכים דרמטיים יותר שיעודדו את הקבלנים לבנות. "השיטה חייבת לכלול תמרוץ משמעותי לקבלנים לבנות מהר", אמר ליברמן. "כיום אני יכול לתת לקבלן שבונה דירות תוך 30 חודשים הנחה של 15% במחיר הקרקע. ההנחה צריכה לעמוד על 30% לפחות, אבל באוצר לא מאשרים זאת".

ליברמן הודה כי "חלוקת הקרקע שמכר המינהל על פני ציר הזמן היתה לא נכונה ואת התוצאה אנחנו רואים עכשיו". הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי האוצר על כך שלא הפחית מסים בצורה דרמטית בתחום הדיור, ומתח ביקורת כלפי הנגיד פישר על החלטתו להגביל את האשראי שיכולים הבנקים להעניק לענף הנדל"ן.

הפגנה בחדרה בדרישה לדיור בר־השגה. "אפשר להוריד את המחירים ב-5% בכל שנה" צילום: זהר שחר

"אני יושב עם נציגי האוצר והנגיד בישיבת סטטוס על שוק הדיור בכל חודש. שוב ושוב אנחנו מציגים להם את המצב ולא קורה כלום. בכל פעם שאומרים לנגיד שאין מספיק אשראי לבנייה הוא אומר שיש, ובכל פעם שדורשים מהאוצר להתחיל לחתוך מסים לקבלנים הם מתעלמים".

"פישר לא רוצה לסכן את יציבות הבנקים"

ורדי, שעמד בראש המינהל בשנים 1994-1992 ומשמש כיום כשותף מנהל של קרן הנדל"ן ריאליטי, נשמע אפילו בוטה מליברמן: "המדינה לא יכולה אבל בעיקר לא רוצה להפחית מחירים של דירות באופן דרסטי", הוא יורה. "למקבלי ההחלטות אין עניין שהמחירים פה יירדו ב־30%-20% כי זה עלול לסכן את יציבות הבנקים. אפשר לעשות את זה בהליך מדורג".

ורדי סבור כי הדרך היחידה לגרום להפחתת מחירים היא קידום פרויקטים שבהם המדינה תשמש כיזם. לדבריו, את אותם פרויקטים המדינה צריכה למכור מוכנים. על השיטות שמוצעות כיום להורדת מחירים במכרזי המחיר למשתכן הוא אומר: "אף אחד לא מסוגל להוציא פרויקטים כאלה בהיקף שיעשה שינוי, זו אחיזת עיניים".

ראש המינהל בעבר, מיקי ורדי

דברים דומים אומר ורדי גם על התוכנית של שר השיכון אריאל אטיאס לקדם בנייה פרטית של דירות להשכרה על קרקעות המדינה. "הם מדברים על תשואות של 6%-5% למוסדיים, נו באמת. מישהו יבוא להשקיע בזה עם מספרים כאלה?".

ורדי חושב שהמדינה צריכה להקים מערך של בנייה עצמאית משלה לדירות להשכרה בהיקפים של לפחות 1,600 דירות בשנה. כך לדעתו, ניתן יהיה לפתור את הבעיה ולגרום למחירים באזורים המבוקשים לרדת בכ־5% בכל שנה. "בתוך 6-5 שנים המספרים יהיו מהותיים עם ירידה של 20% שלא תבוא בהפתעה. את זה יכולים הממשלה ובנק ישראל להרשות לעצמם".

ורדי מעריך כי ההפסד השנתי שייגרם לקופת המדינה אם תימשך מכירת קרקע במחירים מופחתים במכרזי מחיר למשתכן יגיע לכמיליארד שקל בשנה. "האוצר לא ייתן למינהל לקחת יותר. אז במיליארד הזה אפשר לבנות את הדירות להשכרה במרכז, בלי סיפורים".

"חסרים כלים למימון הדיור הציבורי"

בעיה קשה שתוקעת את שוק הדיור היא, כאמור, היעדר מימון מספק לפרויקטים מצד הבנקים. קלרה צברגל, מנהלת סקטור בנייה ונדל"ן בבנק הפועלים, מאשימה בכך את הממשלה: "חסרים כלים ממשלתיים למימון תחום הדיור הציבורי, וזו אחת הסיבות לעליית המחירים", היא אמרה אתמול במפגש בנושא "דיור בר השגה" שהתקיים במכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי בהרצליה. צברגל התייחסה לרעיון בשוק הנדל"ן, לפיו המדינה תבטיח לרכוש בהנחה דירות שהקבלנים לא ימכרו. לדבריה, בנק ישראל ימשיך להגביל את המימון, אם המדינה לא תציע רשת ביטחון שתבטיח קנייה של הדירות.

מנכ"לית המכון, ד"ר אפרת טולקובסקי אמרה במפגש, "הפתרון למחירי הדירות הגבוהים הוא שינוי פיזור הפרויקטים של דיור בר־השגה: "המדינה צריכה לפעול להקים דיור בר־השגה באזורי ביקוש ולא רק בפריפריה".